דיון נוסף בוועדת הכלכלה על חולי הצליאק - ללא מסקנות

נציגי הציבור הרגיש לגלוטן פקדו את הכנסת לדיון נוסף באשר לגורלם בוועדת הכלכלה - ללא מסקנות אופרטיביות שמעידות על שינוי קרוב.

"ביקשתי לקיים את הדיון בנושא מכיוון שפנו אליי אזרחים רבים, בעיקר בשל מחירי המוצרים", פתחה את הדיון ח"כ נורית קורן (ליכוד). לדבריה, "הדרך להוזיל עבורם את המוצרים היא באמצעות העלאת ההיצע והורדת מכסים, כדי לפתוח את השוק ולתת הטבות קודם למשפחות קשות-יום שיש בהן חולה צליאק".

ח"כ מרב בן-ארי (כולנו) סיפרה על ניסיונה כחולת צליאק והבטיחה שינוי קרוב: "דבר ראשון זה הנושא של הסובסידיה. חברת גלעם לקמח ללא גלוטן זכתה במכרז, ולדעתי צריך להעביר את הסובסידיה מהקמח ללחם, כדי לתת לעוד יצרנים לגשת למכרז. עם משרד הכלכלה יש שיתוף-פעולה בנושא הגדלת תקציב למפעלים ייחודיים שמתעסקים במוצרים ללא גלוטן. אין עדיין שורה תחתונה של הישג, אבל אנחנו בדרך".

■ מדוע חולי צליאק צריכים לשלם 40 שקל לקילו קמח?

ראש השירותים לבריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, העריך כי 0.2%-0.4% מהאוכלוסייה, בין 16 אלף ל-32 אלף חולים, מאובחנים כצליאקים, ותיאר את קשייהם: "לחם לבן ללא גלוטן, למשל, עולה 15 שקל לעומת 3.4 שקלים - רק הפער הזה שווה 200 שקל לאדם בשנה. סך-כל הפערים הם כ-3,000 שקל בשנה לאדם. עלויות חומרי הגלם והמוצרים גבוהות משמעותית".

"בעיה שנייה", הוסיף גרוטו, "היא כמות ייצור קטנה ללא יתרון לגודל, שמקשה לצמצם עלויות. לא ניתן להקל לייבא ביבוא מקביל, מפני שמדובר במזון רגיש. גם בעולם קיימים פערים במחירים".

כיום, הסביר גרוטו, מסבסדת המדינה קמח ללא גלוטן של גלעם לעלות של קמח רגיל ב-700 אלף שקל, וקיימת קצבה של 100 שקל למשפחות נזקקות עם הכנסה מתחת ל-4,000 שקל.

לדבריו, יש לסייע לרכישת מזון ללא גלוטן - מה שכרוך בתוספת תקציב של למעלה מ-90 מיליון שקל שאינו בנמצא כרגע, לצד הגברת תחרות על-ידי כניסת יצרנים ויבואנים חדשים, תוך תמיכה ביצרנים מקומיים המייצרים מזון ללא גלוטן.

"בעתיד צפויות הקלות רגולטוריות ליצרנים מקומיים, וצפוי סיוע פרטני של משרד הבריאות למפעלים המעוניינים לייצר מזון ללא גלוטן ומתקשים לקבל אישור משרד הבריאות", הבטיח גרוטו, "וכן הקלות רגולטוריות ליבואנים, כולל בחינת אפשרות ליבוא מקביל".

בעקבות הקמת הוועדה הבין-משרדית בנושא, לה שותפים משרדי הבריאות, הכלכלה, הרווחה והאוצר, ננקטו, לדברי גרוטו, שילוב מלא של תלמידים במערכת החינוך, סימון תרופות והנחיית הגשת מזון ללא גלוטן בבתי-החולים.

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ששימש מחליף ליו"ר הוועדה, טען כי "עבור החולים, מזון ללא גלוטן זה הדבר היחיד שקיים, לכן צריך להסתכל על זה כמו תרופה. יש כאן קבוצה שעבורם זו לא בחירה, הם צורכים מזון ללא גלוטן, כי זה הטיפול היחיד למחלה שלהם. האם גם במשרד הבריאות רואים את זה ככה, בהנחה ששאלת התקציב ניתנת לפתרון?".

