"נועצים בנו מבטים": שחקני הפרסומות על התעשייה

ייתכן שליאת אזר מוכרת לכם מכמה סדרות טלוויזיה, כמו "הכל נשבר במשפחה", "סימני שאלה" ו"70 מיליון סיבות לעושר", אבל סביר להניח שאתם מכירים אותה כאישה האידיאלית שמזמינה בדייט קפה טורקי, יודעת להטיס מטוס, ומפרגנת לחבר שלה כשהיא מציעה לו לטוס עם חבריו ("אז סע עם החברים שלך לתאילנד"), ובניגוד מוחלט, בתפקיד אחר, מלינה על בן זוגה שלא יודע להתקין פרגולה, בפרסומת לדייזין סנטר.

איך הגעת לשחק בפרסומות?

"בשנה ב' בניסן נתיב נפגשתי לראשונה עם הסוכנת שלי, פרי כפרי, וזמן קצר אחרי שיצאתי ממנה היא התקשרה ואמרה לי שיש ממש באותו היום אודישן לפרסומת. התלבטתי, והחברים שלי ללימודים שכנעו אותי בכל זאת לגשת, ומכיוון שהייתי סוג של טום בוי ולא נהגתי להתאפר, לקחנו משהו מהאיפור של שנה ג' וניגשתי לאודישן מלאת ביטחון עצמי, ובכלל לא בטוחה שזה מה שאני רוצה. למרבה ההפתעה התקבלתי. יום הצילום היה חוויה נהדרת, כיפית ומפנקת בווילה מטורפת ביפו. זו הייתה פרסומת למסטיק מאסט, וגילמתי שם לסבית שמתחילה עם יעל דואני. זה היה לפני 12 שנה. אחר כך הייתה פרסומת לפוסטינור ובהמשך לבזק. שיחקתי אישה בהריון שמתקשרת בבהלה לבעלה כי יורדים לה המים, והוא גוער בה למה היא לא מתקשרת מהבזק".

מזהים אותך ברחוב?

"לגמרי. כשאני משחקת בסדרת טלוויזיה זה לוקח זמן, אבל בפרסומת לקפה טורקי מיד זיהו אותי. אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים אם אפשר להזמין אותי לקפה. פעם נכנסתי למונית ומיד הנהג שאל אם אני אתן לו לטוס לבד לתאילנד, ופעם אחרת עמדתי בתור לפופקורן בסרט ומישהי שאלה אם אני לא אמורה להטיס עכשיו מטוס".

יש דמויות מסוימות שאת מגלמת? טייפקאסט קבוע?

"אני לא מרגישה שיש לי דמות שאני תקועה עליה. בפרסומת לקפה טורקי, מבחינת המראה, אני הכי קרובה לאיך שאני מתלבשת ביומיום".

כמה זמן מוקדש לצילום פרסומת אחת?

"בדרך כלל זה לוקח יום אחד, כשלפעמים זה מסתכם בשלוש שעות. כשזה גולש ליומיים, כבר צריך לשלם כפול. רוב החוזים הם לחצי שנה, ואם אחרי חצי שנה משדרים שוב את הפרסומת, מקבלים כ-80% מסך יום הצילום".

מה את עושה כשאת לא משחקת בפרסומות?

"בימים אלה אני משחקת בהצגת הבידור 'דרושה עוזרת' עם ציפי שביט. מעטים מזהים אותי מההצגה, וכשזה קורה זה הכי מרגש".

כשחקנית, הייתה לך בעיית אגו לשחק בפרסומת?

"יש אגו. פעם פרסומות לא היו איכותיות כמו היום, הן היו משמימות וחשבתי שלא אעשה את זה. אבל גדלתי והתבגרתי, מה גם שהעניין הכלכלי מתווסף. יום צילום מוסיף טווח נשימה לכמה זמן. אבל היום אני לא עושה את זה רק בגלל הכסף. אני גם לא הולכת לכל אודישן, ומרשה לעצמי לברור. אני לא אפרסם דברים מביכים כמו תרופה לקיבה רגיזה או תחבושות היגייניות. בפרסומת לקפה טורקי אני ממש גאה. אחרי שזיהו אותי, בחורים התחילו איתי בפייסבוק והזמינו אותי לקפה. אז עוד לא חייתי בזוגיות, והפרסומת הציגה אותי כאישה המושלמת. אבל הדמות של האישה המתלוננת שאני מגלמת בפרסומת לדיזיין סנטר, קצת הורידה לי את המניות".

