חורף 2010, אי שם בפאלו אלטו. בחור גבוה, מקריח ומזוקן מעט, עוטה על ראשו כובע גרב, מתחיל לדבר על יזמות ועל אפליקציה שמאפשרת לאנשים לשלוח אחד לשני הודעות טקסט בחינם. הקהל, כ-40 אנשים במספר, מורכב מיזמים יהודים, רובם ממוצא רוסי, שמחפשים לדעת איך להפוך את הרעיונות שלהם למוצר בעל ערך.
לבחור קראו יאן קום וביחד עם שותפו בריאן אקטון הם הקימו את WhatsApp, אז אפליקציה פופולרית, כמעט בלי עובדים ועם מעט כסף שגייסו מחברים. רק חצי שנה מאוחר יותר, קרן ההון סיכון המפורסמת סקויה תתחיל במו"מ כדי להשקיע באפליקציה, שתהפוך תוך כמה שנים לאפליקציית המסרים היקרה ביותר בעולם כשפייסבוק תרכוש אותה תמורת 22 מיליארד דולר.
מאחורי היוזמה להביא את קום להרצות בפני יזמים יהודים בעמק הסיליקון עמדו שתי צעירות ישראליות לשעבר - ג'ני בלוטסרקובסקי (31) ומיכל טברובסקי (34), שהחליטו באותם שנים שצריך לתת לקהילה היהודית האמריקאית וליזמים ישראלים הזדמנות להאיץ את הסטארט-אפים שלהם ולעזור להם להתחבר לאקוסיסטם של עמק הסיליקון. "מיכל הכירה את יאן עוד מ-2001, כחלק מהקהילה של יהודים רוסים בסן פרנסיסקו. הוא שמח לבוא ולדבר ולספר איך הם מצליחים לייצר עניין בקרב המשתמשים, בעיקר מחוץ לארה"ב, ואיך הם מייצרים מוניטיזציה מבלי לכלול פרסומות", נזכרת בלוטסרקובסקי, שהכירה את טברובסקי כמה שנים קודם לכן.
בלוטסרקובסקי הגיעה לעולם היזמות די במקרה. בגיל 11 עזבה את ישראל לסן פרנסיסקו בעקבות רילוקיישן של אבא שלה. בהמשך הדרך סיימה תואר בכלכלה באוניברסיטת ברקלי, עבדה בחברות כמו קרדיט סוויס וליהמן ברדרס, כשהמשבר הכלכלי של 2008/9 הביא אותה לעבוד בחברת מכשור רפואי ולטעום קצת מעולם הטכנולוגיה.
היא התחילה ללכת לאירועים טכנולוגיים בפאלו אלטו ושם פגשה את טברובסקי, שערכה אירועים לקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. "ראינו שיש הרבה יהודים מתכנתים ומהנדסים שמגיעים לאירועים האלה. הרבה אנשים איבדו אז את העבודה שלהם וחיפשו דרכים חדשות, כמו יזמות, כדי לחזור למעגל העבודה", מספרת בלוטסרקובסקי.
משם התחילה סדרת אירועי יזמות, שקום מ-WhatsApp היה כאמור הראשון שחנך אותם. בהמשך זה הפך לאירועי פיצ'ים מול משקיעים ובכירים יהודים בקהילה הטכנולוגית של עמק הסיליקון, בהם דילן סמית', שהקים לצד ארון לוין, יהודי גם הוא, את חברת האחסון הפופולרית Box, שנסחרת היום בוול סטריט לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.
השתיים החלו להריץ סמינרים של מספר שבועות ליזמים צעירים ובהמשך, כמעט שלוש וחצי שנים אחרי האירוע הראשון עם קום מ-WhatsApp, בתחילת 2013, הם חנכו את האקסלרטור הראשון שלהן בסן פרנסיסקו - ובהמשך גם בניו יורק - תחת השם JFE (Jews For Entrepreneurship), שמרכז סטארט-אפים יהודים וישראליים ועוזר להם - בשלבי הפרה סיד והסיד - להקים חברה.
למה בעצם צריך לערוך אירועים ואקסלרטורים ליזמים יהודים במקום כמו סן פרנסיסקו שמשופע בידע ובאירועים כאלה?
בלוטסרקובסקי: "קודם כל, אתה רוצה לייצר קהילה יהודית משמעותית. הרגשנו שקהילת היהודים בסיליקון ואלי מאוד שקטה. אנשים פה לא סופר יהודים. זה היה חשוב לנו שיזמים יתחברו לזהות היהודית שלהם. לא ממקום דתי, אלא ממקום של קהילה. כולם פה מעורבים בטכנולוגיה וכך רצינו לבנות קהילה שתשתף בידע שלה, תהיה מעורבת ותהיה קשורה ליזמים שאולי גם יזכו להשקעה מחברי קהילה אחרים".
"לא כל המשקיעים שמגיעים לדמו דיי שלנו הם יהודים או ישראלים", היא מבהירה, "אבל הם כן רוצים להיות מעורבים ולהיחשף לידע ולחדשנות שמביאים היזמים. זה טוב לישראל וזה גם טוב לחברות ישראליות".