לכך השיב גרוטו כי יש להסתכלות השלכות רחבות: "חולי סוכרת יוכלו לדרוש להכיר במזון שלהם כתרופה, ובוועדה לא הייתה החלטה חד-משמעית בעניין הזה. בעיקרון הנטייה המקצועית שלי כן להשתלב בגישה הזו, אבל צריך להגדיר מנגנון כדי לייחד את המחלה הזו ממחלות אחרות".

יו"ר ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, נשא כרזות "הכול דיבורים" והסביר: "14 שנה מדברים, וכלום לא קורה. אל תספרו לנו שאין תקציב או יש תקציב - תביאו לנו פתרונות. הכול מתחיל ונגמר בכסף ובשר האוצר. אי-אפשר שמצד אחד כולם יזכו להנחות מגבינות יבוא שמשרד הכלכלה מבצע, ושוב חולי הצליאק לא יהיו חלק מזה. אני רוצה שכל חולה צליאק ישלם כמו כל האחרים על לחם ופסטה, ולא מעניין אותי איך תעשו את זה".

המשנה למנכל משרד הכלכלה, ינון אלרואי, השיב לו כי "בכל העולם מחיר המוצרים גבוה יותר ממוצר רגיל, וזה יומרני לצפות שהמחירים יהיו דומים".

"אנחנו יודעים את מגבלות התקציב", אמרה נציגת עמותת הצליאק, רקפת שפר, "אבל החובה היא קודם כל לסייע לחולים שאין להם כסף לרכוש את המוצרים. דיברתי אתמול עם אישה שלא יכולה לקנות לחם בלי גלוטן ועם אישה אחרת ששולחת את הבנות שלה לבית-ספר של ש"ס, כי שם נותנים אוכל בחינם, אבל עם גלוטן".

לדבריה, "כשבודקים את היבוא, צריך לא לשפוך את התינוק עם המים. אם יהיו מעט יצרנים ומעט מוצרים, נצא מופסדים - זה מה שהיה לפני 18 שנים, ולא היה מה לאכול. המבצעים ברשתות השיווק זה לא פתרון - צריך פתרון מוסדי מוסדר".

מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, הסבירה כי "מבחינת היצרנים החסמים הם חומרי הגלם היקרים ועבודה עתירת-ידיים, אין מכונות שמיועדות לעבוד עם קמח ללא גלוטן. כל המערך הוא אחר מייצור רגיל, וחייבים להבין את זה, יש לזה עלויות מאוד גבוהות. יש לא מעט מפעלים שמייצאים לחו"ל ולא מוכרים בארץ בשל סימון GMP (תנאי ייצור נאותים), זה חסם אמיתי של מפעלים שהוא פתיר. אנחנו לא נגד יבוא אבל בעד תחרות הוגנת, לכן בואו נעזור לתחרות מבית".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין הוסיפה כי "מעבר למחירים המופקעים, יש לטפל במקביל בסימון 'עלול להכיל' המתנוסס על אריזות מזון רבות ונמכר בחו"ל כנקי מאלרגניים למיניהם. מחקר באירלנד קבע כי 94% מהאזהרות הן אזהרות-שווא, אולם חברות מסמנות את האזהרה כדי להימנע מתביעות משפטיות".

נציג אגף תקציבים באוצר, אורי גבע, אמר כי "ככל שוועדת סל הבריאות תחליט להכניס סיוע לחולי צליאק, זה בסמכותה. אנחנו תומכים בהפחתת הרגולציה ביבוא ובייצור".

"מבחינתי מדובר במציאות בלתי נסבלת", סיכם ח"כ חנין סיכם את הדיון. "במבחן התוצאה מדינת ישראל מושכת את ידה מהטיפול בעניין - משרד האוצר לא מכניס את היד לכיס. אני מציע למדינה לא להכריז על המזון כתרופה וללכת לוועדת סל התרופות, בשל ההשלכות, אלא ללכת למהלך מתון יותר של סיוע ישיר לחולי הצליאק כמו בצרפת או בבריטניה. הייתי מציע ליו"ר הקבוע לקיים בעוד כחודשיים דיון מעקב לבדוק אם חלה התקדמות".