רשות המסים בוחנת המיסוי בזירות הפורקס בבעלות חברות זרות

רשות המסים, בראשות משה אשר, בוחנת בימים אלה את נאותות הדיווחים של חברות בתחום "זירות הסוחר" שנמצאות בבעלות חברות זרות, בדגש על קפריסין, הן בהתאם לחוק מע"מ והן ביחס לפקודת מס הכנסה. הבחינה עשויה להוביל לכך שהחברות יידרשו להעביר תשלומי מסים שלא שולמו על-ידן כהלכה, לתפיסת רשות המסים.

ככל הידוע, מדובר בחברות רווחיות מאוד - גורם המעורה בתחום הגדיר אותן כ"קזינו וירטואלי, שבו הבית תמיד מרוויח" - כך שניתן להעריך כי החלטת רשות המסים עשויה להוביל לדרישת תשלום בהיקף גבוה.

במקביל להליך להפיכת שוק זירות הסוחר בישראל לשוק מפוקח ומוסדר על-ידי רשות ניירות ערך, הכריע לפני חודשים אחדים בית המשפט המחוזי בתל-אביב בהתאם להחלטה של רשות המסים וקבע במקרה של חברת איזי פורקס, כי חברות הפורקס שפועלות תחת חברות אם זרות שרשומות בחו"ל יחויבו בתשלום מע"מ מלא בישראל ולא ייהנו ממע"מ אפס.

על-פי גורמים בסביבת רשות המסים, בהמשך להתנהלות ולדיון בבית המשפט, התגלה כי מדובר בתופעה רוחבית, שכנראה מאפיינת זירות סוחר נוספות. ככל הידוע, המודל לפיו פעלה איזי פורקס נתפס ברשות המסים כתכנון מס, שכנראה עבר בכמה חברות שרצו ליהנות ממשטר מס אטרקטיבי יותר מעבר לים.

זירות הפורקס, בדומה ליתר זירות הסוחר, הן זירות אינטרנטיות, כך שהפעילות בהן היא גלובלית ואינה תלוית מיקום, וניתן לסחור מישראל גם באמצעות אתרי אינטרנט של חברות זרות.

במקרה של איזי פורקס מדובר בחברה שפעילותה שנעשית תחת חברה-אם קפריסאית, אך לחברה עסקים בישראל, והיא מפיקה הכנסות מלקוחות ישראלים, שמאתרת בעבורה חברת-הבת איזי פורקס.

לאור זאת, ברשות המסים סברו כי איזי פורקס בישראל אינה בגדר "תושב חוץ" על-פי חוק מע"מ, כך שהיא חייבת בתשלום מע"מ בשיעור מס מלא (בניגוד לחברות שהן בגדר תושב חוץ וחייבות במע"מ אפס).

איזי פורקס ערערה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שדיווחה על הכנסותיה למע"מ כעסקאות החייבות במע"מ בשיעור אפס. השאלה שנידונה בערעור הייתה האם לחברה-האם הקפריסאית יש פעילות ועסקים בישראל באופן המוציא אותה מהגדרת "תושב חוץ" על-פי חוק מע"מ. החברה הקפריסאית פועלת באמצעות חברות-בנות במדינות שונות, לרבות בארה"ב, קפריסין, אוסטרליה ועוד.

בערעור טענה החברה, בין היתר, כי ממועד מכירת התוכנה ואתר האינטרנט עוסקת חברת איזי פורקס בפעילות שיווק עבור החברה הקפריסאית, כאשר פעילות המסחר של המשקיעים נעשית דרך אתר האינטרנט של החברה הקפריסאית בלבד.

לחברה הקפריסאית, על-פי הטענה, אין פעילות או עסקים בישראל, ומדובר בחברה זרה הפועלת בקפריסין ומעסיקה עובדים ברחבי העולם. למרות שכספי ההשקעה של הלקוחות הישראלים של החברה הקפריסאית הופקדו בחשבונות בבנקים ישראלים, שנפתחו על שם איזי פורקס, לטענתה חשבונות אלה נפתחו מטעמי חיסכון וכחשבונות מעבר.

כאמור, בית המשפט דחה את טענות החברה ואישר את שומות המע"מ, כשהוא קובע כי הוא רואה במכלול הפעילויות המבוצעות על-ידי איזי פורקס בישראל כפעילויות עסקיות המתבצעות על-ידה כזרוע ארוכה של החברה הקפריסאית. לכן, אין לבחון את שאלת קיומה של פעילות מסחר במט"ח במסגרת פלטפורמת המסחר באינטרנט כמתמקדת אך ורק במיקומו הפיזי של שרת המחשב.

החלטת בית המשפט והבחינה שמקיימת עתה רשות המסים ביחס לחלק משוק זירות הסוחר, מתרחשים אגב מהלך לרישוי ופיקוח על החברות הפועלות בענף זה בישראל. עד סוף מאי האחרון הוגשו 21 בקשות של הזירות הפעילות בענף לקבלת רישיון מטעם רשות ניירות ערך. לפי שעה השוק עצמו אינו מוסדר והגופים שהגישו בקשה לרשות ניירות ערך רשאים להמשיך ולפעול כרגיל.

יחד עם זאת, תוך כדי הליך זה הודיעה לאחרונה רשות ניירות ערך כי בכוונתה לאסור על זירות הסוחר לאפשר מסחר באמצעותן בניירות ערך זרים שלא פרסמו תשקיף בישראל (כלומר, במניות זרות בחו"ל), וכן להטיל הגבלות משמעותיות על המסחר באופציות בינאריות באמצעות זירות הסוחר.

ברשות מתכוונים לאפשר מסחר באופציות בינאריות רק למי שמוגדר "משקיע מתוחכם" ובכך למנוע מהציבור הרחב לעסוק בהשקעות מעין אלה, וזאת משום חששם שמדובר במסחר שהוא בגדר הימור ותו לא.

שוק זירות הסוחר, שמוכר לא אחת בעיקר כשוק המסחר בפורקס, הוא שוק רחב שמאפשר ללקוחות לבצע מסחר זמין למול הזירה עצמה, בשלל תחומים, כגון סחורות, מטבעות ומניות ונגזרים עליהם. פירושו של המסחר מול הזירה הוא שההפסד של הלקוח הוא לרוב הרווח של הזירה.

מדובר בזירות שמהוות פלטפורמות מסחר אינטרנטיות המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים מול מפעילי הזירות, ועיקר הפעילות בהן מתבצעת על-ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים אך במינופים גבוהים.