" אני לא אפרסם דברים מביכים כמו תרופה לקיבה רגיזה או תחבושות היגייניות"

ליאת אזר

בת 36, למדה משחק אצל ניסן נתיב

קמפיינים: דיזיין סנטר, קפה טורקי, בזק, פוסטינור

"פעם נכנסתי למונית ומיד הנהג שאל אם אני אתן לו לטוס לבד לתאילנד, ופעם אחרת עמדתי בתור לפופקורן בסרט ומישהי שאלה אם אני לא אמורה להטיס עכשיו מטוס"

" שואלים אותי: 'אז גם אתה עוזב את שוקה?'"

יאיר ראופמן

בן 35, למד משחק בסמינר הקיבוצים

קמפיינים: דיזיין סנטר, הוט, קפה עלית, בנק לאומי, 9 מיליון, יד מרדכי, שארפ ועוד

יאיר ראופמן משחק היום במספר רב כל כך של פרסומות, שמגוון התפקידים שהוא מגלם רחב מאוד - החל בשף וכלה באב מבולבל ומאותגר טכנולוגית. "הטייפקאסט שלי באמת לא קבוע", הוא אומר. "במרבית המקרים הוא קומי, ולפעמים הוא קצת סמכותי. רוב הפרסומות שבהן אני משתתף הן מצחיקות, כי הרי צריך משהו שיהיה זכיר ושהמסר יעבור בצורה מהירה".

זוכר את הפרסומת הראשונה?

"כן, זו הייתה פרסומת לתמי 4. זו הייתה הפעם הראשונה, או אחת הראשונות, שבהן ניגשתי לאודישנים אחרי שעברתי למרכז מהצפון, ועברתי. זו הייתה פרסומת מצחיקה ונורא נהניתי. שיחקתי שם מישהו שמתערב עם חבר שלו מה זול יותר, בקבוקים או מכשיר, ובסוף הייתי צריך לסחוב אותו על הגב".

מזהים אותך ברחוב?

"קורה שמיד מזהים מפרסומת מסוימת, אבל יש כאלה שמסתכלים עליי, וזה קורה המון, ורק אז ניגשים ושואלים: 'אתה נראה מוכר, מאיפה אני מכיר אותך?'".

מה הפרסומת שממנה הכי זוכרים אותך?

"היו כמה. הייתה פעם פרסומת להוט שבה היה לי תפקיד גדול יחסית, ושיחקתי גבר שהחבר'ה מ'הבורר' פרצו אליו ואל אשתו הביתה. '''הייתה גם פרסומת לתשעה מיליון עם שני כהן, שבה גילמתי לקוח שיושב אצלה במשרד. גם את תפקיד השף בפרסומת של דיזיין סנטר זוכרים לי, כי היא חזרה לשידור הרבה מאוד פעמים".

יש משפט שזוכרים לך ומצטטים?

"תלוי בפרסומת. בכל פעם זו האחרונה ששודרה. הרבה שאלו אותי: 'אז גם אתה עוזב את שוקה?'".

יש איזו חוויה שזכורה לך במיוחד מאחת הפרסומות?

"פעם שיחקתי בפרסומת לחברה שעושה הורדת שיער בלייזר. היה שם קטע שבו המטפלת תולשת לי את כל השערות מהחזה. בשביל הפרסומת גילחו לי מלבן באמצע החזה, ובמשך חודש בקיץ הסתובבתי ככה".

מה אתה עושה כשאתה לא משחק בפרסומות?

"אני משחק בתאטרון פסיק ובתיאטרון האינקובטור, יש לי מופע אימפרוביזציה, ואני גם מורה לתיאטרון בתיכון".

ואיך התלמידים מגיבים כשהם רואים אותך בפרסומת?

"הם כל הזמן צוחקים עליי. מפעילים את היוטיוב עם הפרסומת בשיעור, או שמים על המסך בכיתה תמונה מהקמפיין".

אתה משחק בהרבה פרסומות. אומרים לך משהו על זה?

"כן, מעירים לי. אני חוטף על זה בעיקר משחקנים".

כשחקן, מפריע לך לשחק בפרסומות?

"לא, אלא אם כן זה מוצר שאידאולוגית אני מתנגד לו, והאמת שלא נתקלתי בכזה. אין מה לעשות, אנחנו בעולם קפיטליסטי. אפילו יש דברים שממש שמחתי לפרסם - כמו קמפיין למ*חזור או כשפעם שיחקתי בהתנדבות בפרסומת אינטרנטית על 'שוטף פלוס' לעצמאים. נכון שהמסר הוא 'קנו מוצר', אבל אם התפקיד קומי, אתה מרגיש שמעבר למסר הצופה קיבל עוד חוויה. יש בפרסומות דברים לא רעים בכלל".

