בסוף ינואר יבוצע בישראל לראשונה פסטיבל "ימי מוצרט", אירוע מוזיקה בינלאומי המוקדש למלחין האוסטרי. הפסטיבל נוסד בגרמניה בשנת 1997, ונערך מדי שנה ביום הולדתו של מוצרט. גירסתו הישראלית תתקיים במלון "אלמא" בזיכרון-יעקב, ההופך בשנים האחרונות לאחד המוקדים החשובים למוזיקה איכותית בישראל. במהלך שלושת ימי הפסטיבל תוצג תוכנית עשירה של 28 קונצרטים, הרצאות וסדנאות, שיתמקדו במוזיקה של מוצרט ויבוצעו בכלי נגינה תקופתיים.
את הגעתו של הפסטיבל לישראל יזם הפסנתרן צבי מניקר (Meniker), פרופסור באקדמיה למוזיקה בהנובר שבגרמניה. מניקר, בן 51, נחשב לאחד מחשובי אמני המקלדת של אסכולת הביצוע ה"תקופתי" למוזיקה מוקדמת. אסכולה זו דוגלת בביצוע מוזיקה בביצוע נאמן למקור - כלומר, בכלים מקוריים מהתקופה ובגישה פרשנית וסגנונית תואמת.
מניקר נולד ברוסיה, ועלה לארץ בגיל 7. בגיל 15 נסע ללמוד ב"מוצרטאום" בזלצבורג, והתמחה בנגינה בצ'מבלו. עם סיום לימודיו, חזר ארצה כדי לשרת בצה"ל. למרבה הפלא, לא שירת כמוזיקאי מצטיין: "אף אחד בארץ לא ידע אז מה זה צ'מבלו", הוא מסביר בחיוך את השיבוץ המשונה. "לכן שיבצו אותי בצבא להיות חובש".
אחרי השירות הצבאי נסע ללמוד בציריך, ושם גילה את "פסנתר הפטישים"- הכלי המקורי שבו ניגנו מלחינים כמו מוצרט, בטהובן ובני זמנם. את הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת קורנל, ולאחר מכן לימד במוסדות שונים בארה"ב ובאירופה. ב-16 השנים האחרונות הוא מלמד בבית הספר הגבוה למוזיקה בהנובר, במחלקה לכלי מקלדת היסטוריים (פסנתר פטישים וצ'מבלו).
"השוני העיקרי בין פסנתר הפטישים לפסנתר המודרני הוא בסידור המיתרים", הוא מסביר. "לפסנתר העתיק יש מיתרים ישרים, ואילו במודרני המיתרים מוצלבים. העובדה שהמיתרים ישרים מאפשרת לנגן בשני קולות שונים ביתר קלות, ולכן הפסנתרים האלו מתאימים יותר לביצוע המוזיקה של מוצרט ובני זמנו. בנוסף, לפסנתר העתיק יש מנעד צלילים קטן יותר, והצליל יותר דק ובהיר. הסיבה לכך היא שהפטישים יותר קטנים, ומכוסים בעור דק ולא בכיסוי לבד כמו היום. מאפיין נוסף הוא שבפסנתר הפטישים הדעיכה של הצליל מהירה יותר, ולכן הצליל נשמע יותר 'מדבר' ופחות שר. ביצוע של מוצרט בפסנתר מודרני הוא מאוד בעייתי מבחינת הנאמנות למקור".
ההתלהבות הגדולה מהאסכולה ה"אותנטית" הגיעה לשיאה בשנות ה-80 וה-90. מאז דומה כי ה"הייפ" דעך, ובארץ כבר כמעט ואין בכלל קונצרטים עם פסנתרי פטישים. זה המצב גם בחו"ל?
