הישראלי שרוצה לשים סוף לתופעת "שוטף פלוס"

כנראה שאין עסק קטן שלא חולם למחוק את המונח "שוטף פלוס" ובמקומו לעבור לתזרים מזומנים מיידי, כזה שהיה מסיר דאגות כלכליות וקיומיות. ועל המשבצת הזו פועלת חברת FUNDBOX, שמפעילה אתר מקוון שבאמצעותו היא מעניקה מימון מיידי כנגד תשלומים עתידיים שעסקים קטנים אמורים לקבל. בינתיים, ניתן השירות הזה רק בארצות הברית.

את החברה הקימו שלושה ישראלים: איל שנער המכהן כמנכ"ל, יובל אריאב המכהן כ-CTO ותומר מיכאלי המכהן כסגן נשיא, והיא מונה 75 עובדים, 50 מהם במרכז הפיתוח בתל אביב ו-25 בסן פרנסיסקו.

החברה, שהוקמה בינואר 2013, השלימה לאחרונה גיוס של 50 מיליון דולרים (ובסך הכול, כמעט 110 מיליון דולרים בתוך קצת יותר משנתיים). הגיוסים כללו משקיעים מוכרים וביניהם מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, שלמה קרמר, השחקן אשטון קוצ'ר והמפיק גיא עוזרי. עד כמה שמו של שחקן הוליוודי עוזר לסטארט-אפ? "זה עוזר לפרסום ולבאזז. בכל מקרה, בארץ דיברו על זה יותר מאשר בארצות הברית", אומר שנער.

- מי הלקוחות הפוטנציאליים שלכם? גם המספרה השכונתית נכנסת לקטגוריה?

"עסק קטן בהגדרה הוא כל מי שמתפרנס באופן עצמאי. זה יכול להיות עיתונאי פרילנסר ששולח חשבוניות לכמה עיתונים, וכן - גם את המספרה השכונתית. אגב, זה יכול להיות גם עסק עם 20 עובדים שקטן במונחים של מחזור והיקפי פעילות".

- בארץ דובר לא מעט על עסקים קטנים שנאלצו למשל לקבל החלטה חד צדדית של תשלום בשוטף פלוס 90 ואף יותר מזה. עד כמה בעיית השוטף פלוס נפוצה בארצות הברית?

"זו בעיה נפוצה מאוד. לפני שנה בערך, פרוקטר אנד גמבל, שנחשבת ידידותית לספקים שלה, הודיעה חד צדדית שהיא עוברת משוטף פלוס 45 לשוטף פלוס 75. לעסק קטן אין יכולת לנהל מו"מ מול חברה ענקית כזו. ועדיין הוא נדרש להמשיך להתקיים, לרכוש עוד מלאי ולייצר עוד סחורה".

- וכאן אתם נכנסים לתמונה?

"אנחנו מאפשרים תהליך פשוט דרך אתר מקוון המאפשר לקבל את הכסף עוד באותו היום ובהחזר שאוטומטית הוא לתקופה של 12 שבועות. יש עמלה שהעסק משלם, שמשקפת את הסיכון שגלום בחשבונית. אם הכסף מוחזר לנו לפני סוף התקופה - ובשונה מבנק או מחברת אשראי שקונסים על פירעון מוקדם - אנחנו נותנים קיזוז על העמלה".

- למה שעסק קטן לא יבקש הלוואה כזו מהבנק שלו?

"בארצות הברית, הסיכוי שעסק קטן יקבל הלוואה מהבנק עומד על פחות מ-15%. הוא גם יצטרך להמתין כמה שבועות לתשובה אם יקבל את ההלוואה או לא. ואחרי כל זה, תנאי הריבית דרקוניים. זו אופציה שאינה ריאלית לעסקים קטנים. השיטה שלנו שונה ממה שנהוג כיום; הפילוסופיה שלה היא שיש דרך שכולם ירוויחו מבלי לעשוק את העסקים הקטנים. נרוויח פחות מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי, אבל נהיה ברירת מחדל של העסקים הקטנים".

את הנזילות, אגב, מספקים גופים מוסדיים, אשר חולקים את הרווח מפערי הריבית עם פאנדבוקס.

- למה אתם פועלים רק בארצות הברית?

"מבחינת היכולת לעשות אינטגרציה במקורות המידע (ביחס ללווים), בארצות הברית זה יותר נגיש ממקומות אחרים. זה גם השוק הכי גדול והכי מעניין בעולם. בארץ, המודל הזה יכול לעבוד, אבל יהיה קצת יותר מסובך מבחינת ההתממשקות הטכנולוגית. האם ההשקעה בהקמת מערך טכנולוגי מסורבל מוצדקת במקרה של שוק יחסית קטן? לא בטוח שכרגע. גם הבנקים וחברות האשראי חזקים יותר בישראל. זו מלחמה ששווה להשקיע בה רק כשאתה באמת גדול".

שנער, שמספר על עצמו שהוא מתעניין בהשקעות מגיל עשר, ובכתיבת קוד מגיל שמונה, התגורר בארצות הברית במשך תקופות לא קצרות. את הרעיון להקמת פאנדבוקס הגה בעת שעבד בבאטרי ונצ'רס העוסקת בהון סיכון. "חשבתי על חברות כרטיסי אשראי בשנות ה-50 וה-60, חברות כמו ויזה ומאסטרקארד שבאו לעסקים קטנים ואמרו להם: 'במקום לקבל צ'ק דחוי - בוא תקבל מאיתנו כסף מיידי תמורת עמלה קטנה', ותהיתי למה שמודל כזה בדיוק לא יעבוד כיום. רכיב נוסף שתהיתי לגביו היה אם אפשר לעשות את זה דרך הרשת. ומכאן הכול היסטוריה". הוא חבר לשני שותפיו וב-2013 הוקמה החברה. "עוד השנה", הצהיר לאחרונה שנער, "נספק מזומן בהיקף כולל של 500 מיליון דולר".

בין האנשים שהעניקו לו השראה, הוא מונה את היזם והמשקיע שלמה קרמר: "הוא גם השקיע בחברה. הוא מעורב בה ומאוד עוזר. הוא הנהיג חברות גדולות ומצליחות, והוא אדם ששאבתי - ואני שואב - ממנו הרבה". עוד מציין שנער את חיים פרידמן: "שהוא משקיע מקרן ליון בירד, אחד מהמשקיעים הראשונים שלנו, שמאוד עוזר לנו עד היום".