סקר: האם המודעות התזונתית מחלחלת גם לדור הצעיר?

על רקע פרשת הבשר המעובד, סקר ערוץ ניקלודיאון ו"גלובס" מציג נתונים מעודדים: הנוער הישראלי מודע ברובו לערכים התזונתיים הנמוכים של נקניקיות ודומיהן ■ היכן הבעיה? בזמינות של מוצרי בשר מעובד בבית

נקניקיות  /צילום: IMAGEBANK/THINKSTOCK
נקניקיות /צילום: IMAGEBANK/THINKSTOCK

חובבי פירות וירקות, אוכלים פעם בחודש המבורגר מחוץ לבית אבל יודעים שזה לא בריא ולא אוכלים נקניקיות במזנון בית הספר - האם השינויים במודעות להרגלי תזונה בריאים מחלחלים אל הדור הצעיר באמת? סקר שנערך עבור "גלובס" בשיתוף ערוץ ניקלודיאון מבית ענני תקשורת מגלה כי לפחות ברמה ההצהרתית, קיימות לא מעט נקודות אור בהרגלי התזונה של הילדים - גם אם נראה כי ההורים מתקשים לוותר לגמרי על השימוש במוצרי בשר תעשייתיים כחלק ממערך התזונה המשפחתי.

השאלות הוצגו בעמוד הפייסבוק של ניקלודיאון - עמוד הזוכה לכ-150 אלף לייקים וחשיפה שמגיעה לכמיליון ילדים בשבוע. על הסקר השיבו 547 משיבים בין הגילאים 8-18 (רוב הילדים שענו על הסקר בגילאי 11-14, מתוכם 63% בנים). כמעט מחצית מהמשיבים גרים באזור המרכז.

"מה אתם יודעים על הערך התזונתי של המבורגרים ונקניקיות?", נשאלו הילדים משתתפי הסקר. 54% ידעו להשיב שזה "ממש לא בריא", 26% הסתפקו ב"קצת לא בריא", 9% לא ידעו להשיב ו-5% סבורים שמדובר במזון מזין וטוב.

ורד יפה-חאיק, דיאטנית ומטפלת בהשמנת ילדים, לוקחת את ההצהרות מעט בעירבון מוגבל: "הם יכולים לדבר ולדעת הרבה על הנושא", היא אומרת, "אבל ברגע שיהיה מולם משהו שהם אוהבים, הם לרוב ירצו לאכול אותו. הפער בין מה שידוע לבין מה שנעשה גדול, כשהידע והעמדות לא בהכרח משקפים מעשים בפועל. לכן השינוי האמיתי מתחיל בעיקר בבית ובסביבה שמזינה את הילדים - לא הייתי סומכת רק על הרצון או הידע שלהם".

מה הם אוכלים וכמה?

כמה יוצא לכם לאכול נקניקיות והמבורגרים בקיוסק או במזנון בביה"ס, נשאלו עוד. 44% שללו לחלוטין אפשרות כזו , אולי, בין השאר, בזכות התוכנית של משרד החינוך להוצאתם מהתפריט במזנוני בתי הספר. 21% עושים זאת "לעתים רחוקות מאד" ו-8% - כמעט כל יום.

אכילת מזון מהיר מחוץ לבית חביבה כמובן על הילדים, כשכאן כובש ההמבורגר את הפסגה עם העדפות של 26% מהילדים, ורבע נוסף מהנשאלים מעדיפים פיצה. נקניקייה בלחמניה, מעודד אולי לגלות, היא המאכל - בחוץ החביב רק על 2% מהנשאלים.

התדירות שבה סועדים הילדים במסעדות או רשתות מחוץ לבית משתנה: כרבע מהנשאלים אוכלים בחוץ "לעתים רחוקות מאוד", רבע נוסף - פעם בחודש ו-22% - פעם בכמה חודשים. 11% מהילדים הנשאלים אוכלים בחוץ מדי שבוע ושיעור דומה - אף פעם לא. 4.5% העידו כי כמעט כל יום הם אוכלים ברשת מזון מהיר.

היציאה, אגב, נעשית לרוב עם ההורים (אצל 56% מהילדים), ואצל השאר בעיקר עם חברים.

האם אוכלים אצלכם בבית בשר תעשייתי מעובד, נשאלו הילדים - שניצל, נקניקיות או המבורגר מהסופרמרקט? כן, השיבו 25% מהמשיבים, אבל לעתים רחוקות. אולם במקביל להם מורגלים חמישית מהמשיבים באכילה יומיומית של מוצרי בשר מוכנים וחמישית נוספים - פעם בשבוע. שיעור דומה הצהיר כי לעולם לא אוכלים בביתם מוצרים מהסוג הזה.

ומה לגבי ירקות ופירות?

שאלות אחרות התייחסו לאכילת פירות וירקות וגילו כי 65% "אוכלים כל מיני ירקות בכל צורה אפשרית".

17% אוכלים אותם רק בסלט ו-6%, מנגד, "לא נוגעים בירקות בכלל". אחוזים מועטים מגלים אהדה רק למלפפון חמוץ או לרוטב עגבניות לפסטה - וריאציה כזו ואו אחרת של ירק, אם ממש מתעקשים.