"לוקחים חברות בתחילת הדרך"
לצד JFE, פועל בהצלחה בפאלו אלטו האקסלטור המתוקשר UpWest Labs שמיועד גם הוא לסטארט-אפים ישראלים שרוצים לנסות את מזלם בעמק הסיליקון והשנה החלה לפעול גם התוכנית NFX Guild, שאחד ממקימיה הוא האנג'ל המוביל גיגי לוי.
"מה שייחודי אצלנו", אומרת טברובסקי, "הוא שאנחנו לוקחים חברות ממש בתחילת הדרך לעומת UpWest Labs שמחפשים חברות בשלבים יותר מאוחרים ו-NFX שמחפשים חברות בתחומים ספציפיים יותר. אנחנו מתמקדים בשלבים מוקדמים. זה יותר קשה כי צריך ללמד אותם הכול משלב מאוד התחלתי - איך להיות סטארט-אפ, מה החזון, איך לדמיין את עצמם כחברה בעוד חמש שנים מהיום. מצד שני, הם מאוד צעירים כך שהם יחסית גמישים מבחינת עיצוב ואפיון החברה שלהם בהמשך הדרך".
בלוטסרקובסקי מוסיפה כי אין ממש תחרות בין האקסלרטורים. "קודם כל, יש אקוסיסטם ישראלי גדול ויש מספיק סטארט-אפים לכולם אז אפשר לעבוד ביחד. מעבר לכך, אנחנו מנסים לשדך ל-NFX את אחד הסטארט-אפים שלנו ואחד ממייסדי NFX, סטן צ'אדונבסקי, אף לקח חלק באקסלרטור בעבר. כמו כן, באחד מאירועי הפיצ'ים שאנחנו עושים מחוץ לפעילות האקסלרטור אירחנו חברה שבגרה מ-UpWest Labs", מסבירה בלוטסרקובסקי.
20 מתוך 25 סטארט-אפים שבגרו מהאקסלרטור הצליחו לגייס כסף, כשהאחרונה שבהן היא Orca הישראלית של תומר ששון, שגייסה 500 אלף דולר. החברה פיתחה אפליקציה שמאפשרת לסטודנטים לקבל מידע על אירועים חברתיים שנערכים בקמפוס שלהם.
חברה נוספת שבגרה מהאקסלרטור היא Credex של היזמים אופיר אביגד, אילן פרח וניר אסף, שמפעילה פלטפורמת סחר חליפין בשיטת הברטרים עבור עסקים.
סטארט-אפ נוסף שסיים את המחזור השביעי של האקסלרטור של JFE הוא Snappy שהקימו חני גולדשטיין ודביר כהן, שמספק חוויה ייחודית במובייל שמאפשרת לשלוח לחברים ולעובדים מתנות אמיתיות, במהירות ובהתאמה אישית, במקום עוד גיפט קארד משעמם שמעלה אבק בארנק.
עוד סטארט-אפ, שסיים את המחזור האחרון הוא Inst-Ore של היזם נדב רביב, שמאפשר לשלב לינקים חכמים ומותאמים אישית בפלטפורמות שונות, ובראשון אינסטגרם.
"לעודד רוח יצירתית"
תוכנית האקסלרטור של JFE מאפשרת לסטארט-אפים יהודים וישראלים להגיע לסן פרנסיסקו או לניו יורק לשלושה חודשים, לקבל סכום של כ-5,000 דולר תמורת 3% מהחברה ולקבל מנטורינג ואפשרויות לגיוס בהמשך מבכירים - רובם יהודים - מתוך הנטוורק של JFE, בהם בראם כהן (מפתח BitTorrent), מייקל רובנשטיין (נשיא AppNexus), פיטר יארד (סמנכ"ל הטכנולוגיות של CBS אינטראקטיב), זוהר לבקוביץ' (מייסד אמובי) ועוד.
האקסלרטור שמפעילות בלוטסרקובסקי וטברובסקי פועל ממימון עצמי של השתיים, כשנבחנת האפשרות להכניס שותפים לתוך האקסלרטור כדי לחזק את פעילותו גם בהמשך ולהביא יותר סטארט-אפים ישראלים לסן פרנסיסקו.
בין מחזור אחד לשני, מנסות השתיים לתחזק את התחביב שלהן - ציור אמנותי - ובמשך שנתיים אף החזיקו גלריה משלהן בסאוסליטו, עיירת נמל שנמצאת מהצד השני של סן פרנסיסקו לאחר שחוצים את גשר הזהב המפורסם, עד שמים חדרו פנימה והרסו את התכולה. "מאז שהייתי ילדה בישראל הייתי מציירת", מספרת בלוטסרקובסקי, "אנחנו חושבות עכשיו לתלות כמה מהתמונות שלנו באקסלרטור. זה נותן השראה ומעודד יצירתיות. אפילו ב-Airbnb הביאו כמה ציירים להרצות בפני העובדים כדי לעודד אצל המהנדסים שם רוח יצירתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.