אפשר להתפרנס מזה?

"זה בונוס יפה, אבל אי אפשר לבנות על זה. פעם היו משלמים לנו סכומים יותר גדולים אבל לאחרונה התקציבים ירדו".

" אנשים עדיין זוכרים אותי מהפרסומת הראשונה"

עומר בורשטיין

בן 37, "לא למדתי משחק. פשוט התחלתי לעשות סטנדאפ"

קמפיינים: חישגד, פיג'ו, וובי, המשביר לצרכן, קפה עלית

עומר בורשטיין מוכר לכם בעיקר מתפקידים שבהם המימיקה היא זו שבאה לידי ביטוי, משום כך פניו מוכרים גם במדינות אחרות, מאחר שגם שם הוא מגלם תפקידים. "בהתחלה התלהבתי", הוא מודה. "הייתי מקליט מבזקי פרסומות כדי לראות, אבל היום אני אפילו כבר לא מחכה שהקמפיין יעלה. אני יודע שכבר אראה את הפרסומת בחדר הכושר. בסך הכל אני אוהב להצטלם ולקבל פידבק, אבל בראש ובראשונה אני סטנדאפיסט. זה מה שאני הכי אוהב".

מה אומרים לך כשרואים אותך ברחוב?

"יש שאומרים 'אחי, הייתי בהופעה שלך באשקלון', ויש שבאמת מזהים מהפרסומות, אבל אז הם לא יודעים לשייך ולא ממש מבינים מאיפה אני מוכר להם. אני חבר בקבוצת 'בערך' (חבורת קומיקאים - ש"ד) ויש לנו סרטונים ברשת, אז מזהים אותי גם משם".

מה היה סרטון הפרסומת הראשון שלך?

"וואו, זה היה מזמן, לפני שבע שנים. זה היה האודישן השני בחיי וזו הייתה פרסומת לחישגד. מהסדרה של 'אולי לא תהיה מיליונר, אבל...'. הגעתי לאודישן מוכן כמו שצריך, רציני, ופשוט עברתי. חלמתי שם על בית קפה משלי. עד היום זוכרים אותי משם".

אתה אוהב לשחק בפרסומות?

"כן, אבל שחקן פרסומות זה לא ייעוד, זה תמיד נלווה לעוד משהו. כיף לשחק, וכיף לקבל את הצ'ק אחרי חצי שנה. חוץ מהצ'ק, הדבר שאני הכי אוהב בצילומי פרסומות אלו ארוחות הבוקר. תמיד יש מישהו שמכין פנקייקים. כמובן שאחרי כמה שעות אני כבר מתחרט על זה".

"הפרסומות הן תחום פרוץ"

בזמן שאיגוד השחקנים מציע לחבריו תעריפונים מינימליים להשתתפות בסרטים והפקות שונות, דווקא הפרסומות נעדרות מהתעריפון. באיגוד השחקנים מודעים לפער, ומבקשים לטפל גם בפערים נוספים הנובעים מהמדיות החדשות.

"שחם התחיל כגוף המטפל בזכויות שחקנים", מסביר אורי רשטיק, מנכ"ל שח"ם, "במהלך הזמן התרחבנו להרבה תחומים. לאחרונה בחנו גם את תחום הפרסומות. מי שחלש עליו בעבר היו בעיקר סוכנויות השחקנים, שהיו להן הסכמות עם המפיקים על התעריפים. הסטנדרט המקובל מאז הצטרפות ערוץ 24 היה 950 דולר ליום צילום, כאשר שחקן מקבל תוספת של 75 אחוזים אם הפרסומת מוקרנת גם בקולנוע, 50 אחוזים לאינטרנט ו-120-150אחוזים לשילוט חוצות. אבל זה היה פעם. היום חלה שחיקה. הרי זה לא כולל מדיה חברתית, ובכלל הגענו למצב שחברות הפרסום והמפרסמים חוסכים כסף על שחקנים מקצועיים שאינם טאלנטים, ויש מצב ששחקן מקבל 1,500 שקל ליום צילום, כשבמצבי קיצון השחקן גם מעניק שימוש חופשי בפרסומת.

