השתתפתם בהאקתון, פיתחתם מוצר - מה הסיכוי שהוא יצליח?

חודש אחר חודש נערכים בישראל וברחבי העולם האקתונים. מדובר בתחרויות שנערכות לרוב במהלך סוף שבוע שלם אשר מזמינות אליהן מפתחים ומהנדסים, שעוזבים את הבית, העבודה או המשפחה ונתרמים לטובת יצירת פיתוח חדש מאפס של מוצר, שירות או אפליקציה. מסביב יש פיצות, בירות ולעיתים אפילו פינוקים קצת יותר משמעותיים כמו סושי, מסאז'ים וקפה איכותי. על הפודיום, של מי שיזכו בהאקתונים, מחכים פרסים יקרי ערך מתנת חברות מסחריות ואחרות שמסבסדות ומממנות את ההאקתונים ומקדמות אותם ללא הרף.

על אף שההאקתונים הפכו לחלק שגור בתעשיית ההיי-טק המקומית ומעבר לים, וכמעט שלא עובר שבוע בלי האקתון כזה או אחר, קשה להבין האם יש חיים אחרי ההאקתונים. האם הפיתוחים שעליהם עמלים המפתחים במשך 24, 36 או 48 שעות ברציפות ללא שינה ומחוץ לבית - באמת מחזיקים מעמד מחוץ לתחרות והאם המנצחים מנצלים את הפוטנציאל הגלום בהם ובמוצר שפיתחו, כדי לעשות איתו משהו בעולם האמיתי.

ענקית התשלומים המקוונים פייפאל עומדת מאחורי אחד ההאקתונים הגדולים בעולם. החודש היא ערכה את גמר ההאקתון השלישי שלה, שמרכז 14 צוותים מרחבי העולם שזכו בהאקתונים מקומיים שערכה החברה לאורך השנה החולפת - מתל אביב, דרך מלבורן, ברלין ועד ניו יורק וטוקיו.

בשנה שעברה זכה הצוות הישראלי, שהורכב מהמפתחים שי משעלי ופאבל קמינסקי, בפרס נכסף של 100 אלף דולר - אחד הפרסים הגדולים בתעשייה לזכייה בהקאתון - לאחר שפיתחו שירות בשם AirHop, שבבסיסו האפשרות להשתמש בתקשורת בטלפונים גם במקומות ללא קליטה.

במונחים של סטארט-אפ, 100 אלף דולר הוא לא סכום גדול מדי אך הוא בהחלט יכול לשמש כהשקעת סיד - כזו שיכולה להתניע חברה שנמצאת בתחילת דרכה. עם זאת, משעלי וקמינסקי לא השכילו לנצל את הכסף והמומנטום כדי להפוך את המוצר הזוכה לחברה של ממש. "זה מוצר שאני הרגשתי שאני לא רוצה להמשיך איתו", אמר משעלי. "זה היה נחמד בתור הוכחת קונספט אבל זה לא היה משהו שרציתי לעבוד עליו עכשיו שנתיים עד להשקה רשמית שלו. אהבתי את הרעיון אבל לא רציתי שזה יהפוך לעבודה היומית שלי מעתה והלאה. פאבל שקל להמשיך עם זה לבד אבל בסוף החליט שהוא לא רוצה לעבוד על זה לבד".

משעלי מסביר כי "באופן כללי, קורה לפעמים שהחשק והמתח יורדים אחרי 24 שעות רצופות של האקתון ואז זה היה נראה פחות נכון להמשיך עם המוצר. בסוף, יש הבדל בין הקאתון שהוא בשיא הלחץ והאטרף כדי להראות מוצר שעובד, לבין לזנוח את כל השגרה היומיומית שלך ולעבוד על משהו כעבודה יומית".

משעלי ציין כי ייתכן שדווקא הפיתוח שבו זכו בהאקתון המקומי של פייפאל בישראל בשנה שעברה - משחק התערבות שקונס חברים שמשתמשים בטלפון בזמן מפגש חברתי - יהפוך למוצר. "אנחנו עובדים על זה עכשיו ומאמינים שזה כן יקרה", אומר משעלי.

"חוויית לימוד מצוינת"

הילה יונתן, מעצבת UX, וחלק מהצוות הישראלי שהשתתף השנה בהאקתון העולמי של פייפאל במטה החברה בסן חוזה, אבל לא הצליח לשחזר את הזכייה, אומרת כי עתיד הפיתוחים מעורפל. "קשה לדעת אם רעיונות של האקתון יפותחו למשהו ממשי. יש משהו מקל בכך ש'כולאים' צוות שלם ליממה רצופה, אבל זה לא כל כך פרקטי ביומיום כי לכל אחד יש עבודה, משפחה ועיסוקים אחרים", אומרת יונתן, שביחד עם שחר ברששת ועירן דנן, פיתחו פתרון תשלום אחיד לתחבורה ציבורית ברחבי העולם. "אני לא יודעת אם נמשיך עם פיתוח הרעיון. נחזור לארץ, נתאושש ואז נחליט אולי לקדם את זה", היא אומרת.

