תעודות הסל חששו ומנקיינד גייסה כשליש מההון שהתכוונה לגייס

התערבותה של רשות ניירות ערך בהקצאת המניות הפרטית של חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית מנקיינד  לתעודות הסל המקומיות, הביאה לפגיעה חריפה בהיקף הגיוס המתוכנן של מנקיינד ובמשקיעים המחזיקים בתעודות הסל על מדדי ת"א 100, ת"א 75 ועוד.

מנתונים שפרסמה מנקיינד בסוף השבוע עולה, כי במסגרת ההקצאה הפרטית שביצעה החברה אגב כניסתה למדדים, רכשו ממנה תעודות הסל 13.85 מיליון מניות במחיר של 2.61 דולרים למניה (10.15 שקלים) ובתמורה כוללת (לפני עמלות) של 141 מיליון שקל - כשליש מהסכום שהחברה רצתה לגייס. עוד קודם לכן, התברר בסיום שבוע המסחר האחרון, כי תעודות הסל העדיפו לרכוש את מרבית המניות שנדרשו להן מידי הציבור, כדי שלא להסתבך עם סחורה חסומה שאינה ניתנת למכירה בישראל.

חברות ניהול תעודות הסל, שחששו מרכישה מסיבית של מניות מנקיינד מידי החברה בשל הגדרתן בידי רשות ני"ע כחסומות למכירה בישראל (מאחר שמדובר בהקצאה פרטית), הזרימו למניות מנקיינד בשלב טרום הנעילה ביום חמישי ביקושי עתק של יותר מ-20 מיליון מניות. עקב הביקוש הגבוה סיימה המניה את המסחר בזינוק של 31% למחיר של 10.48 שקלים ובמחזור ענק של 231 מיליון שקל.

זינוק זה גם הביא לעלייה במחיר שבו מכרה מנקיינד את מניותיה לחברות ניהול התעודות, וזיכה את סוחרי היום שרכשו את המניות לפני ההנפקה ברווח מהיר על חשבון המחזיקים והחברה המנפיקה. היום, עם הצטרפותה הרשמית למדדי המניות בפתיחת המסחר, ירדה המניה בכ-7% למחיר של 9.7 שקלים, עקב פער ארביטראז' שלילי בהשוואה לשער שבו סיימה את המסחר ביום שישי בנאסד"ק.

מנקיינד, שפיתחה ומשווקת משאף אינסולין לחולי סוכרת, היא חברה מפסידה שנדרשת לגיוסי הון נוספים לצורך מימון פעילותה. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הפסידה החברה 91 מיליון דולר ורשמה תזרים שלילי של 35 מיליון דולר מפעילות שוטפת. נוסף על כך, פרעה החברה 65 מיליון דולר למחזיקי איגרות החוב שלה, ועקב כך הצטמקה קופת המזומנים שלה מ-121מיליון דולר בסוף 2014 ל-33 מיליון דולר בלבד בסוף ספטמבר 2015.

מנקיינד, מייסודו של המליארדר והפילנטרופ האמריקאי אלפרד מאן, נרשמה בחודש שעבר למסחר גם בבורסת תל אביב, על פי חוק הרישום הכפול. מטרת החברה הייתה להשתמש בזכות שמקנה הבורסה להצטרפות אוטומטית למדדי המניות (במקרה שלה: ת"א 100, ת"א 75 ועוד) עבור חברות שמבצעות רישום כפול, כדי לגייס הון ישירות מתעודות הסל בדרך של הנפקה פרטית.

אלא שלחץ ציבורי נרחב כנגד חברות הביוטכנולוגיה האמריקאיות עתירות הסיכון, שמצטרפות למדדים בת"א בשל רצונן לבצע גיוס הון קל ומהיר ממחזיקי התעודות, הביא את רשות ני"ע לנסות ולבלום את התופעה, אף כי אין זה בתחום אחריותה הישיר.

על הכניסה למדדים אחראית הבורסה לני"ע, אלא שהבורסה השתהתה בתגובתה, ויום לפני מועד ההנפקה של מנקיינד החליטה רשות ני"ע לפעול בעצמה ולהגדיר את המניות החדשות שיונפקו לחברות תעודות הסל כחסומות למסחר בישראל, מאחר שהונפקו במסגרת הקצאה פרטית. זאת, מתוך מחשבה שצעד כזה יפגע רק בחברות שמגיעות לישראל לצורך גיוס הון, מתוך אלו המבקשות לבצע רישום כפול.

שעות אחדות לאחר מכן החליטה סוף סוף גם הבורסה לפעול, וקבעה כי בכוונתה להביא ביום חמישי הבא לאישור הדירקטוריון הצעה לתיקון הנחיות כללי הכניסה והיציאה מהמדדים. לפי ההצעה, עד לרפורמה הצפויה במדדי המניות, מניות של חברות שהתאגדו בחו"ל יצורפו למדדים רק אם החברה תציג זיקה לישראל.

ההצעה, שנועדה לבלום את גל ההצטרפות של חברות ביומד זרות עתירות סיכון למדדים בת"א, לא תחול על חברות שכבר קיבלו את אישור הבורסה לרישום מניותיהן למסחר, או על כאלו שיקבלו את האישור עד 22 בנובמבר.