קומפלקס תעשייתי ישן בשכונת מעמד הפועלים קלונשאו בדבלין הוא לא מקום רגיל למצוא בו הוכחות להעלמת מס תאגידית, ובכל זאת, המבנה הזה מעיד על תפקידה המרכזי של אירלנד במהפך הגדול ביותר שעובר על תעשיית התרופות העולמית בדורנו, והוא גם החוליה שמחברת את המהפך הזה לתופעת העלמת המס.
מבנה לבן ונמוך מפלדה וזכוכית בקומפלקס הזה הוא המטה לשעבר של פורסט לבורטוריז, כיום חברה בת של אלרגן (Allergan), יצרנית תרופות שהתהוותה מסדרה של השתלטויות למטרות מס ושינויי שם שהגיעו לשיא בעסקה של 25 מיליארד דולר ב-2014. שלשום (ב') הרף הורם גבוה הרבה יותר, עם הודעתה של אלרגן על הסכמתה למיזוג בסך 160 מיליארד דולר עם פייזר מארה"ב, שייצור את קבוצת הפארמה הגדולה בעולם במונחי מכירות.
אלרגן , לשעבר חברה אמריקאית, כבר קוטפת את פירות המעבר למדינה של שיעורי מס נמוכים. בשנה שעברה היא שילמה באירלנד מס חברות של פחות מ-5%. אם עסקת פייזר-אלרגן תאושר בארה"ב, החברה המאוחדת תוכל לעשות אותו הדבר, כלומר להירשם באירלנד תוך היפוך היוצרות, כאילו אלרגן היא זו שרכשה את פייזר.
פייזר היא רק הקבוצה האחרונה בארה"ב שנוהגת כך, בעקבות ברגר קינג, ליברטי גלובל, מדטרוניק ואחרות, אבל הפרס שממתין לפייזר תמורת השתחררות ממערכת המס האמריקאית גדול במיוחד: רווח של עד 21 מיליארד דולר, קבלת גישה לרווחים מחוץ לארה"ב בסך יותר מ-130 מיליארד דולר שהחברה הגנה עליהם מפני רשויות המס בארה"ב, וירידה בשיעור המס המדווח שלה מ-25.5% בשנה שעברה ל-17%-18% בשנה הבאה.
בעוד שהחברה החדשה תוכל לחגוג את המיזוג, שתי ממשלות צפויות לסבול ממנו. האוצר האמריקאי הכריז בשבוע שעבר על אמצעים להרתעת עסקאות-היפוך כאלה, וג'ק לו, שר האוצר, הגדיר אותן במפורש כ"עסקאות התחמקות מס", כאשר וושינגטון מתקשה עדיין לבצע רפורמה במערכת המס הכוללת שלה.
בתוך כמה שעות מההכרזה על עסקת פייזר-אלרגן האשימה הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית המובילה במרוץ לבית הלבן, את פייזר בהתחמקות מתשלום "החלק ההוגן שלה במסים".
אירלנד, שכבר מנהלת קרב קשה עם האיחוד האירופי שמאיים לבדוק את משטר המס שלה, מצויה במצב עוד פחות נוח. שר האוצר האירי, מייקל נונן, בייאושו להימנע מבדיקה נוספת של מדיניות המס בארצו, טען אחרי ההודעה של פייזר ואלרגן שרשות ההשקעות האירית, IDA, אינה מעודדת עסקאות היפוך כמו זו של שתי החברות.
הזעם הציבורי, בייחוד באירופה, על ההתחמקות מתשלום מסי חברות מעורר קריאות למסע בינלאומי מתואם לסגירת פרצות מס, העלאת השקיפות ומניעת השימוש במקלטי מס. רפורמות ברוח זו, שנועדו להבטיח שהמסים ישולמו היכן שהרווחים מופקים, אומצו החודש על ידי מנהיגים ממדינות 20G (הכלכלות המפותחות והמתפתחות הגדולות בעולם), שהזמינו הצעות בתחום זה מן הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, OECD.