בתחרות השנה לקחו חלק גם צוות מפתחים מקנדה, שזכה - שנה שנייה ברציפות - במקום השני בגמר העולמי, כשהפעם פיתחו מערכת אבטחת סייבר מתקדמת לעולם המובייל. "אנחנו לא בטוחים ב-100% מה בדיוק נעשה עם הפיתוח הזה", אומרת מאיה קנדי, מנהלת מוצרת בחברת Pivotal Labs שהייתה חלק מהצוות הקנדי ובעלת משפחה ישראלית. "אחד מחברי הצוות חושב להמשיך את הפיתוח ולגייס כסף אבל להיכנס לתחום הסייבר זה תהליך יקר ומלווה בהרבה סיכונים". קנדי הוסיפה כי דווקא עם המוצר שבו זכו בתחרות המקומית בטורונטו בשנה שעברה נרשמה התקדמות. "סיימנו את הצד הפיתוחי, גייסנו מעצב והרצנו קמפיין קיקסטארטר אבל לצערנו הוא נכשל. ועדיין, זו הייתה חוויית לימוד מצוינת ועזרה לנו להצליח השנה", היא ציינה.

ג'ון לאן, מנהל קהילת המפתחים והסטארט-אפים בחברת הבת של פייפאל, Braintree, מציין שדווקא חלק מהזוכים בשנים הקודמות בהאקתון הפכו את הפיתוחים למוצרים של ממש. כך, למשל, "הצוות הברלינאי שהשתתף בהאקתון של פייפאל לפני שנתיים ויצר מוצר שהוא סוג של אובר לשירותי ניקיון, הפך לחברה של ממש תחת השם Clean Agents", מספר לאן. לדבריו, גם צוותים מיפן, מאוסטרליה ומטקסס, הצליחו להפוך את המוצרים שפיתחו למוצרים של ממש עם חיים מעבר להאקתון. עוד הוסיף לאן כי בפייפאל מנסים גם לקדם את הזוכים ולעזור להם באמצעות שילובם בתוכנית Blue Print של החברה, שעוזרת לסטארט-אפים בתחילת הדרך.

"באנו מבושלים להאקתון"

מרב רסיסטל, שזכתה בהאקתון של בנק לאומי שנערך בשנה שעברה ובפרס של 100 אלף שקל, הגיעה מוכנה לתחרות ובהתאם מספרת כי הפיתוח שבגינו זכתה הפך למוצר של ממש תחת השם Wymsical. "מדובר בסוג של כספת דיגיטלית למסמכים מקוריים כמו דרכון, מסמכים רפואיים וכדומה תחת חתימה דיגיטלית מאובטחת", מסבירה רסיסטל. "עוד לפני ההאקתון היה לנו קונספט של המוצר ובאנו לתחרות כדי לחשוף אותו בפני לקוחות פוטנציאליים ולראות איך בנק יכול להשתמש בשירות שלנו כדי להעלות מסמכים בצורה מאובטחת ואיך למשל אזרח יכול לקבל משכנתא מהבנק מבלי להגיע פיזית לסניף".

רסיסטל, לשעבר מנהלת מוצר בחברת Perion ושותפה במספר סטארט-אפים, מסבירה כי החברה כבר גייסה סכום של Pre Seed ומתכננת להוציא בשבועות הקרובים גרסת אלפא ל-App Store של Wymsical. "אני חושבת שהעובדה שבאנו מבושלים נתנה לנו נקודות זכות לקראת הזכייה. עם זאת, החברה שלנו הייתה קמה גם בלי הזכייה בהאקתון", מסכמת רסיסטל.

מי שמתגלים כפוטנציאל לייצר פיתוח מעבר לתחרות ההאקתון הם מתכנתים צעירים. 150 כאלה השתתפו החודש בהאקתון לצעירים שנערך על-ידי ארגון HackGenY בשיתוף עם איביי ישראל, שנועד לאפשר פיתוח אפליקציות ומשחקים שיעזרו לאיביי לוודא ולהשלים את המידע האמיתי על מיליוני המוצרים המוצעים למכירה בפלטפורמה המקוונת של החברה.

לדברי אחד המארגנים, מיכאל מטיאס בן ה-19, המודל השונה של ההאקתון טומן בחובו פוטנציאל למוצר אמיתי לאחר התחרות. "בחרנו שבעה זוכים בהאקתון ואנחנו נותנים להם שבועיים - מעבר לסוף השבוע של ההאקתון - כדי לפתח את המוצר שלהם, לשלב אותו ב-App Store ולייצר פעילות ולהביא משתמשים כדי לראות אם יש לזה סיכוי שיהפוך למוצר ממשי. בשבוע הבא הם יעמדו לשיפוט מול בכירים באיביי, שעשויה להזמין חלק מהמשתתפים לעבוד באיביי לטובת התמחות", הסביר מטיאס.

"במקום לחשוב איך לסיים את המוצר ב-36 שעות, אז המפתחים הצעירים חושבים איזה צוות ואיזה מוצר הם יכולים לבנות. אנחנו נותנים כך יותר צ'אנס למוצר שיתקיים מעבר להאקתון ושאיביי אולי יאמצו את המוצר או את הצוות", הוא אומר, "לצעירים ולתיכוניסטים יש לדעתי יותר סיכוי לייצר משהו מפיתוח בהאקתון. אין להם מחויבות לעבודה או למשפחה ויש להם זמן חופשי. זה הזמן לעשות את כל הטעויות עם השלכות יותר מינימליות. זה שונה ממבוגרים שאין להם את הפריבילגיה לא לעבוד ולא להרוויח כסף כדי לעבוד על המשך פיתוח של משהו שעשו בהאקתון".

* הכותב היה אורח חברת פייפאל בהאקתון במטה העולמי של החברה