מה תוקע את ועדת שטרום והאם ישראכרט ולאומי קארד יונפקו?

המחלוקת העיקרית שמעכבת את פרסום מסקנות ועדת שטרום היא סוגיית הנפקות כרטיסי אשראי על ידי הבנקים ביום שאחרי פיצול חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, כך נודע ל"גלובס". בעוד שבנק ישראל מתעקש על כך שהבנקים יורשו להנפיק כרטיסי אשראי, בוועדת שטרום, בראשות דרור שטרום, מתנגדים לכך בתוקף. גורמים המקורבים לנושא מציינים כי בסוגיה זו יש נתק מוחלט בין בנק ישראל לשטרום. יצוין, כי המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר אינה חברה בוועדה.

בבנק ישראל סבורים כי הגיוני וראוי לתת לבנקים אפשרות להנפיק כרטיסי אשראי, בייחוד לאחר פרסום הוראות בנק ישראל אתמול, שייאסרו על הבנקים להחזיק בגופי סליקה. בפיקוח על הבנקים רואים בהוראות החדשות כלי לעידוד התחרות בשוק הסליקה, ובשילוב עם התחרות הצפויה להתגבר בתחום האשראי, אין לדעתם סיבה לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי האשראי, מה שיהווה אמצעי תשלום נוסף ללקוח.

גם במערכת הבנקאית מסכימים לכך, מן הסתם. "מה ההבדל בין הנפקת כרטיס אשראי ללקוח לבין מתן פנקס צ'קים? זה בסה"כ אמצעי תשלום", אומר היום גורם במערכת הבנקאית. גורם אחר טוען ש"אין שום דוגמה אחרת בעולם שבה אסרו על בנקים להנפיק כרטיסי אשראי. בנק ישראל מפחד לבצע פה ניסוי תקדימי ולכן הוא עומד על הרגליים האחוריות בסוגיה הזו".

פרסום מסקנות ועדת שטרום נדחה כבר שלוש פעמים ואמור להתפרסם בסוף החודש, אך כנראה יידחה שוב. הפער בין בנק ישראל לוועדת שטרום בסוגיית הנפקות כרטיסי האשראי כה גדול, עד שבין הצדדים שורר נתק מוחלט בסוגיה הזו. כך, בעוד שגורמים בבנק ישראל מתעקשים שאין ולא יחול שום שינוי בעמדתם בנושא זה, גורם המקורב לוועדה טוען כי הדבר "לא נמצא בכלל על השולחן".במילים אחרות: אין על מה לדבר.

על פניו, קשה לומר מדוע שטרום מתעקש על איסור ההנפקות, מלבד מראית העין שהמהלך ייצור (הפרדה מוחלטת בין הבנקים לכרטיסי האשראי). גורם בשוק ההון התבטא היום בחריפות נגד שטרום וטען כי הוא "מחפש רק איך לדפוק את הבנקים" ושכל מטרתו היא "להציג במסיבת עיתונאים הישג שאפשר לשווק לציבור", כלומר פיצול מלא בין הבנקים לתחום כרטיסי האשראי.

נושא הנפקות הכרטיסים הוא כאמור המכשול העיקרי לפי שעה להתקדמות הוועדה. עם זאת, ישנן סוגיות נוספות שעדיין לא נפתרו, כמו למשל מכירת כאל על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. בבנק ישראל התעקשו מתחילת הדרך שכאל לא תימכר (כזכור, התנאי שהציבה בר הוא רף של 20% מנתח שוק האשראי הקמעונאי, כך שדיסקונט והבינלאומי לא נכנסים לקטגוריה הזו), בעוד שבוועדת שטרום מבקשים להפריד את כל שלוש חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

אחת האופציות שעלו בוועדה היא לדחות את הסוגיה לעתיד, אז תיבחן רמת התחרות בשוק לאחר מכירת ישראכרט ולאומי קארד - ואז תתקבל החלטה לגבי כאל.

בהקשר זה נציין כי גם מכירת ישראכרט ולאומי קארד לא תתבצע באופן מיידי, אלא תינתן לבנק הפועלים וללאומי תקופה לחפש אחר קונים ולקדם את העסקאות, ממש כמו שקרה בחוק הריכוזיות וההפרדה בין חברות ריאליות ופיננסיות, שתתבצע על פני מספר שנים. במקרה של ועדת שטרום עדיין לא נקבע סופית איזו תקופה תינתן לשני הבנקים למכור את ישראכרט ולאומי קארד, אך הנטייה היא לאפשר להם שנה עד שנתיים לבצע את המכירה.

ישראכרט ולאומי קארד בדרך לבורסה?

בינתיים, ללא קשר לוועדת שטרום, במערכת הפיננסית מעכלים את טיוטת ההוראות שפרסם אתמול בנק ישראל לקידום התחרות בשוק הסליקה (המהווה כ-80% מסך הכנסות חברות כרטיסי האשראי). הפיקוח על הבנקים הטיל, בין היתר, איסור על גופים ריאליים ופיננסיים שהוגדרו "מהותיים" לרכוש את חברות כרטיסי האשראי. המשמעות היא שחברות הביטוח בחוץ וכך גם מזרחי טפחות ורוב בתי ההשקעות (פרט ל-IBI).

בבנק ישראל טוענים כי ישנן בקשות מצד גופים זרים המתעניינים בחברות כרטיסי האשראי, אך במקביל, ההוראות שפרסמו אתמול מעניקות היתר לקרנות פרייבט אקוויטי להשתתף במרוץ. כיוון שבנק ישראל הוריד גם את הרף ליצירת גרעין שליטה בחברות הללו מ-50% ל-20%, המשמעות היא מתן תמריץ לאותן קרנות פרייבט אקוויטי, שתמיד מחפשות אקזיט כמה שיותר מהר, לקנות את ישראכרט ולאומי קארד ולבצע "סיבוב" נאה: הנפקה מהירה שלהן בבורסה בת"א, תוך שהקרנות ימכרו 80% מהחברות ויירדו להחזקה של 20%.

מה שבטוח הוא שהוראות בנק ישראל מאתמול, והעובדה שבחודשים הקרובים יאושר סולק חדש במשק, מגבירות את הלחץ על בנק הפועלים ובנק לאומי למכור מהר יותר את ישראכרט ולאומי קארד, תוך שישנו חשש לפגיעה במחיר שהבנקים יקבלו על החברות.