"המשחק הזה נגמר", אומר פסקל סן-אמאן, הממונה הראשי על מדיניות המס ב-OECD. הוא מתחייב לסיים את "ימי הזהב של 'אנחנו לא משלמים מס בשום מקום'".
המשיכה האירית
למסע המוצע של מדינות 20G נגד העלמות המס התאגידיות יש השלכות גדולות על אירלנד ומעבר לה. ההצלחה האירית במשיכת חברות רב-לאומיות כמו פייזר, אפל, גוגל ופייסבוק נובעת בחלקה ממדיניות תעשייתית שקיימת באירלנד זה 50 שנה. התוצאה הייתה יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה - חברות אמריקאיות שרשומות באירלנד מעסיקות 140,000 עובדים (כולל בארה"ב), לפי לשכת המסחר האמריקאית.
פייזר היתה אחת החברות הרב-לאומיות האמריקאיות הראשונות שהקימו באירלנד פעילות ייצור. ב-1969 הגיעה פייזר לרינגסקידי, שהיה כפר דייגים שקט ליד העיר קורק, וכיום הוא מרכז תעשייתי הומה. במשך עשרות שנים אירלנד הציעה פטור ממס על מכירות ליצוא. אחר כך זה התחלף במס חברות רשמי בשיעור 12.5% - שיורד במקרים רבים באמצעות שימוש בתכנוני מס מסובכים כמו "האירי הכפול" - מבנה שמנצל פרצות בחוק האמריקאי ובחוק האירי ומאפשר העברת רווחים למקלטי מס זולים עוד יותר, כמו איי קיימן.
הפרצה שמשרתת בעיקר חברות טכנולוגיה נסגרת כעת על ידי ממשלת אירלנד.
הרשות האירית לפיתוח תעשייתי (IDA) ממעיטה בחשיבות מערכת המס. מרטין שנהאן, מנכ"ל IDA, אומר ש"כל החלטה על השקעה של חברה מתבססת על כמה גורמים, שהחשוב שבהם הוא כוח העבודה האירי - וזה הרבה יותר מורכב מיתרונות המס לבדם".
אבל החברות יכולות לקנות הרבה טאלנטים במיליארדי הדולרים שהן חוסכות בחשבון המס שלהן. חברות פארמה וטכנולוגיה במיוחד יכולות לנצל את מערכת המס הידידותית לעסקים באירלנד בזכות הקלות שבה הן יכולות להעביר פטנטים/קניין רוחני, ואת הרווחים מהם, לאירלנד. יותר ממחצית מהפטנטים שרשומים באירלנד מכסים תגליות שהיו מחוץ למדינה זו - שיעור גבוה מבכל מקום אחר בעולם מלבד לוקסמבורג.
הקלות שבה יכולות חברות להעביר רווחים למדינות של מס נמוך מאותגרת כעת על ידי הקמפיין הבינלאומי נגד העלמה של עד 240 מיליארד דולר בכספי מסים לפי אומדני OECD, באמצעות מה שארגון זה מגדיר כ"שחיקת בסיס מס והעברת רווחים", ובראשי תיבות Beps. ג'ים סטיוארט, פרופסור למימון מטריניטי קולג' בדבלין, אומר: "אירלנד מאפשרת את שחיקת בסיסי המס של מדינות באמצעות הצעה של הקלות נדיבות מאוד לחברות רב-לאומיות שפועלות כאן, ולא היו מוצעות בשום מקום אחר".
הוא מוסיף, עם זאת, שאירלנד אינה העבריינית הגדולה ביותר באיחוד האירופי, ומצביע על לוקסמבורג כהולנד במקלטי מס רחבים יותר.
מומחי מס רבים מאמינים שמדינות כמו לוקסמבורג, הולנד ואירלנד יימנעו מאימוץ שינויים שיזיקו להן על ידי "העמדת פנים של אימוץ" המלצות OECD. לחלופין, הן יאמצו כמה שינויים ולא את כולם. כבר כעת יש ויכוחים בשאלה אם מדיניות מס היא מקור ליתרון תחרותי לגיטימי, כמו באירלנד. קריסטר אנדרסון מהקונפדרציה של העסקים בשבדיה, אומר ש"Beps זה לא עניין של חברות, אלא עניין של מדינות".
