ועדת חוקה חוק ומשפט תתכנס מחר בבוקר (ד') כדי לדון בתיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, במסגרת הכנתו לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת. התיקון יקבע בין השאר תקרת ריבית מרבית שיוכלו לגבות כל נותני האשראי: בנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים, ולפיו מתן הלוואה שעלותה גבוהה מהתקרה המותרת ייחשב עבירה פלילית שהעונש עליה שלוש שנות מאסר. אלא שתקרת הריבית שקובעת הצעת החוק, הנתמכת על ידי משרד המשפטים, האוצר ובנק ישראל, גבוהה במיוחד - יותר מ-20%. מדובר בריבית גבוהה בהרבה מזו שגובים כיום.
הטענה הרשמית של מנסחי החוק היא שתקרת הריבית הגבוהה תהיה תמריץ למספר רב של מלווים, בנקאיים וחוץ-בנקאיים, ולפיכך תתקיים תחרות שתוצאתה תהיה ירידה במחירי ההלוואות. אלא שכפי שהדברים נהוגים, רוב הסיכויים הם שהמלווים, כולם, ימצאו את הדרך להתיישר כלפי מעלה ולגרד את תקרת הריבית החוקית. כך, אם אכן תתקיים "תחרות" על כיס הצרכנים, משקי הבית והעסקים הקטנים, היא תהיה סביב מחיר הלוואה גבוה במיוחד. הרבה יותר מדי גבוה.
למה צריך תיקון?
החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות נחקק בשנת 1993, והצורך בתיקון עלה כבר בהמלצות הוועדה לשינוי כלכלי חברתי, ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. לאחר שזו סיימה את עבודתה, מונה צוות של בנק ישראל והאוצר, ועדת זקן בראשות המפקח על הבנקים אז דודו זקן, לגיבוש המלצות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בעיקר במקטעי הפעילות הנוגעים למשקי בית ולעסקים קטנים, החסומים בפני גופים חוץ-בנקאיים. התיקון המוצע כעת מסתמך על מסקנות הצוות, שבין היתר המליץ לעדכן את מנגנון תקרת הריבית והחלתו גם על התאגידים הבנקאיים. מסמך תיקון החקיקה פורסם באמצע פברואר 2014.
שיעור הריבית הקבוע היום בחוק להלוואות גופים חוץ-בנקאיים נגזר מממוצע מחיר האשראי הלא-צמוד שניתן בידי הבנקים. לבנקים לא נקבעה תקרת ריבית להלוואות ואילו לגופים החוץ-בנקאיים נקבעה תקרת ריבית של פי 2.25 מהריבית הממוצעת הניתנת על ידי הבנקים, כך שהריבית החוץ-בנקאית יכולה להגיע גם ל-10%-11%.
בדברי ההסבר לחוק המוצע, מציינת הממשלה שהתפתחויות שחלו במשק, כמו צמצום חלק האשראי שניתן ביתרות חובה (אוברדראפט), עליית חלק המשכנתאות שנלקחו בריבית לא צמודה והירידה בריבית בנק ישראל, הביאו לכך שריבית הבסיס שלפיה מחושבת התקרה ירדה עם השנים ו"שיעורה קטן באופן משמעותי מכוונתו המקורית של המחוקק". לדוגמה, ביולי 1993, כאשר נחקק החוק, עמדה התקרה על 39.6% ובדצמבר 2012, כשהתגבש התיקון הנוכחי לחוק, עמדה התקרה על 11.76%. לטענת המדינה, המתבססת על המלצות צוות זקן, "תקרת ריבית נמוכה היא חסם משמעותי במתן אשראי בידי גופים חוץ-בנקאיים".
עוד עולה מההסבר לתזכיר החוק כי מאחר שהחוק המקורי חל רק על מלווים בשוק החוץ-בנקאי, נוצרה אנומליה - בעוד המלווים במערכת הבנקאית וחברות האשראי שלה אינם מוגבלים בגובה הריבית שהם גובים, הריבית של הגופים החוץ-בנקאיים מוגבלת והגופים הללו חייבים להתיישר לפי נוסחה המתבססת על ריבית בנק ישראל ועל ריבית הבנקים הנובעת ממנה.
"ריבית שערורייתית"
ח"כ אלי כהן ("כולנו") תומך בחוק באופן עקרוני, אבל טוען שיש פה ניסיון לבצע מחטף. "כולם מדברים, בצדק, על הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, ואת זה יש לקדם, אבל הנה, ממש בסעיף אחד לפני הסוף, אחרי סעיפים מסעיפים שונים, מכניסים תיקון קטן, בסוג של מחטף, וקובעים שתקרת הריבית בכל סוגי מתן האשראי לא תעלה על 20% פלוס ריבית בנק ישראל. 20%, כמו בהינד עפעף. בריבית האפסית השוררת היום, ובכלל, זו ריבית שערורייתית"
- תסביר.
