והידרת פני זקן. על אמת

בשנים האחרונות סוגיית הזיקנה מעסיקה יותר ויותר ארגונים חברתיים, והיא הפכה לדגל החברתי בפעילותן של חברות עסקיות רבות. ולא בכדי. תוחלת-החיים עולה משנה לשנה, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים גדלה באופן משמעותי, ועוד תלך ותגדל בשנים הבאות. כדי להמחיש - מספר בני 65 בעולם עלה בשנת 2014 ל-597 מיליון נפש, כלומר, 8% מכלל אוכלוסיית כדור-הארץ הם אנשי הגיל השלישי. עד שנת 2030 צפוי מספרם לזנק ל-998 מיליון נפש, כלומר 12% מכלל אוכלוסיית העולם. כמחצית מהקשישים בעולם גרים בסין, בהודו, בארצות-הברית, ביפן וברוסיה.

בהשוואה למדינות המפותחות שנזכרו - בישראל המצב שונה מעט. ישראל היא מדינה צעירה יחסית, כך שאחוז הקשישים מכלל האוכלוסייה בה הוא הנמוך מבין המדינות הנ"ל. אבל, וזה חשוב, אחוז הגידול במספר בני 65 בישראל בין 1950 ל-2013 הוא הגבוה מבין המדינות שנסקרו, ועומד על 1,702%. לשם המחשה: אחוז הגידול של כלל האוכלוסייה בישראל באותן שנים היה 622%. לפי נתוני הלמ"ס, היקף האוכלוסייה המבוגרת בישראל צפוי לגדול פי שניים עד לשנת 2030, מכ-800 אלף קשישים היום, למספר מרשים של כמעט 1.4 מיליון בני גיל הזהב, כאשר שיעור המבוגרים בני 65 באוכלוסייה יעלה מ- 10% ל-14%.

לצמיחה הגבוהה הזו במספר הקשישים יש השפעה מכרעת על מערכות הבריאות, הסעד והרווחה, האוצר, הדיור ועוד. אין כמעט תחום חיים שלא יושפע משינויים מרחיקי לכת אלה. אי לכך, אנו מחויבים לחשיבה מערכתית ברמת המדינה, המשק והקהילה.

כיום, כ-95% מהזקנים מזדקנים בבית ובקהילה. זהו נתון מדהים שרק מדגיש את הצורך בהרחבת השירותים הקיימים בקהילה לאוכלוסייה הבוגרת, ובפיתוח של שירותים חדשניים. אנו נדרשים להבנה, שהשקעה נכונה באוכלוסיית הזקנים תייצר תחושת שייכות לקהילה, ואף תוריד את הנטל, בין היתר, ממערכות הבריאות, הרווחה ועוד.

על הממשלה להפנים כי המדינה תידרש לבניית תוכנית רב-מערכתית ולהקצאת משאבים משמעותית לנושא. גורמים מקצועיים מעידים היום, שהיקפי כוח-האדם המקצועיים התומכים בתחום הזיקנה, אינם עולים בקנה אחד עם היקף האוכלוסייה והצורך בשטח. קיים חוסר בשירותים עבור הדור המבוגר, וישנה דרישה להתמקצעות של כוח-האדם העוסק בתחום. כל אלה מצריכים ראייה ארוכת טווח, שינוי מדיניות וקבלת החלטות בנושא.

מבחינת המשק, להזדקנות האוכלוסייה יכול להיות גם פן חיובי. לצד ההשקעה בתחום, המדינה יכולה גם להרוויח רבות מהתהליך. מדובר במאגר אדיר של אנשים עם יכולות וכישורים מגוונים, שאנו לא משכילים לנצל אותו כיום. העסקת מבוגרים, ארגון והקמת מערך מתנדבים ארצי, יכולים לשנות לחלוטין את תחום התעסוקה בארץ, ובמקביל להוסיף ערך רב ומשמעות לחייהם של מאות-אלפי זקנים. מדובר בעשרות-אלפי אנשים שנמצאים בשיא חייהם, שיכולים לתרום, להרגיש חלק מהחברה, ולנצל את הידע העצום, הניסיון וחוכמת החיים שלהם.

השינוי המתבקש בשנים הקרובות הוא שינוי תפיסתי. החברה הישראלית חייבת לראות את הזיקנה כנכס, ולא כנטל, ולמלא בתוכן ממשי את כל אותם משפטים שכולנו גדלנו על ברכיהם כגון "והדרת פני זקן", "מפני שיבה תקום" ו"אל תשליכני לעת זיקנה". הזיקנה היא מקור לחוכמה, תבונה ולניסיון חיים - זהו המסד הערכי שהדור הצעיר חייב להתחנך לאורו.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת מטב