המתחים בארה"ב
בארה"ב, המבוי הסתום הפוליטי בקונגרס, וההתנגדות של כמה מחוקקים בימין לפרויקט Beps - הם חלק מהסיבות לכך שהרפורמה בהמלצת OECD צפויה להיות מוגבלת בהיקפה. עם זאת, למרות התנגדותן החזקה של כמה חברות רב-לאומיות, האוצר האמריקאי מתמיד בתכנון אמצעים שיאפשרו לרשויות המס לשפוך אור על מבני המס המעורפלים עד כה - כמו חובת דיווח על מקור הרווחים שמפיקות החברות, והיכן הן משלמות את המסים עליהן.
עסקים אירופיים רבים חוששים שאימוץ חלקי בלבד של המלצות OECD על ידי ארה"ב לא יביא לסגירת "חורי המס השחורים" - אותם מיליארדי דולרים שלא משולמים כמס בארה"ב וחבויים מן האוצר האמריקאי במקלטי אוף-שור שונים של חברות פארמה וטכנולוגיה.
מהעבר השני של האוקיינוס האטלנטי, כמה פוליטיקאים ומנכ"לים אמריקאים חוששים שמחלוקת המס היא פשוט חלק ממתקפה עולמית גדולה יותר נגד חברות רב-לאומיות מארה"ב.
לחברות אמריקאיות יש סיבה להתלונן על כך שהן כבר במצב נחיתות בגלל מערכת מס שגובה מהן מס על רווחים בחו"ל בשיעור הגבוה ביותר בעולם המתועש. המצב הזה יוצר נחיתות תחרותית שאיאן ריד, מנכ"ל פייזר, מגדיר כ"ניהול מלחמה עם יד קשורה מאחור". מחוקקים בקונגרס מנסים לתקן את המצב על ידי מתן היתר לכמה חברות רב-לאומיות לצבור ערימות מזומנים גדולות בחו"ל תחת שיעורי מס נמוכים.
דיוויד פיוט, שכיהן כיו"ר אלרגן לפני שזו העבירה את בסיס המס שלה לאירלנד, אמר לסנטורים בארה"ב השנה: "אני משוכנע שהיינו נשארים חברה אמריקאית עצמאית ללא המצב הנחות שנגרם על ידי מערכת מס אמריקאית לא-תחרותית".
קבוצות כמו פייזר ש"החנו" כמויות אדירות של רווחים מחוץ לארה"ב נחשבות לחשופות במיוחד למסע הרפורמות של OECD. פול ראיין, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, אמר בחודש שעבר: "טריליוני דולרים של הון אמריקאי נעולים מחוץ לארה"ב, וכתוצאה מכך, חברות אמריקאיות הן יעד למתקפות של ממשלות זרות שלהוטות למסות את הרווחים שלהן".
ללא הפחתה משמעותית של שיעורי מס החברות בארה"ב, וושינגטון לא תוכל להגן על החברות הרב-לאומיות שלה מפני ההשלכות של רפורמות Beps, אומר איתי גרינברג, פרופסור עוזר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
האוצר האמריקאי תומך באמצעי השקיפות החדשים שהוא חושב שירתיעו חברות מהעברת רווחים למקלטי מס. אבל אותו משרד תקף את הצעדים החד-צדדים שנקטו כמה מבעלות הברית הקרובות ביותר, בייחוד בריטניה, שהשיקה באפריל השנה "מס על רווחים מועברים".
"ארה"ב היא אחת המפסידות במשחק הזה", אמר שר האוצר לו על דיוני Beps. "בריטניה הצליחה באמצעות דיפלומטיה יעילה להשיג תוצאה טובה מבחינתה".
