"פתיחת התחרות בכרטיסי האשראי - צעד מסוכן לציבור הממונף"

שוק כרטיסי האשראי בישראל עומד ערב רפורמה שאמורה להוביל לפתיחתו לתחרות, לקראת פרסום מסקנות ועדת שטרום, שאת הקמתה ייזמו שר האוצר, משה כחלון והנגידה, ד"ר קרנית פלוג. המסקנות הצפויות זכו עוד טרם פרסומן לגיבוי של המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, שפרסמה השבוע שורה של הקלות שהיא מתכוונת ליישם לשם עידוד התחרות על ידי כניסת חברות חדשות לתחום האשראי.

בין היתר, מציע בנק ישראל להוריד את רף הדרישות מגורמים חדשים שרוצים להיכנס לענף ומציע להתיר גם לגופים לא פיננסיים להחזיק בחברות כרטיסי אשראי ובקרנות השקעה. המטרה, על פניו, היא להגביר את התחרות בענף הריכוזי הזה, שנשלט כיום על ידי 3 חברות שנשלטות ישירות על ידי הבנקים הגדולים בישראל ולהוזיל את עלויות האשראי והנגישות אליו.

אבל לפני שמהלך דרמטי שכזה מתרחש כדאי לעצור ולחשוב האם זהו באמת הצעד בכיוון הנכון לטובת הציבור בישראל? לדעתו של בני שהינו, מנכ"ל חברת אלומות הון ליין, המתמחה בייעוץ פיננסי וייעוץ בתחום המשכנתאות, התשובה היא - "לא! זוהי המלחמה הלא נכונה. הרצון המוצהר של שר האוצר, משה כחלון, להצטייר בעיני הציבור כרובין הוד הלוחם בבנקים - עלולה להוביל לבועת אשראי עוד יותר גדולה ולתהליך הרסני של מינוף שעלול להתפוצץ לכולם בפרצוף".

בהתייחסו לתיק האשראי של משקי הבית בישראל שנסק בשנתיים האחרונות בכ-20% והגיע לשיא דמיוני של כ-455 מיליארד שקל, אומר שהינו, "זה היקף מטורף של מינוף שאסור ללבות אותו עוד. אם שוק כרטיסי האשראי ייפתח לתחרות ייתכן שנראה ירידה קלה בעלויות האשראי, אבל בעוד שההנחה בעלויות האשראי לא צפויה להיות משמעותית במיוחד, כי ההבדל בין ריבית של 10% לריבית של 8% הוא לא דרמטי, אני צופה שהתחרות האגרסיבית שתיפתח על כיסו של הציבור, תפתה את הציבור הממונף עד מאוד ממילא, לנטילת עוד ועוד אשראי, שספק אם יוכל לעמוד בהחזריו בהמשך. הציבור הוא הראשון שצריך להתנגד למהלך זה".

"אני לא רואה כיום בישראל גופים גדולים ויציבים מספיק שיכולים לקחת על עצמם התחייבות להקמת חברת כרטיסי אשראי שתתחרה בחברות הקיימות. בפועל מה שעלול לקרות להערכתי זה שיבואו משקיעים זרים, בעיקר המשקיעים הסינים או החברות הבינלאומיות הדורסניות שהציבור בישראל לא באמת מעניין אותם אלא הרווח שהם יכולים להפיק ממנו. זה מה שאתם רוצים? שעוד נכסים של הציבור הישראלי יעברו לשליטה של ידיים זרות? לדעתי זה לא מה שאנחנו צריכים פה כיום".

השר כחלון אולי עדיין מתבשם בהצלחת רפורמת הסלולר עליה הוא חתום, שהוביל לירידה משמעותית בעלויות השימוש בסלולר בישראל, וחושב שמלחמה דומה בבנקים תניב לו את אותה התוצאה, אבל לדברי מנכ"ל אלומות הון ליין, "בנקים זה לא סלולר. למעשה, המהלך שכחלון מנסה להוביל כעת דומה יותר למה שעשתה ועדת בכר, כשהוציאה את קופות הגמל והפנסיה מידי הבנקים והעבירה אותן לידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות. מהלך שהועיל והטיב עם הגופים שקיבלו לידיהם את נכסי הציבור, אבל לא עם הציבור הישראלי עצמו, שמאז הרפורמה רק משלם יותר לאותם גופים. רפורמת בכר למעשה מהווה הוכחה לכך שרפורמות חד צדדיות רק פוגעות בציבור, במיוחד כשלא מלווים אותן בחינוך פיננסי ראוי".

בני שהינו שנפגש מדי יום עם משפחות ישראליות שרוצות לייעל את התנהלותן הפיננסית, מציע כי את הכסף שמייעדים באוצר ובבנק ישראל ליישום רפורמת שטרום עדיף היה להפנות לתכנית לאומית לחינוך לתכנון פיננסי ולפיתוח טכנולוגיות שיעזרו לציבור הרחב לשקול את שיקוליו בבואו ליטול אשראי.

"במקום לבחון את הדרכים להגדיל את הלעטת הציבור בעוד אשראי, עדיף להשקיע בחינוך לתכנון פיננסי נבון. מי אמר שחייבים לטוס פעמיים בשנה לחו"ל על חשבון המינוס? מי אמר שחייבים לקנות דירה בכל מחיר? מי אמר שכל ילד חייב ללכת ל-4 חוגים בשבוע? מי אמר שחייבים להחליף אוטו כל שנתיים? - הרפורמה המוצעת בשוק כרטיסי האשראי רק תגביר את התהליך הנרקוטי בו מצוי רוב הציבור בישראל שמממן עצמו בהלוואות על גבי הלוואות - ואת התהליך ההרסני הזה כנראה רק הציבור עצמו צריך לעצור".