"אמרתי לבנצי ליברמן שמבחינה אסתטית ראוי שלא ישוב לרמ"י"

"מבחינה משפטית אין מניעה שבנצי ליברמן יחזור לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, אבל אמרתי לליברמן שיש גם את הצד האסתטי, ומן הראוי מבחינה אסתטית שיודיע כי הוא לא חוזר לתפקיד" - כך אמר היום (ג') ל"גלובס" עו"ד יעקב וינרוט, סנגורו של בנצי ליברמן ומי שסייע לו לצאת בשלום מתיק החקירה נגדו בפרשת חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. זאת, עם החלטת הפרקליטות על העמדתו של ליברמן לדין משמעתי בלבד בגין פעולה בניגוד עניינים, אך לא לדין פלילי בגין עבירה של הפרת אמונים.

ליברמן עצמו מסר: "בחלוף כשנה של חקירה ועינוי דין שלא לצורך, הוכח לעין כל כי לא היה ממש בטענות נגדי. אני מודה לבורא עולם: הודו להשם כי טוב לעולם חסדו, שחפותי הוכחה, ושמי הטוב נשמר שלם ונקי. גם הקובלנה המשמעתית תתברר כדבר שאין בו ממש. בימים הקרובים אחליט על המשך כהונתי ברשות מקרקעי ישראל".

כאמור, אתמול (ב') הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כי החליטה שלא להעמיד לדין פלילי את ליברמן, וגנזה את התיק נגד לנגנטל. עם זאת, הודיעה הפרקליטות על העמדתו לדין משמעתי של ליברמן.

בכתב התביעה המשמעתי, שהוגש באמצעות עו"ד תמר רוסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות ועו"ד יעל אמזלג-יניב מנציבות שירות המדינה, נטען כי לנגנטל, חברו של ליברמן שהיה בעבר שותפו בעסקי נדל"ן, פנה לליברמן כדי לקדם את ענייניו וענייני מקורביו האישיים והעסקיים. לפי התביעה, על אף שליברמן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים, הוא נענה לבקשת חברו והתערב בסוגייה שלא הייתה אמורה להגיע לשולחנו.

התביעה המשמעתית נגד ליברמן עוסקת בפרויקט בנייה ספציפי בלוד, ממנו התחייב ליברמן להרחיק את עצמו לחלוטין, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו בעת שנכנס לתפקיד מנכ"ל רשות המקרקעין. זאת, משום שהוא היה מעורב באותו פרויקט כאיש עסקים פרטי בעבר. ואולם, בפועל ליברמן כאמור עסק באותו פרויקט, לפני שהודיע כי הוא מושך את ידיו ממנו.

עורך דינו של ליברמן, וינרוט, ציין היום כי המקרה של ליברמן שונה ממקרים של אישי ציבור שהועמדו לדין פלילי. זאת, לאור העובדה שמיד לאחר הישיבה שבה פעל לכאורה בניגוד עניינים, יצא החוצה ליברמן והודיע ליועץ המשפטי של רשות המקרקעין כי הוא לא מעוניין להיות מעורב במקרה שבו מעורב חברו, חבר הכנסת לשעבר לנגנטל.

"אין גבולות"

עו"ד וינרוט הוסיף ואמר היום ל"גלובס" כי המקרה של ליברמן מדגים פעם נוספת את הקושי בעמימות של עבירת הפרת האמונים בישראל. "אמרתי לעו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה (שקיבלה את ההחלטה לסגור את התיק הפלילי נגד ליברמן - ח'מ'), שבמחוז אחר של הפרקליטות היו יכולים לחשוב שצריך להגיש כתב אישום פלילי במקרה הזה. לעבירה הזאת של הפרת אמונים אין סייגים ואין גבולות".

בהמשך לכך הוסיף וינרוט ואמר כי הוא תומך בניסיון החקיקתי להגדיר בצורה ברורה יותר את העבירה של הפרת אמונים. "המצב היום הוא שכל מה שמפריד בין עבירה פלילית של הפרת אמונים לעבירה משמעתית זה 'גורם מחמיר נוסף'. מה זה 'גורם מחמיר נוסף'? עמימות כזאת במשפט פלילי, כשגורלו של אדם תלוי בפרקליט שעומד מולו, זו קטסטרופה".

לדברי וינרוט, "ליברמן היה יוצא בכל מקרה זכאי בבית המשפט, אבל לו היה עומד לדין פלילי, היו עוברות עליו שנתיים של גיהנום".

עורכי הדין ד"ר וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', מסרו בנוסף כי "אנו סבורים כי אין במעשיו של ליברמן גם במישור המשמעתי, אולם את טענותינו במישור זה נשמיע בבית הדין".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את לנגנטל, שהתיק נגדו נסגר, מסרו: "אנחנו שמחות מאד על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי כנגד לנגנטל. עם פתיחת החקירה אמרנו שלנגנטל, שבתקופה הנידונה היה אדם פרטי ולא איש ציבור, פעל בתום-לב ולא עבר כל עבירה. החקירה היעילה ושיקול-הדעת של הפרקליטות הובילו לבירורן של עובדות האמת ולתוצאה הראויה".