ניר ברקת זקוק לגמילה

ניר ברקת חוצפן. אין מילה אחרת לתאר את עזות המצח שבה הוא מנהל את הקמפיין האגרסיבי נגד משרד האוצר, בדרישה להכפיל את "מענק הבירה" שמקבלת עיריית ירושלים ממשלת ישראל.

אף עירייה בארץ לא קיבלה השנה 440 מיליון שקל במתנה, גם אם מצבה קשה. תשאלו את ראש עיריית בני-ברק, שהיה שמח לקבל עשירים מהסכום. אבל ברקת, שמנהל את העיר שלו באופן שערורייתי ובגירעון עצום, רוצה שעד 2018 יעמוד "מענק הבירה" על 1.6 מיליארד שקל.

מונע על ידי צדק קדוש ולא מובן, רותם ראש העיר הנמרץ את כל מי שהוא רק יכול כדי להפעיל לחץ על שר האוצר וראש הממשלה: עובדי עירייה זוטרים, בעלי עסקים שנפגעו כלכלית בגל הטרור האחרון, ו-50 משאיות זבל עם שלטי ענק בגנות כחלון וממשלת ישראל, שמעלים צחנה של שחיתות פוליטית.

אין חולק שלעיר הבירה מגיע תקציב מיוחד מתוקף מעמדה. מיוחד, אבל לא חזירי. ברקת לא מסתפק בסכום סביר, אלא דורש במפגיע לקבל מספיק כסף כדי לצמצם את הפער שבין ירושלים הענייה לערים החזקות, ולכן העובדה ש"מענק הבירה" הוכפל בשנתיים האחרונות, מ-200 מיליון שקל ל-400 מיליון לא מספק אותו, והוא זקוק ל-50 מיליון נוספים לעזרה לעסקים, 20 מיליון לאבטחת מוסדות חינוך, ועוד תוספת של 500 שקל לתושב.

את שתי הדרישות הראשונות עוד אפשר לקבל איכשהו, אבל מאיפה יש לברקת את החוצפה לדרוש מהמדינה לתת מימון ישיר לתושבים, כשהוא זה שמחלק להם פטורים והנחות מארנונה בסיטונות? כ-30% מתושבי ירושלים זוכים בהנחות או פטורים מארנונה, חלקם הגדול בלי בדיקה של מיצוי כושר השתכרות בביטוח הלאומי ורשות המיסים. גם אחוזי הגבייה של עיריית ירושלים שערורייתיים: רק 52% אחוזי גביית ארנונה, לעומת 73% בת"א למשל.

רתימת המצב הבטחוני לכיסוי המחדל שהוא זה שאחראי לו כבר שנים, הוא עזות מצח מרגיזה במיוחד. האם שמענו את ראש עיריית פריז, שעברה בשנה האחרונה שתי התקפות טרור מחרידות, פונה לנשיא הרפובליקה כדי שיתן לו כסף על חשבון הזוועות? משרד הכלכלה צריך לדאוג לפיצוי העסקים וברקת צריך להמשיך לגבות מהם ארנונה מופחתת שמגיעה קודם כל להם, ולא לאברכים שעל הארנונות שהם לא משלמים הוא מכריז שוב ושוב כעל חובות אבודים.

ואיפה האחריות האישית של מי ששואף להיות ראש ממשלת ישראל ביום מהימים? בעל עסק שנקלע להפסד, משנס מתניים ועובד קשה יותר כדי לייצב את מצבו הכלכלי. ברקת שעובד בראש עסק כושל, מעדיף שיתנו לו עוד קצבת סעד ועוד תמיכה מקופת שר האוצר, שבצדק מסרב לתת לו אותה הפעם.

גם כחלון מבין שהגיע הזמן לגמול את הירושלמים מגימלת הסעד שהתרגלו לקבל ולדרוש מברקת לעמוד לבד על הרגליים ולהפסיק לבקש מהציבור בישראל לממן את הכשלים הניהוליים שרשומים על שמו.