הסכנה מעבר לפינה

מתחילת השנה שוב התחזק השקל ב-8% לעומת סל המטבעות. ככלל שבר השקל את שיא כל הזמנים בעוצמתו ולאחר הפוגה קלה במהלכה נחלש, מאיים השקל שוב לשבור את השיא בימים אלו. בנק ישראל ממשיך לנסות ולהתמודד, אולם הכלים והדרך אינם מניבים תוצאות.

למזלה של כלכלת ישראל, עוצמתו של הדולר בעולם (שנסחר בשיא של שנים רבות) מותירה אותו בשער סביר יחסית לעומת השקל, ועל כן הפגיעה ביצוא ובצמיחה נמוכה יחסית ואינה מעוררת קול זעקה. זאת עקב העובדה שעיקר החשיפה של היצוא הישראלי הינה לדולר. למרות זאת התבשרנו החודש על עוד חברת היי טק - פוליקום - הסוגרת את פעילותה בישראל, מעבירה אותה לחו"ל ומפטרת 200 עובדים. חברות נוספות מעבירות בשקט יחסי קווי ייצור ותפעול ומהלכים אלו יפגעו בכלכלה בהמשך. חברות החשופות לגוש האירו "ירדו למקלט" עד יעבור זעם.

עוצמת הדולר היא חרב פיפיות. בנק ישראל ממש סומך על ארה"ב ועל ההערכות המוגזמות, לטעמי, בדבר המשך התחזקות הדולר. שיווי המשקל הנוח לשני הגושים נע בין 1.10 ל-1.15 דולר לאירו. בגוש האירו לא יפחיתו את הריבית החודש וגם ספק אם ירחיבו משמעותית את תכנית ההקלה הכמותית וזאת לנוכח הנתונים הסבירים מגרמניה ובעיקר מספרד. גם אם בסופו של דבר האמריקאים יעלו את הריבית כפי שכל העולם מצפה, הם ילוו את ההעלאה בהצהרה כה דובית, שתרגיע את כל חובבי הדולר, שכן עוצמתו כבר פוגעת בנתוני החברות ותשפיע מהותית על המאזן המסחרי. כאן טמונה הסכנה הגדולה למשק הישראלי.

ברגע שתשתנה המגמה והדולר ייחלש בעולם נתחיל כאן להרגיש היטב על בשרנו את עוצמתו המופרזת של השקל וללא פעילות יצירתית ואקטיבית יותר מצדו של בנק ישראל, שערים של 3.7 ואפילו 3.6 לא יהיו מילה גסה שכן זה היעד הראשון אליו מכוונים הספקולנטים הפועלים כאן ללא לאות והם אלו שהחלו במהלך לפני כחודשיים.

מי שסבור שכלכלת ישראל, הגז והיצוא הם הגורמים לעוצמתו של השקל טועה טעות מרה. העובדות הן פשוטות. מתחילת השנה רכש בנק ישראל כ-7 מיליארד דולר! זה פחות או יותר העודף בחשבון השוטף שכולל את כל האקזיטים, ייצוא ההיי-טק והגז. גם התירוץ של הגופים המוסדיים שהיה תקף אולי לפני שנה ושנתיים אינו תקף השנה. אז מי אחראי לתיסוף של 8% בשער השקל? התשובה די ברורה למי שרואה את הנתונים ובקיא קצת בגרף המסחר במטבע. הוסיפו לכך את הגידול המשמעותי שחל בחודשים האחרונים ברכישות מק"מ ואג"ח ממשלתי שקלי על ידי גופים זרים, בריבית אפסית למי ששכח, והרי לכם פתרון לחידת עוצמת השקל.

אז נכון שבנק ישראל והאוצר עסוקים כרגע בהתנגחויות במישורים אחרים, אולם הסכנה היא מידית ואורבת מעבר לפינה. על מנת למנוע את הקריסה הבאה דרושה פעולה תקיפה ונמרצת, הרבה יותר מאלו שננקטו על כה ללא הצלחה מרובה. אין שום טעם בהמשך התערבויות במתכונת הנוכחית. אמנם בפעולתו מנע בנק ישראל נזק אדיר לכלכלת ישראל, אולם חבריו רחוקים מלקבל ציון לשבח על פועלם, כשרכישות בהיקף 65 מיליארד לא מנעו מהשקל להיות בשיא כל הזמנים לעומת סל המטבעות. לא מספיק לרכוש, צריך לדעת איך ומתי לעשות זאת כאשר אתה מתמודד מול הגופים הכי מתוחכמים בעולם הפיננסים. רוצים לשמור על עמימות? לטעמי טעות אולם אם כבר אז עד הסוף ואל תכריזו על שינויים בתכנית הרכישות ותעניקו בכך עוד רוח גבית לשחקנים. כפי שטענתי כאן בעבר לא אחת - אין כאן נוקאאוט בקרב האגרוף. לכל סיבוב חדש אתה צריך להגיע מוכן, לדעת להגיב, ליזום ובעיקר להפתיע את היריב, אחרת תמצא את עצמך מופתע.

 יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il    www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. 

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.