החזר על מזונות ששילמת

איש עסקים מצליח, שמשמש גם כמרצה מבוקש, הסתבך בחובות כבדים, עד לכדי פשיטת-רגל, ואף הועמד לדין פלילי. עורכת הדין הפלילית שייצגה אותו בהליכים המשפטיים יצרה עימו מערכת יחסים קרובה, במסגרתה הגיעו השניים להסכם לא שגרתי ביחסי עורך דין-לקוח. עורכת הדין הרווקה הייתה מעוניינת להביא ילד לעולם מתרומת זרע, ואיש העסקים הסכים להיות התורם הלא אנונימי, אך לא היה מעוניין לשמש כאב או כבן זוג עבור עורכת הדין.

איש העסקים ועורכת הדין הגיעו להסכמות לפיהן איש העסקים ישאר בגדר תורם זרע בלבד, לא תהינה לו זכויות אבהות כלפי הילד שייוולד, לא יהיה לו קשר עם הילד, וכל ההחלטות הנוגעות לגידולו של הילד יתקבלו על-ידי האם בלבד. האם מצידה התחייבה שלא תדרוש כל חובות אבהות מהאב, לא תבקש ממנו מעורבות בכל מה שנוגע לילד ובוודאי לא תתבע מזונות עבורו.

לו היה איש העסקים מגלה מעט זהירות וטורח לבדוק את הנושא, הוא היה לומד את מה שבשלב זה צריך להיות כבר בגדר מידע בסיסי: חוזה שבו אם מתחייבת לוותר על מזונות עבור ילדיה, לא יאכף. הזכות למזונות שייכת לילד, ולא לאם, ולכן גם אם האם חתמה על הסכם לפיו היא לא תתבע מזונות מהאב - הרי שעדיין נותרת בפניה האפשרות להגיש תביעה בשם הילד.

כך היה גם במקרה זה. לאחר שנולדה בת מההפריה המלאכותית שנעשתה מזרעו של איש העסקים, הגישה עורכת הדין תביעת מזונות מהאב, וכמובן זכתה בתביעתה, למרות חוסר הנוחות של בית המשפט מהתנהלותה, שכן "אין לזקוף לחובת הקטין את חטאי אימו".

אז מה בכל זאת יכול אב בעל-כורחו לעשות? ראשית, לא לוותר על העלאת טענות חוסר תום-הלב של האם בפני בית המשפט. אמנם לא יהיה די בכך כדי לבטל לגמרי את חיוב המזונות, אך בית המשפט יכול להפחית את גובה המזונות, לעומת הסכום שבו יחויב אב בהורות מוסכמת.

אפשרות נוספת, אותה הזכיר בית המשפט גם בפסק הדין של עורכת הדין ואיש העסקים, היא הגשת תביעה להחזר תשלומי המזונות לאחר שהילד הגיע לגיל 18. מעבר לחוקי המזונות וההלכה היהודית המטילים חובת מזונות אבסולוטית על האב, ההיגיון מאחורי המנעות בתי המשפט מאכיפת הסכמים הפוטרים את האבות מתשלום מזונות, הוא החשש לפגיעה ברווחתם הכלכלית של הילדים שלא באשמתם, אם האב לא ישתתף במימון צורכיהם כשהם קטינים.

לאחר שהילדים הופכים לבגירים, ויש באפשרותם לפרנס את עצמם, חיוב האם בתשלום כספים חזרה לידי האב יפגע רק ברווחתה הכלכלית של האם, ולכן ניתן לתבוע שיפוי על הכסף שבו חויב האב, מעבר למה שהוסכם בינו לבין האם.

אפשרות נוספת היא להחתים קרובי משפחה של האם על כתב ערבות לשיפוי האב במסגרת הסכם המזונות. בשנת 2013 בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעה של אם לחייב את האב בסכום מזונות גבוה יותר מסכום המזונות הסמלי, שעליו הסכימו בטרם הביאו ילד משותף לעולם. האב המתוחכם דאג שעל הסכם המזונות תחתום לא רק האם אלא גם אימה, שהתחייבה לשפות את האב על כל סכום שבו יחויב בעתיד, מעבר לסכום המוסכם בחוזה ההורות.

בנוסף לחתימתה על התחייבות וכתב ערבות לשיפוי האב, וכדי להבטיח שבית המשפט לא יימנע מאכיפת השיפוי מחשש לפגיעה ברווחת הילד, הסבתא גם התחייבה בהסכם לא לחזור ולדרוש מהאם או מהילד שייוולד את הכסף שאותו תשלם לאב.

לכן כשנאלץ בית המשפט באותו פסק דין לציית להוראות החוק והפסיקה, הדורשות ממנו להתעלם מהסכם המזונות בין ההורים ולפסוק מזונות גבוהים יותר לחובת האב, לא הייתה מניעה מצידו ליישם את סעיף השיפוי כלפי הסבתא, ובכך להמנע מחיוב יתר של האב.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il