"לא. בישראל אין קונצרטים עם פסנתרי פטישים פשוט כי אין מספיק כלים. זו גם הסיבה שאת אחד הכלים שבהם ננגן בפסטיבל ניאלץ להביא מחו"ל. באירופה וארה"ב, שבהן יש מצאי כלים מספק, יש ביצועים בפסנתרי פטישים בקביעות. למעשה ההיפך הוא הנכון, כי כיום מנגנים בכלי תקופה גם מוזיקה מהמאה ה-19. לעובדה הזו יש צידוק היסטורי ברור, כי המיתרים המוצלבים החלו להופיע רק בסביבות 1860. למעשה, כל המלחינים עד אז כתבו לפסנתר פטישים. שומאן, מנדלסון ושופן לא הכירו בכלל את הפסנתר המודרני. בווינה ניגנו במיתרים ישרים עד תחילת המאה ה-20, כך שאותו דבר נכון גם לברהמס. בפסנתר מודרני המוזיקה של ברהמס נשמעת הרבה יותר כבדה מאשר במקור".
מניקר מוכר היטב לחובבי הפסנתר בעולם כמי שהשתתף בפרויקט מונומנטלי בשנת 1997, בו הוקלטו כל הסונטות לפסנתר של בטהובן בפסנתרים מקוריים מהתקופה ובגישת ביצוע אותנטית. מוביל הפרויקט היה הפסנתרן מלקולם בילסון (Bilson), שהיה גם המנחה של מניקר לדוקטורט בארה"ב. בילסון, כיום בן 80, יגיע במיוחד לפסטיבל בארץ וישתתף בחלק מהביצועים. בילסון נחשב ל"גורו" של ביצוע אותנטי בפסנתרי פטישים, כך שהופעתו הצפויה בפסטיבל מעוררת ציפיות גבוהות. בנוסף לנגינה, ירצה בילסון באחד מימי הפסטיבל על סגנון ופרשנות בביצוע המוזיקה של מוצרט.
שינוי אדרת
מניקר מציין כי במסגרת הפסטיבל תנגן "תזמורת מוצרט הישראלית", תזמורת בת 26 נגנים שנוסדה במיוחד עבור האירוע. "רוב חברי התזמורת הם ישראלים, שחלקם מתגוררים בארץ וחלקם באירופה. התזמורת תנגן בפסטיבל ללא מנצח, כפי שהיה מקובל בתקופתו של מוצרט".
את התזמורת יוביל מת'יו טראסקוט (Truscott), אחד מהכנרים הראשיים של תזמורת "עידן ההשכלה". תזמורת זו היא אחת מהמובילות בעולם בתחום הביצוע ההסטורי ה"אותנטי", ולזכותה שורה ארוכה של הקלטות מעולות עם טובי המנצחים. ביצירות המקהלתיות תצטרף לתזמורת המקהלה הקאמרית של האקדמיה למוזיקה בירושלים.
בין התוכניות הבולטות בפסטיבל תהיה הפקה קאמרית לאופרה "חליל הקסם" של מוצרט, שאותה ינחה מניקר עצמו בעברית. במקום תזמורת מלאה תשתתף בהפקה רביעייה קאמרית, ואליה יצטרפו ארבעה זמרים (שכל אחד מהם ישיר מספר תפקידים). יצירות בולטות נוספות של מוצרט שיבוצעו במהלך הפסטיבל הן "מיסת ההכתרה" (למקהלה, תזמורת וסולנים); הקונצ'רטו לשני פסנתרים (עם מלקולם בילסון וצבי מניקר בפסנתרי פטישים), הקנטטה "דוד החוזר בתשובה" (גם היא למקהלה, תזמורת וסולנים); ועוד שורה ארוכה של רסיטלים, מוזיקה קאמרית וכיתות אמן.
מניקר מציין במיוחד שתיים מהתוכניות בפסטיבל, שכותרתן - "אותה גברת בשינוי אדרת". "בכל אחד מהקונצרטים האלו תבוצע אותה יצירה פעמיים, בשתי גירסאות שונות. באחד מהם תבוצע שלישיית 'קגלשטט' של מוצרט בכלי תקופה, ומיד אחר כך בכלים מודרניים. בקונצרט השני תבוצע החמישייה ק. 516 בגירסה המוכרת לכלי מיתר, ואחריה ינוגן העיבוד שנעשה לה לפסנתר פטישים בארבע ידיים. הצימוד הזה יאפשר לקהל להתרשם באופן מיידי מההבדלים המשמעותיים בין גישות הביצוע והכלים".
הפסטיבל יתקיים במרכז האמנויות ELMA בזכרון-יעקב, 23-21 בינואר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.