על הערך התזונתי של פירות וירקות העידו 92% כי זה מזין וטוב לנו ואילו השאר לא ייחסו יתרונות לפירות וירקות.

ומה הכריך האהוב על ילדי בית הספר? את המקום הראשון קטף כריך חביתה (22%), בתחרות צמודה עם שוקולד (20%). גבינה צהובה, פסטרמה וחומוס פופולריים אף הם.

הכול מתחיל בהורים

"המשפחה והעמדות של המשפחה קודמות לכל", אומרת יפה-חאיק. "אם שמים על זה דגש בבית האוכל שמגיע לילדים יהיה אחר, מזין. לצערנו, יש עדיין הרבה משפחות שבהן המודעות לנושא לא גבוהה מספיק או שפשוט אין כוח לריב עם הילד, בעיקר אם הוא לא אכלן גדול - העיקר שיאכל. אבל צריך לזכור שהבית הוא הכי חשוב: המסרים, המגוון הקיים. אפילו לא לדבר על זה בהתחלה אלא רק להגיש. בהמשך, כשגדלים, גם לדבר עם הילדים על החשיבות של תזונה נכונה ומה שעומד מאחורי הדברים".

"אותו הדבר קורה גם במערכת החינוך: מוסדות ההזנה הם דבר מורכב. שם האיכות תלויה במטבח שמספק את האוכל, ועל גבול הבלתי האפשרי לא להגיש מעובד בתקציב הקיים. מה גם שאם הילד לא אוכל מספיק, כשהאוכל שונה, כועסים על הצהרון, ואז חוזרים למכנה המשותף הנמוך של שניצל ושוקיים, למרות שבשורה התחתונה הכל עניין של גישה ושל הגשה.

"החברות התעשייתיות אכן עושות מאמץ-על לשפר מוצרים", אומרת יפה-חאיק, "אבל זה עדיין לא אידאלי. בענייני תזונה יש ספקטרום רחב, אין אמת אחת. יש מי שחושבים שבשר לא טוב ויש מי שסבורים שצמחונות היא דבר גרוע. ועדיין, כמה שיותר טבעי יותר טוב, הבסיס הוא תמיד מזון בלי תוספים".

"ברמה האישית", אומרת שירלי אורן, סמנכ"לית התוכן של ניקלודיאון, "היו נתונים ששימחו אותי - הילדים חיים את העולם הזה ומודעים לדברים, הם לא מנותקים מהעולם ואם משהו עולה לכותרות בקרב המבוגרים הם שומעים עליו. נראה שהם מבינים את המשמעות של בשר מעובד, בטח מדברים איתם על זה בבית או בכיתה. מצד שני ילדים - לא יפסיקו לאהוב משהו בגלל שלא בריא. הם נאמנים לעצמם, לכיף שלהם ולטעם שלהם".

הנושא, מספרת אורן, מחלחל גם לתכנים הטלוויזיוניים, וגם בערוץ עצמו עמלים על הפקת סדרה המתרחשת דווקא בין כותלי מסעדה למזון מהיר, "מבלי לעודד את הכיוון הזה", היא מבטיחה.

אזלו התקציבים לתוכנית הלאומית המוצלחת "אפשריבריא"

מצער לראות כי דווקא אחד המיזמים המוצלחים יותר שהיו כאן בשנים האחרונות - אפשריבריא, שמו - בא אל קצו באחת, עם הפסקת הזרמת תקציבים במהלך 2015. בעלי התפקידים הקשורים לתוכנית הלאומית, שלה חברו יחדיו משרד הבריאות משרד החינוך ומשרד התרבות - פוטרו במהלך השנה האחרונה, על אף ההצהרות המקוריות בדבר תקצוב ארוך טווח.

"תוכנית כזו חייבת להתקיים בעידן כשלנו", אומרים גורמים שהיו פעילים במסגרתה בעבר, "כל כך הרבה פעולות חשובות החלו במסגרתה - כמו הפעילות המקיפה מול תעשיית המזון להפחתת כמויות הנתרן, פעילות ברוכה בגני ילדים לצמצום צריכת המתוקים ולשינוי תודעה, חינוך לאכילת פירות וירקות, התחלת הרחקת מזונות לא בריאים מבתי הספר, פעילות הסברתית נגד שתיית מזונות מתוקים ועוד".

במשרד הבריאות מתרצים: "החלטת הממשלה בנוגע לתכנית אפשריבריא התייחסה לשנים 2011-2015. בשנתיים האחרונות עברה התכנית קיצוץ תקציבי, אך למרות זאת התוכנית המשיכה לפעול במתוכנת מתאימה בעזרת כלים רגולטוריים ושיתוף פעולה עם משרדי החינוך והתרבות והספורט וארגונים רבים אחרים. בימים אלו נעשית עבודה לתכנית חומש לשנים 2016-2020. הנושא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשרד, התוכנית תקודם ויוקצו לה משאבים".

האם יוצא לכם לאכול ירקות
 האם יוצא לכם לאכול ירקות

הכי אוהבים לאכול
 הכי אוהבים לאכול

מקדונלד
 מקדונלד

נקניקיות
 נקניקיות