פלייבוי, בן עשירים, נשיא מועדון כדורגל וחובב כוכבי פופ

מאוריסיו מאקרי נשמע כעוס אבל לא מופתע כשהוא תיאר את פגישתו בשבוע שעבר עם נשיאת ארגנטינה היוצאת, כריסטינה פרננדז. "זה לא היה שווה", הוא סיכם בקיצור את שיחתם שנמשכה 40 דקות בארמון הנשיאות. הדברים השאירו את מראייניו מתחנת טלוויזיה מקומית המומים.

יומיים לפני כן, לפני שבוע, הבוחרים בארגנטינה בחרו במאקרי לנשיאם החדש בבחירות פתע שהבטיחו להפוך את הפוליטיקה בארגנטינה, ואולי גם ברחבי אמריקה הלטינית, על הראש. המעבר מהשמאל לימין היה מדהים.

פרננדז היא פופוליסטית חדת-לשון שחיקתה בהתנהגותה את אוויטה פרון. מאקרי, בן 56, הוא מיליונר שמצהיר שהוא ירצה לקחת לאי בודד את הספר "כמעיין המתגבר" של איין ראנד, כוהנת הימין האמריקאי המנוחה. הקמפיין שלו הבטיח לשנות את ארגנטינה כמעט מהקצה אל הקצה ולהחזיר אותה לחיק הכלכלה העולמית המודרנית.

פרננדז הזמינה את מאקרי לשיחה פרטית על העברת השלטון. הם יכלו לדבר על הרבה דברים, כמו קריסת מחירי הסחורות וחומרי הגלם והתחזיות הקודרות לכלכלות עמיתות הסחר החשובות ביותר של המדינה, ברזיל וסין. לחלופין, הם יכלו לדון באופן תיאום העברת השלטון ב-10 בדצמבר. במקום זאת, השיחה התמקדה בטקס ההעברה שיהיה.

"מה זה היה?" שאל עיתונאי המום. "זו הייתה השיחה שלנו, וכך גם סיימנו אותה", השיב מאקרי.

העדר כזה של תיאום מבשר התחלה בסימן רע להעברת השלטון, בייחוד מפני שמאקרי זקוק לכל העזרה שהוא יכול לקבל. נתחיל בכך שהכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה מצויה על עברי פי פחת. היא נטולת מטבע זר, מבודדת משוקי ההון הבינלאומיים, פגועה על ידי אינפלציה של מעל 20%. שער החליפין של המטבע שלה מנופח, והפזו עומד על סף פיחות. הבטחות ה"שינוי" שהעניקו למאקרי את ניצחונו בבחירות יהיו קשות מאוד למימוש.

מאקרי הוא בנו הבכור של אחד מאילי התעשייה הבולטים במדינה, פרנקו מאקרי יליד איטליה, כיום בן 85. כיאה לארגנטינה, הפוליטיקה כרוכה בכדורגל. למאקרי האב יש יחסים ארוכים עם בוקה ג'וניורס, המועדון הפופולרי ביותר במדינה. מאקרי הבן התמנה לנשיא המועדון ב-1995.

מאקרי הבן גילה שייעודו הוא פוליטיקה בגיל 32, כאשר קציני משטרה מושחתים חטפו אותו, דחסו אותו לארון מתים ושחררו אותו כעבור שבועיים אחרי קבלת תשלום כופר מאביו. "זו לא חוויה שהייתי ממליץ עליה", אמר מאקרי ל"פייננשל טיימס" בחודש שעבר.

כעבור 24 שנים, המשקיעים הריעו לכוונותיו להחיות מחדש את מה שהייתה לפני מאה שנים אחת הכלכלות הפורחות בעולם על ידי הפחתת מכסים וסיום עשור של התערבות ממשלתית כבדה במשק. בחודש האחרון לבדו, הבורסה בבואנוס איירס זינקה ב-41%.

ההתחלה של מאקרי טובה. הוא גיבש צוות טכנוקרטי שכולל את אלפונסו פראי-גיי, נגיד הבנק המרכזי המוערך לשעבר, שיכהן כשר האוצר. הוא ביצע תפנית במדיניות החוץ והצהיר שבכוונתו לשפר את היחסים עם ארה"ב ולסלק את ונצואלה הסוציאליסטית מארגון סחר אזורי בגלל הפרת זכויות אדם. בזירה הפנימית הוא מבטיח טון פייסני יותר מהסגנון המתעמת של פרננדז. הוא חילק לשריו המיועדים כמתנה את הביוגרפיה של נלסון מנדלה.

אבל הוא ניצב בפני מכשולים גדולים. מאחר שלקואליציה שלו אין רוב בקונגרס, מאקרי יהיה נשיא חלש כמו כל קודמיו מאז החזרת הדמוקרטיה לפני יותר מ-30 שנה. והפעם האחרונה שבה ארגנטינה אימצה כלכלה של שוק חופשי הייתה בשנות ה-90, בנשיאותו חסרת המעצורים של קרלוס מנם המושמץ.

הניסוי ההוא הסתיים בחדלות פירעון חוב של 100 מיליארד דולר, ובפיחות מפלצתי שנחרת בזיכרון הקולקטיבי כטראומה. גם סגנונו המתנשא של מאקרי וחיי הפלייבוי שלו - רעייתו השנייה הייתה דוגמנית, והשלישית מעצבת אופנה - יהפכו את הגלולה הכלכלית המרה שארגנטינה תצטרך כנראה לבלוע לקשה עוד יותר לעיכול. ברגע של אמת, הכדורגלן דייגו מרדונה, שתחילת התהילה שלו הייתה בבוקה, תיאר את מאקרי ביובש לא אופייני כ"בחור שעושה הכול לא נכון. הוא ילד עשיר שלא יודע כלום. הוא אפילו לא צחצח אי פעם את נעליו".

אבל מאקרי איננו בדיוק טירון כזה. 20 השנים שבהן הוא מנהיג את מועדון בוקה ג'וניורס הן כיום חומר לימודים בבית הספר לעסקים בהרווארד: בהנהגתו, מצבו הפיננסי של המועדון פושט הרגל התייצב, והוא זכה בשלל תארים.

בבוקה מאקרי השיק את הקריירה הפוליטית שלו - תחילה כמייסד מפלגה חדשה ב-2003, ואחר כך כראש העיר בואנוס איירס ב-2007. הוא נבחר מחדש לראשות העיר ב-2011.

למאקרי יש חיבה גלויה לכוכבי פופ. רוד סטיוארט ופרדי מרקורי הם אליליו הגדולים ביותר. אבל כהונתו כראש העיר, בדומה לבוריס ג'ונסון בלונדון אבל בלי ההומור, הייתה מכובדת. למרות העדר רוב במועצת העיר, הוא יצר כוח פוליטי שנהנה מאמון ציבורי, השקיע בתשתיות והתקין רשת מסלולי רכיבה פופולריים על אופניים.

אבל הוא נוהג לומר שמועדון בוקה לימד אותו הכי הרבה. הוא משווה את תפקידו כנשיא המועדון לזה של הממונה על התחזוקה שצריך לדאוג לכך שהדשא יהיה מכוסח היטב, וקווי המגרש משורטטים היטב, כדי שהקבוצות יוכלו לשחק "לפי החוקים הברורים של המשחק".

אבל בארגנטינה המודרנית יש מעט מאוד דברים מסודרים, וכאשר המיתון נמשך, ירח הדבש של מאקרי יהיה קצר במיוחד. אחד מעוזריו אמר ל"פייננשל טיימס" בשבוע שעבר: "לומר שאנחנו מוצפים בעיות זה לשון ההמעטה של השנה".