"המצב כיום הוא שבהלוואות חוץ-בנקאיות הניתנות לאנשים פרטיים קיימת תקרה הקובעת שאסור לגבות ריבית הגבוהה ביותר מפי 2.25 מהריבית הממוצעת שגובים הבנקים, כפי שמפרסם בנק ישראל. המגבלה הזאת נקבעה בזמנו, בעת חקיקת החוק, מתוך רצון לשמור, להגן, על אנשים נעדרי הבנה ויכולת פיננסית, שיתקשו להתמודד מול המגזר החוץ-בנקאי. בתנאים של היום, ריבית המקסימום אמורה להיות לא יותר מ-8.5%".
- בפועל, יש לקוחות בבנקים ובגופים החוץ-בנקאיים שעבורם מחיר האשראי גבוה יותר.
"אם שומרים על ההוראות, אז זה בדיוק מחיר האשראי שצריך להיות. אם זה לא כך, וזה אכן לא תמיד כך, סימן שההוראה הזאת לא נשמרת או שאיננה מפוקחת".
- בדיונים הבעת את התנגדותך.
"התקיים דיון בוועדת הכלכלה בנושא מימון חוץ-בנקאי בהשתתפות נציגי בנק ישראל, ובראשם הנגידה קרנית פלוג. פניתי לנגידה בשאלה: עם תקרה של 20%, מי חותם על הלוואה כזו? תגובה לא נשמעה. אני המשכתי: התשובה טמונה בכך שחברות כרטיסי האשראי חורגות מהריבית המקסימלית המותרת במגזר החוץ-בנקאי, עד כדי כך שהריבית הממוצעת היא יותר מ-9%, ורובנו ערים לכך שיש לא מעט אנשים שמשלמים ריבית אפקטיבית של 13% ו-14% בשנה. משכך, הוספתי והדגשתי, שאותו סעיף קטן ונחבא אל הכלים, שמופיע ממש בסוף הצעת החוק שבה 15 עמודים - המטרה שלו היא להכשיר את הריביות השערורייתיות שגובות חברות כרטיסי האשראי, שהן כידוע חברות של הבנקים. ולזה אין כל הצדקה".
- הנגידה שמעה?
"אני מעריך שכן. עוד הזכרתי לנוכחים בדיון שהמקורות הכספיים של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי הם זולים יותר משמעותית ממחירי המקורות הכספיים של הגופים החוץ-בנקאיים. יתרה מכך, לא רק עלות הכסף זולה יותר, אלא גם לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי יש מקורות מידע על הלקוחות, יש להם יתרונות גודל ובנוסף חברות כרטיסי האשראי גם נהנות מעמלות סליקה שהן גובות.
- אז טוב לקבוע תקרה?
"מצוין לקבוע תקרה, אבל עם תקרה כזו של 20%, עדיף שלא תהיה תקרה בכלל. התקרה הזאת מקוממת. ועוד הוסיפו חטא על פשע: מנוסח הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה עולה שהמגבלה הקיימת היום, מחיר אשראי חוץ-בנקאי שלא יהיה יותר מפי 2.25 מהבנקים - ההתניה הזו נופלת, נעלמת, נמחקת. המשמעות של זה היא אחת: כולם יכולים לפעול לכיוון ה-20%. כולם, הבנקים, כרטיסי האשראי, החוץ-בנקאיים - כולם ירוויחו בגדול על חשבון הלקוח, הצרכן, משק הבית והעסק הקטן - שכל החוק הזה בא לכאורה להגן עליו".
- מה אתה מתכוון לעשות בדיון מחר בבוקר?
"אני מבקש שאכן תיקבע תקרה, תקרת מחיר אשראי לאנשים פרטיים, בין אם קיבלו הלוואה ממקורות בנקאים ובין אם מכרטיסי אשראי או גופים חוץ-בנקאים, שתעמוד על לא יותר מפי 2.25 ממחיר האשראי הממוצע של הבנקים. כלומר, לשמור על המגבלה הקיימת היום בחוק על האשראי החוץ-בנקאי, אבל להרחיב אותה כך שתחול גם על הבנקים. במילים אחרות, תקרת הריבית לכל הלווים לא תעלה על פי 2.25 מממוצע הריבית הבנקאית ברבעון הקודם, כפי שמתקיימת ומחושבת התקרה הקיימת היום במימון החוץ-בנקאי. היום זה ריבית בשיעור של כ-8.5%. כמובן, אם יהיו שינויים עתידיים, למשל הריבית במשק תהיה 5%, התקרה תתעדכן באופן אוטומטי, שכן היא תמיד מתייחסת לריבית הממוצעת".
- ואם הנוסח יישאר כפי שהוא ותקרת ה-20% לא תשתנה, האם אתה וחבריך בכולנו תצביעו נגד החוק במליאה?
"אני מתנגד באופן מובהק ל'תקרה' של 20%, אתנגד לזה בוועדה ואתנגד לזה במליאה. ואני מתכוון לפעול במסגרת הוועדה כך שהחוק שיעלה לאישור המליאה, לעניין סעיף התקרה, ישתנה באופן מהותי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
