הניסיון להגדיר מיהם האמנים החיים המצליחים בעולם עשוי לבלבל. איך ניתן להגדיר את ערכו של אמן בן ימינו? האם על-ידי מכירות והון עצמי, הערכת הקהל הרלוונטי או על-פי מספר התערוכות בגלריות נחשבות?
יש הרבה אמנים מוערכים שערך יצירותיהם נקבע רק בפרספקטיבה של זמן. אם כך, איך נוכל להעריך אמנים ללא הממד הזה?
מחיר יצירה הוא המדד הפשוט ביותר, אבל יש שיגידו שהוא כלל לא תלוי באיכות היצירה, אלא הוא תוצר של מניפולציה של בתי המכירות והגלריות המתמחים במיתוג האמן מתוך אינטרס למכור.
תמי גילת, מנהלת האוסף של יגאל אהובי, מחדדת את הבעייתיות בדירוג אמנים לפי סך המכירות: "אולי הייתה לו מכירת שיא חד-פעמית? יש אמנים נעדרי שיאים מרשימים, אך עבודותיהם נמכרות במחירים גבוהים באופן יציב, ויש כאלה שמוכרים הרבה מאוד עבודות".
שגיא רפאל, היסטוריון אמנות, יועץ ואוצר, טוען כי "לאנשים יש נטייה לפנות למותג הידוע, לאמנים שגם אנשים ללא הבנה באמנות אוהבים. כך דמיאן הירסט וג'ף קונס הקיטשיים, הנוצצים, שהדעות עליהם חלוקות, אבל לתערוכות שלהם כולם נוהרים; כך טקאשי מורקאמי, שמוכר מרצ'נדייז של יצירותיו והוציא קו תיקים עם לואי ויטון; וכך גם יאיוי קוסמה, האמנית היפנית, שעברה מאמנות מושגית ופרפורמנס בעלי שפה מובהקת, למותג שכולם מכירים, כולל שיתוף-פעולה עם ויטון וחדרה למלייה תרבותי שאינו בהכרח אמנות, אלא תרבות צריכה".
ובכל זאת, תרבות היא תרבות, ואלה עשרת האמנים החיים שסך מכירותיהם בשנים 2011-2015 הוא הגבוה ביותר. לשיפוטכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
