בשלבים רבים של עונת הבכורה שלו ב-NBA, כיסאו של דייויד בלאט בקליבלנד קבאלירס התנדנד. אך פתיחת העונה הנוכחית הטובה של המאמן הישראלי (מאזן 3-8) מבטיחה לו, לפחות בינתיים - שקט בגזרה הזאת, כאשר בחודש הבא הוא יוכל לחגוג ציון דרך מיוחד: שנה וחצי כמאמן ראשי בליגה הטובה בעולם (מאז שקיבל את המינוי באופן רשמי ב-20 ביוני 2014).
מדוע שנה וחצי מהווה ציון דרך? כיוון שזמן ההישרדות של מאמני NBA בתפקיד שלהם נוטה להיות קצר הרבה יותר: נכון לסיום העונה הקודמת (2014/15), הזמן החציוני בו יושבים המאמנים בליגה על הכיסא שלהם עומד על קצת יותר משנה, במה שהופך את היכולת של מאמן להחזיק במשרה שלו ב-NBA לאחת המשימות הקשות ביותר בספורט העולמי.
כהשוואה, ב-NFL (ליגת הפוטבול) וה-MLB (בייסבול) עומד זמן ההישרדות החציוני של המאמנים הראשיים הנוכחיים על כשלוש שנים; ב-NHL (הוקי קרח) על ארבע שנים.
באופן טבעי, השימוש בזמן החציוני נותן תמונה סטטיסטית מדויקת יותר מאשר זמן ההישרדות הממוצע (גרג פופוביץ' מאמן את סן אנטוניו ספרס 19 שנים ו"מעוות" את הנתונים); שבעה ממאמני ה-NBA הנוכחיים עדיין לא חגגו שנה בתפקיד ושבעה אחרים, בנוסף לבלאט - צפויים לסגור בחודשים הקרובים שנה וחצי ברציפות.
ומה קורה בכדורגל? בפרמיירליג האנגלית עמד זמן ההישרדות החציוני של המאמנים בעשור האחרון על פחות משנה וחצי.
ואם בכל זאת נתוני הישרדות ממוצעים יכולים ללמד משהו - הרי שהניתוח הפאן-אירופי המקיף האחרון של אופ"א, שהיה נכון לנובמבר 2013 ובדק את זמן ההישרדות הממוצע של מאמנים מ-624 קבוצות מ-47 ליגות עליונות של המדינות ביבשת, מצא כי הממוצע לכהונת מאמן עמד על 17 חודשים. צפון אירלנד ופינלנד הן הליגות הסבלניות ביותר (86 ו-54 חודשים, בהתאמה), אך ב-42.5% מתוך הליגות, ביניהן ליגת העל הישראלית - המאמנים החזיקו מעמד בתפקיד פחות משנה אחת בממוצע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.