בזוס ומאסק משקיעים סכומי עתק בניסיון לכבוש את החלל

במהלך 15 השנים האחרונות, חברת בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס היתה התעלומה הגדולה של תעשיית החלל. חברת הרקטות, שהוקמה על ידי מנכ"ל אמזון, זכתה לתשומת לב בשל המממן המאוד עשיר שלה וסרטוני השיגורים שהופיעו מפעם לפעם והלהיבו שוחרי חלל. אולם בדרך כלל, בלו אוריג'ין נמנעה מפרסום, ואם להודות על האמת, לא נראה היה שהיא מגיעה להישגים רבים לעומת מקבילותיה - כלומר, SpaceX של אלון מאסק. אך כעת ברור מאוד שבלו אוריג'ין מוכנה לעבור לאור הזרקורים ושמרוץ חלל מודרני ומותח מצוי בעיצומו.

ביום שני שילחה בלו אוריג'ין את ספינת החלל New Shepard לחלל והחזירה את גוף הרקטה לכדור הארץ. ספינת החלל נחתה במרחק של כמטר וחצי בלבד מהמקום שבו המריאה, למרות רוחות במהירות של כמעט 200 קמ"ש. "כעת יושבת בבטחה באתר השיגור שלנו במערב טקסס מפלצת נדירה ביותר - רקטה משומשת", כך אמר בזוס בהצהרה שפרסם, "היכולת לעשות שימוש חוזר מלא ברקטה משנה את כללי המשחק ואנחנו קצרי רוח לתדלק שוב את הרקטה ולשגר אותה פעם נוספת".

כיום משמשת חברת Space Exploration Technologies של מאסק כספקית לואו-קוסט של שיגורי רקטות, והיא גובה כ-60 מיליון דולר לשיגור של גוף גדול לחלל. התקווה היא שהיכולת לשוב ולהשתמש ברקטות תקרב את תג המחיר ל-6 מיליון דולר לשיגור, זאת מכיוון שלא יהיה צורך להשליך פיסת ציוד יקרה ביותר לאחר כל מסע בחלל. עם מחירים שכאלה, ענף החלל המסחרי ישנה את פניו לנצח, ויהפוך לראשונה את המסע בחלל לאפשרי עבור תיירים, חוקרים וחברות רבות.

אך בהישג של בלו אוריג'ין יש כמה סימני שאלה. ראשית, מדובר בבדיקת הרצה. החברה טרם השלימה שיגור של רקטה עבור לקוח בתשלום. כמו כן, החללית החדשה מכוונת יותר לתיירות חלל - לקחת אנשים לקצה החלל, שם הם יכולים לשהות ללא כוח המשיכה למשך דקות אחדות לפני שובם לכדור הארץ.

המומחיות ההנדסית הדרושה כדי לשגר את הרקטה מספיק גבוה על מנת שאפשר יהיה למקום לוויין בתוך מסלולו או על מנת להביא ציוד לתחנת החלל הבינלאומית היא מורכבת הרבה יותר. וכך גם הפיזיקה שמאחורי הנחתת רקטה כזאת על פני כדור הארץ.

חברת SpaceX, מצידה, הנחיתה בהצלחה רקטות גדולות בהרבה על גבי כן בדיקה לאחר מספר טיסות קצרות. כמו כן, היא התקרבה מאוד בכמה הזדמנויות להנחתת הרקטה שלה על גבי דוברה הצפה על פני האוקיאנוס לאחר ששיגרה מטענים מסחריים לחלל. אך החברה טרם הצליחה לחולל נחיתה מוצלחת בטיסה אמיתית, לפני שבלו אוריג'ין הגיעה להישג הנוכחי.

היריבות בין שתי החברות והמייסדים שלהן ממשיכה לגבור. בטוויטר, מאסק צייץ איחול קצר לבזוס ולאחר מכן פרסם שורה של מסרים שמסבירים כי המטרה של החברה שלו דורשת עבודה הנדסית קשה בהרבה וכי קבוצות אחרות כבר הנחיתו בעבר גופי חלל לאחר טיסות שביצעו "מתחת למסלול". במקרה זה, לכנות את בלו אוריג'ין בשם "שחקנית תת מסלולית" (suborbital) היא הדרך של פיזיקאים לומר "היכולת ההנדסית שלך חלשה מדי, אחי".

20 משימות מוצלחות בחלל

העוינות של מאסק כלפי בזוס ובלו אוריג'ין מובנת. כשבזוס הקים את החברה בשנת 2000, הוא כבר היה אדם עשיר בצורה יוצאת דופן הודות לאמזון. בזוס לא חש לחץ כלשהו להפוך את החברה לפעילות רווחית. תחת זאת, הוא איפשר לצוות המהנדסים לעבוד בסודיות כמעט מוחלטת במשך שנים ארוכות, והמשיך לממן את החברה, למרות ההתקדמות האיטית. הוא נקט גישה רגועה יותר להפיכתו לטייקון חלל.

