חיבור לגז, ומהר!

התעשייה בישראל משוועת לגז טבעי כאוויר לנשימה. חלפו כבר שש שנים מאז תגליות הגז במאגרי תמר ולוויתן, ועדיין מפעלי התעשייה, עמוד-השדרה של הכלכלה הישראלית, ממתינים לחיבור שלהם לגז. ההתעסקות במונופול הגז ובמחירי הגז דחפה את צורכי התעשיינים לשוליים.

נדמה שגורמים רבים מנסים לקשור כל חולי אפשרי במדינה, לנושא אישור מתווה הגז, והם שוכחים כי מאות מפעלים יצרניים וחשובים למשק ממתינים לגז טבעי ישראלי, אשר יוריד דרמטית את עלויות האנרגיה במפעלים, ובחלקם אף יהווה מניע להמשך קיומם.

על-פי קריאות המפגינים, ניתן לשפר עוד יותר את העמדות מול חברות הפקת הגז, ולהגיע למתווה "מושלם". אולם נראה כי "שלמות" זו תושג תוך גרימת נזק כלכלי יום-יומי למשק, ותוך המשך הקיפאון המוחלט בפיתוח ובחיפוש גז טבעי ישראלי.

עמדת התעשייה הישראלית ברורה: השימוש בגז הטבעי יוביל לחיסכון עצום בעלויות האנרגיה של התעשייה. מנקודת המבט של מפעלים רבים, חיבור לגז טבעי יהפוך אותם ממפעלים מפסידים לרווחיים, ויאפשר את קיומם ואת יכולתם להמשיך ולהעסיק מאות ואלפי עובדים, המפרנסים את משפחותיהם, ותורמים לצמיחה במשק.

ההפגנה נגד מתווה ומחיר הגז מציגה מצג לא מאוזן, הכולל שימוש במונחים של "יוקר המחיה", "מונופול" ועוד, שנועדו להפחיד את האזרח שאינו מצוי בפרטים מפני "השד הנורא" הנקרא "מונופול הגז".

איני רוצה להיכנס לצד הפופוליסטי של ההפגנות ושל המפגינים. עם זאת, חשוב שנדע כי מחיר הגז הטבעי בישראל עודנו נמוך משמעותית ממחיר הדלקים החלופיים, וגם ממחירי הגז במקומות רבים בעולם - הן בעלות הישירה והן בזיהום האוויר והסביבה. לכן, אם אנחנו רוצים להישאר תחרותיים אל מול המדינות התעשייתיות הגדולות, עלינו לעבור לגז ומהר!

גז שקבור באדמה לא תורם דבר למדינה. על-פי התוכניות המקוריות, גז טבעי ממאגר לוויתן היה צפוי להגיע לישראל כבר בשנה הקרוב, שנת 2016. אבל היום כבר ברור כי הגז מלוויתן לא יגיע למשק הישראלי לפני 2019. זאת, כתוצאה מהוויכוחים הבלתי נגמרים בנושא המתווה. ויכוחים אשר יוצרים סביבה עסקית בלתי יציבה, אי-ודאות, ופגיעה ביכולת לשפר את כושר התחרות שלנו בשוקי העולם.

וכך, כל עיכוב נוסף בחיבור המפעלים לגז טבעי, מסב נזק כבד לכלכלה ולצמיחה, להכנסות המדינה, מקבע חוסר יציבות רגולטורית, פוגע באמינות, וכך מרחיק מישראל משקיעים זרים בתחום האנרגיה ובתחומים רבים נוספים. חברות בינלאומיות בורחות ממדינות חסרות יציבות. והתוצאה היא - פחות מקומות עבודה, פחות הכנסות ממסים, הקטנת עוגת התוצר הלאומי, וגם אי-הורדת יוקר המחיה.

אנחנו, בתעשייה, לא מחפשים ועדות חקירה וגם לא מחפשים "ראשים" כדי להאשים אותם במציאות הבלתי אפשרית הזו. כל שאנו מבקשים הוא - חיבור לגז, ומהר! יש מספיק דברים אחרים שהם סיבה להפגין נגדם במדינתנו השסועה במחלוקות ללא סוף, אבל בעניין הגז, אל תפגינו בשבילנו! שימרו את המרץ הרב לנושאים אחרים שיכולים לשפר את השיח הכלכלי והחברתי בישראל.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות התעשיינים