"יש לנו פגישה בקרוב עם איגוד השיווק ועם מספר חברות הפקה, כשהמטרה שלנו לייצר סטנדרטים מתוך הבנה שלעתים שחקנים מגיעים לשכר רעב ולכן יש צורך בתעריפי מינימום, וגם מתוך הבנה שהשוק הזה השתנה ויש עוד הרבה יותר מדיות. ברור לנו שצריך ליצור סטנדרטיזציה חדשה. נכון להיום שחקנים לא מקבלים תוספת על פייסבוק. הפרסומות הן תחום פרוץ, ואנחנו ניעזר בסוכנויות כדי להסדיר את התחום. בשלב הראשון נפעל מתוך כוונה לשיתוף פעולה והבנה הדדית, גם יחד עם איגוד השיווק, עם איגוד הפרסומאים, ועם מפיקי פרסומות מובילים".

יש בפרסומות דברים לא רעים. ראופמן בפרסומות ל-9 מיליון, לבנק לאומי ולביתילי

"הפרסומות לא יעשו לי את הפריצה הגדולה"

לי קוזניק וינר

בת 29, למדה משחק בבית צבי

קמפיינים: סימילאק, קולגייט, רכבת ישראל, ספרייט (בחו"ל), סופטאץ'

לי קוזניק וינר הכירה את בעלה דניאל בצילומי פרסומת. "לפני שלוש שנים וחצי השתתפתי בפרסומת אינטרנטית לרכבת ישראל", היא מספרת. "דניאל היה המפיק והוא גם זה שליהק אותי, ולדבריו לא חשב וזמם דבר כשראה את התמונה שלי. אבל כשנפגשנו על הסט זה כבר היה משהו אחר. הוא היה מאוד מקצועי וקורקטי בצילומים, והכל התפתח רק אחריהם".

חדי העין ביניכם ודאי הבחינו שהנערה הצעירה המבקרת את אביה רופא השיניים בפרסומת לקולגייט, דומה מאוד לאחת האימהות הצעירות בפרסומת לסימילאק, ששתיהן משודרות בטלוויזיה בו-זמנית. אבל עובדה זו לא הפריעה לליהוק שלה לשתי הפרסומות.

"בסימילאק אני משחקת אימא, ובקולגייט התפקיד הוא של נערה בת 17. האמת שחששתי בהתחלה באודישן לסימילאק, ולא האמנתי שאתקבל", היא מודה.

אנשים מזהים אותך?

"תמיד אומרים שאני מו*כרת, אבל לא יודעים מאיפה. זה קרה יותר פעמים אחרי שעלו שלטי החוצות".

איזה טייפ קאסט את מגלמת בדרך כלל?

"של בחורה צעירה. לפעמים אני מקבלת אודישן לתפקיד של אישה בת 30 פלוס, אז אני אומרת מראש לסוכנות שחבל, כי זה לא מה שאני משדרת".

טייפ קאסט של צעירה ומאוד יפה.

(צוחקת) "כן".

מה הייתה הפרסומת הראשונה שהשתתפת בה?

"זו הייתה הפרסומת לקולגייט. הגעתי דרך הסוכן שלי דאז. מלהקים ראו את התמונה, הזמינו אותי והתקבלתי".

כשחקנית, קשה לך לשחק בפרסומת?

"ממש לא, רק שהאודישנים מתסכלים. מצד שני, אני גם יודעת שזה לא מה שיעשה לי את הברייק ואת הפריצה הגדולה".

אפשר להתפרנס מזה?

"השכר יפה בסך הכול, ונע סביב ה-5,000 שקל ליום צילום, שנע בין 4-5 שעות ל-12 שעות לכל היותר. שחקנים שמשחקים במספר פרסומות יכולים להתפרנס יפה. ואם יש גם הרחבת מדיה, זה בכלל נהדר - בסימילאק למשל הצטלמתי פעם אחת, היו עוד 'עונות', ובסופו של דבר גם הופעתי על שלטי חוצות. שחקנים גדולים ממני מרוויחים סכומי עתק ליום צילום".

"אני תמיד אהיה אשכנזי, לבן ומקריח"

יפתח קמינר

בן 40, למד משחק במגמת הדרמה בביה"ס לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, עשה קורס משחק מול מצלמה אצל רות דייכס ואצל המורה של כוכבי הוליווד, איוונה צ'בק

קמפיינים: נורופן, AIG, הבנק הבינלאומי, טוטו ווינר

אם אתם צופים בשידורי הטלוויזיה באמצעות הטלוויזיה, מן הסתם נתקלתם בפניו של יפתח קמינר לפחות פעם אחת. "בדרך כלל אני מגלם פקיד בנק, רופא או עורך דין, וזה נכון גם בסרטים שאני משתתף בהם", הוא אומר. "כשאני מגלם תפקיד בתיאטרון זה גמיש יותר, אבל בפרסומות יש לי טייפקאסט קבוע יחסית. בפרסום הדמויות צריכות להיות יותר ברורות. אני תמיד אהיה אשכנזי, לבן ומקריח".