איך סוגרים מקלטי מס
ארגון OECD מנסה גם להגביל את תחרות המס, ולכפות על ממשלות כמו בריטניה לבצע רפורמות ב"תיבות הפטנטים" שלהן - הקלות המס על הכנסה מפטנטים. ההקלות הללו הופכות לפופולריות: אירלנד אימצה אותן בחודש שעבר בעקבות כמה מדינות, והיא מציעה כעת מס של 6.25% על הכנסה מפטנטים.
אבל המאמץ העיקרי של OECD הוא למנוע מחברות רישום של רווחיהן במקלטי מס שבהם אין להן הנהלה בכירה או פעילות כלכלית אמיתית.
יש סימנים לכך שכמה חברות מתחילות לשנות את תכנוני המס שלהן. אמזון וסטארבקס - שתי חברות שהואשמו בעבר בהעלמות מס - כבר הודיעו על שינויים במודל העסקי שלהן, ויש ציפיות לשינויים נוספים. מעל שליש מהחברות הרב-לאומיות שנסקרו על ידי חברת דלויט ברחבי אירופה מתכוונות לבדוק או לתקן את אסטרטגיית המס הבינלאומית שלהן בתגובה לרפורמות שאימצו מדינות 20G.
האירוניה היא שההגבלות על תכנוני המס עשויות להגדיל את התחרות בין המדינות - ממשלות לא יהיו מוכנות לאבד השקעות בעקבות סגירת פרצות מס - והתוצאה תהיה הפחתת שיעורי המס הרשמיים.
ההתמודדות על השקעות באירופה נשארה חזקה. בריטניה מורידה את מס החברות שלה כשהיא נערכת להידוק חוקי המס על חובות ופטנטים. בלוקסמבורג מדברים על הורדת שיעור מס החברות ל-16%-20% במטרה להימנע מעיצומים נגדה.
פול מוסל, שותף במשרד עורכי הדין ארנדט אנד מדרנך בלוקסמבורג, אומר: "אנחנו מקווים - ואני חושב שיש יסוד לתקווה - שנוכל להפוך ממפסידנים מהמשטר החדש למרוויחים ממנו".
אירלנד שוקלת את הסיכונים של רפורמות אחרות כמו ההצעה של הנציבות האירופית למערכת מיסוי פאן-אירופית. בריאן קיגן, ראש יחידת המס במכון החשבונאות האירי, אומר שה-Beps יפעלו לטובת מדינות גדולות, ואילו מדינות קטנות יפסידו הכנסות והשקעות. "Beps היא תוכנית פרוטקציונית במהותה", לדבריו.
אבל יש סימנים לכך שאירלנד, מדינה קטנה, אינה מאבדת את קסם המשיכה שלה בעיני חברות רב-לאומיות מארה"ב. בחודשים האחרונים, אפל, פייזר ופייסבוק גייסו כולן עובדים חדשים באירלנד.
ההבראה הכלכלית של אירלנד ממשבר הנדל"ן והבנקים שלה נבעה במידה רבה מפעילות של חברות רב-לאומיות. הכנסות המדינה ממסים נוסקות - האוצר האירי גבה בינואר-אוקטובר השנה 2.5 מיליארד אירו מעל התחזית שלו, ו-80% מהעלייה הזו נבעה ממסי חברות.
אם זה יימשך, אירלנד תהיה מוטבת גדולה מהמסע הרחב נגד מקלטי מס. עם זאת, התפקיד המרכזי שלה בעסקאות המיזוג ההפוכות של חברות אמריקאיות מטיל עליה צל, ושורר בה חשש מתגובה אמריקאית לעסקאות כמו זו של פייזר-אלרגן.
פיטר וייל, מומחה מס בחברת גרנט תורנטון באירלנד, טוען שהמדינה אינה מרוויחה הרבה מעסקאות היפוך שלא מביאות איתן הבטחה ליצירת עוד מקומות עבודה או תקבולי מס. עם זאת הוא מכיר בכך שבחו"ל הדברים נראים קצת אחרת. "הכתימו אותנו עם ההשקפה בארה"ב שאירלנד מאפשרת העלמות מס", הוא אומר.
למה אירלנד היא חביבת העסקים
כתבות
ני"ע