למאסק לא היה הלוקסוס הזה בשנת 2002, כשהוא הקים את SpaceX. הוא הרוויח יותר מ-200 מיליון דולר ממכירת פייפאל, שהוא נמנה על מייסדיה ומכר לאיביי, אך מאסק היה צריך לחלק את הכסף הזה בין שלוש חברות שהקים - SpaceX, טסלה מוטורס ולאחר מכן SolarCity. כדי להמשיך ולהפעיל את SpaceX, מאסק היה צריך להפוך את החברה במהירות לשחקנית גלובלית בענף התעופה, כשהוא נאבק בחברות שיגור במימון ממשלתי ברוסיה, סין, אירופה וארה"ב. הלחצים הללו כמעט וחיסלו את החברה בימיה המוקדמים, אך היתרון היה שהם אילצו אותה לקדם את הטכנולוגיה שלה במהירות. מאז השלימה החברה כ-20 משימות מוצלחות בחלל, ויש לה צבר הזמנות לטיסות בשווי של כמה מיליארדי דולרים.

אולי הודות לגישות השונות הללו, מאסק ידוע כמי שמשגר עקיצות לכיוונו של בזוס. כך, לדוגמה, SpaceX ובלו אוריג'ין, נאבקו בנקודה מסוימת על גישה לכן השיגור של נאס"א. באותה תקופה, מאסק אמר כי בלו אוריג'ין "עדיין לא הצליחה ליצור כלי תעופה תת-מסלולי אמין, למרות שהשקיעה עשר שנים בפיתוח. אם איכשהו הם יציגו בחמש השנים הבאות כלי חלל שמתאים לדירוג של נאס"א ויכול לעגון בספינת החלל, נשמח לענות על דרישותיהם. אם להיות כן, אני חושב שיש יותר סיכויים שנגלה חדי קרן שרוקדים בצינור הפליטה".

מלחמה על עובדים

שתי החברות כבר התקוטטו על עובדים. בנקודה מסוימת, SpaceX הקימה מסנן דוא"ל כדי לוודא שאיש אינו מקבל הודעת דוא"ל עם השם "בלו אוריג'ין" בגוף ההודעה והעובדים אינם מזכירים את שם המתחרה אלא בראשי תיבות, כפי שכתבתי בספר Elon Musk: Tesla, SpaceX, and the Quest for a Fantastic Future, הביוגרפיה שנכתבה על מאסק.

מנכ"ל SpaceX התייחס לניסיונותיה של בלו אוריג'ין לרשום פטנט על טכנולוגיית השימוש החוזר ברקטות: "אין שום סיכוי בעולם שהם יצליחו להגן על הפטנט.. זה כמו דוקטור סוס, ביצים ירוקות וחזיר דפוק. הציעו את זה בכל כך הרבה דרכים. העניין הוא ליצור הלכה למעשה רקטה שיכולה לעשות זאת".

אם נניח להשתלחויות של החברות בנושאים הנדסיים, SpaceX ובלו אוריג'ין פותחות פתח לפוטנציאל התקדמות עצום בתעשיית החלל. השחקנים המסורתיים בעולם התעופה לא גילו כמעט שום עניין בכיוון של רקטות לשימוש חוזר עד שהחברות החדשות הללו נכנסו לזירה. כעת כל ספק שיגורים גדול כבר הקים פרויקט מחקר או שב לדבר על רקטות לשימוש חוזר, תוך ידיעה שהוא עשוי להידרש לטכנולוגיה הזאת כדי לשמור על תחרותיות.

שתי חברות הסטארט-אפ גם הוכיחו שמיליארדרים עם חלומות של מדע בדיוני באמת יכולים להתחרות עם חברות במימון ממשלתית שבורכו בכסף רב ובעשורים רבים של ניסיון. אנשים עשירים אחרים שהתלהבו מהחלל, כמו אנדרו ביל, רשמו גם הם שורה של הצלחות אך מעולם לא הצליחו להגיע לעמדה של מתחרים של ממש בעולם השיגורים לחלל. כעת נראה שלארה"ב - שעברה ממעמד של דומיננטיות בשוק השיגורים הגלובלי לחוסר תחרותיות מוחלטת - יש את שתי חברות הסטארט-אפ המבטיחות ביותר בתחום החלל וסיכוי גבוה להפוך למובילה בתעשיית הזאת. הכל הודות למוכר ספרים באינטרנט והבחור ההוא מפייפאל.