אתה משחק הרבה בתיאטרון?

"נכון להיום אני משתתף בשבע הצגות פרינג', אחת מהן במסגרת הבימה, אחת בתמונע ('פול האוס בשלושה מהלכים' של בן לוין, ש"ד), ובנוסף אני משחק בהצגות ילדים. בארץ שחקנים צריכים לעבוד המון ולקוות להתקבל לפרסומות".

ומאיפה אנשים מזהים אותך?

"קודם כל מהפרסומות. כשהפרסומת באוויר, הם גם יודעים לצטט אותה. בפרסומת של נורופן, שבה גילמתי את הפקיד שנכנס למשרד של מישהי, היו עוצרים אותי ואומרים לי 'כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש'. היום זה קורה פחות, כי עבר מאז זמן. אגב, יש שחקן שדומה לי ומשחק בכמה פרסומות, למשל בזו של רכבת ישראל. אפילו אחי חשב שזה אני. יש אנשים שעוצרים ואומרים לי: 'מהרכבת, נכון?', גם אנשי מקצוע. אבל זה לא אני".

פגשת אותו?

"כן. אמרנו שצריך לעשות מערכון יחד".

זוכר את הפרסומת הראשונה שלך?

"כן, זו הייתה פרסומת לביטוח, בשנת 99' בערך, ויריב הורוביץ היה הבמאי. מכיוון שהנחתי שצריך להגיע לאודישן כזה עם חליפה, לקחתי איתי חליפה ישנה של סבא שלי. הייתי צריך לשחק סוכן ביטוח קצת אידיוט, כמו שתמיד מבקשים ממני, ולאכול נייר שעליו רשום מספר הטלפון של חברת ביטוח מתחרה שאני לא רוצה שהלקוחות יראו. עשיתי פרצוף מצחיק, וכנראה הודות לו התקבלתי. יום לפני הצילום התקשרו אליי וביקשו ממני להביא את החליפה מהאודישן, כי הם לא מצאו משהו שנראה כל כך מגוחך כמו מה שלבשתי".

אתה נהנה לשחק בפרסומות?

"קודם כל זו פרנסה, והיא לא מספקת. המשכורות ירדו, הן היו כפולות רק לפני שנתיים-שלוש. אמרו לנו שזה בגלל המשבר, אבל זה בולשיט. כששחקן מקבל 5,000 שקל מקמפיין של מיליון, וזה משודר אלפי פעמים - הוא מקבל פרומיל מהרווח. חוץ מזה, פרסומת כמו ב'כאב ראש כאב ראש', שאתה מאוד מזוהה איתה, שורפת אותך. אתה גם לא מתוגמל לפי ההצלחה. אנשים כתבו בפייסבוק שצריך להרוג את המעצבן הזה, וזה כמובן אומר שזו הייתה פרסומת מוצלחת".

אתה תמיד מגלם פקיד חנון?

"כן, אבל הייתה לי בעיה. עשיתי דיאטה וירדתי 30 קילו בשנה האחרונה. הסוכנת שלי נבהלה ואמרה לי: 'אוי ואבוי, אתה כבר לא אבא שמנמן!'. אבל טפו טפו טפו, הנה, יש דברים חדשים. כנראה שעדיין זה מה שאני משדר. לפני שבוע הצטלמתי לפרסומת. למעשה, אמרו לי שלתפקיד שהתמודדתי עליו קיבלו מישהו אחר, אבל עשיתי שם פרצוף שמשך את תשומת לבם, והם יצרו תפקיד נוסף במיוחד בגלל זה. כל הצילום אמרו לי 'נו, תעשה שוב את אותו הפרצוף', ולא ממש ידעתי למה הם מתכוונים".

מפריע לך שאתה משחק בכל כך הרבה הצגות ומה שזוכרים לך זה את הפרסומות?

"סיימתי את הלימודים לפני 18 שנה. בהתחלה יש לך אידאה של 'רק צכוב ושייקספייר', אבל היום אני מבין שהכל חלק מאותו המקצוע, גם פרסומות. אין בעיה שיכירו אותי מאיפה שיכירו אותי. הרי גם חשיפה של דקה באמצע 'הישרדות', כבר מגיעה לחצי מיליון איש. צריך לפחות 500 הצגות פרינג' בשביל להתקרב לזה".