בתום מאבק משפטי ממושך, אישר בית המשפט לעיריית רמלה לפנות בית כנסת ומרכז תורני בעיר, שנעשה בהם שימוש חורג לצורך הפעלת גן ילדים, וכל זאת על קרקע עירונית.
תחילת הפרשה בשנת 1995 אז חתמו עמותת משכן אבנר והעירייה על הסכם להקצאת מגרש ששטחו דונם בשכונת קריית מנחם בעיר, לתקופה של 25 שנה. מטרת ההקצאה הייתה הקמת "מרכז תורני, הכולל בית כנסת, מקווה ובית מדרש". בעקבות חתימת ההסכם הוצב על המגרש מבנה יביל בהיתר שחובר לתשתיות והונפק לו טופס 4. ההסכם אסר על העמותה לעשות שימוש במגרש למטרה שונה מזו שלשמה הוקצה, כאשר נקבע במסגרת ההסכם, כי שימוש שלא למטרות ההקצאה יביא לביטול ההסכם.
ב-2012 גילתה העירייה כי העמותה מפעילה במבנה החוקי גן ילדים, זאת בניגוד להיתר שניתן לה להקמת בית כנסת, מבלי לבקש היתר לשימוש חורג ובניגוד להסכם עמה. כמו כן, גילתה העירייה כי על המגרש הוקם מבנה בן 138 מ"ר ללא היתר, והעמותה מפעילה בו בית כנסת ומחסן. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגישה כתב אישום נגד העמותה. במסגרת ההליך הפלילי, הוציא בית המשפט בהסכמת העמותה במהלך 2013 צו האוסר עליה לעשות שימוש במבנה הלא חוקי המשמש לבית כנסת ואף אסר על העמותה להמשיך ולהפעיל במקום גן ילדים המהווה שימוש חורג.
עם סיום ההליך הפלילי החלה העירייה בהליך לביטול הקצאת הקרקע ובאוגוסט 2013 התקיים שימוע בפני ועדת ההקצאות. העמותה טענה כי פינתה את גן הילדים, וכי המבנה הלא חוקי שבו פועל בית כנסת הוקם על ידי מתפללי בית הכנסת. הוועדה החליטה לבטל את ההקצאה בנימוק כי העמותה התנהלה בחוסר תום לב המצופה מעמותה המקבלת הקצאת קרקע.
בספטמבר 2013 אישרה מועצת העירייה את החלטת וועדת ההקצאות לבטל את הקצאת הקרקע והעמותה לא הגישה השגה על ההחלטה. באוקטובר 2013 העירייה שלחה לעמותה דרישה לפנות את המגרש לאלתר, ומשלא עשתה זאת, פקחי העירייה החליפו את מפתחות המבנה ונטלו את החזקה במגרש ובמבנה.
בעקבות כך הגישה העמותה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עו"ד ליאון בן אדוה. בעתירה שהוגשה נגד העירייה ונגד ראש העירייה יואל לביא, טענה העמותה כי ביטול ההקצאה נעשה משיקולים זרים של ראש העירייה בשל רדיפה פוליטית נגד מפעיל העמותה שרשימה בהנהגתו התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013 כנגד רשימת ראש העירייה ותמכה במועמד הרשימה היריבה לראשות העירייה.
טרם ההכרעה ביקשה העירייה לצרף ראייה חדשה, לפיה גילתה שהעמותה ממשיכה להפעיל במקום בית כנסת בניגוד להוראת בית המשפט. העירייה טענה באמצעות עו"ד שחר בן עמי ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות', כי העמותה עושה שימוש לצורך בית כנסת במבנה הבלתי חוקי וכלל אינה עושה שימוש במבנה החוקי.
"העותרים המשיכו לעשות דין לעצמם ופעלו בניגוד להסכם ההקצאה ובניגוד לצווים השיפוטיים" קבעה השופטת זהבה בוסתן שדחתה את העתירה. "העותרים השמיכו לעשות שימוש שלא כדין במבנה הלא חוקי כבית כנסת גם אם לטענתם במקביל עשו שימוש במבנה החוקי לבית כנסת. עסקינן בחוסר ניקיון כפיים מובהק שדי בו כדי לדחות את העתירה על הסף".
עוד קבעה בוסתן כי ההחלטה לבטל את הקצאת הקרקע מבוססת על תשתית עובדתית בדוקה ממנה עולה שהעותרים הפרו את הסכם ההקצאה שנחתם בין הצדדים הפרות שונות המקנות לעירייה זכות לבטל אותו. "נוכח התשתית העובדתית וסעיפי הסכם ההקצאה, נמצא שהעותרים הפרו ביד גסה את החייבויותיהם בהסכם, מבלי שקיבלו לכך את הסכמת העירייה, עשו שימוש במבנה הלא חוקי ושימוש חורג כגן ילדים במבנה החוקי בניגוד למטרות שלשמן הוקצה להן המגרש, העותרים המשיכו לפעול במגרש בהתאם לאינטרסים שלהם תוך התעלמות מדרישת העירייה לחדשול מכך וחמור מכך תוך התעלמות בוטה מהכרעות השיפוטיות החלוטות בעניינם".
בית המשפט הורה לעמותה להשיב לעירייה את המגרש, וזאת תוך חיוב העמותה בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.