סדרת דרמה בערוץ מסחרי היא מוצר לא כלכלי - ובמידה מסוימת המשפט הזה הוא סטטוס-קוו בתעשיית הטלוויזיה. השקעה ביצירה ישראלית מקורית היא דרישה בסיסית של הרגולטור מגופי השידור, אך בשנים האחרונות - ואולי במיוחד בשנתיים האחרונות - נאבקים גופי השידור לא רק למלא את החובה הזו, אלא גם לייצר דרמה שמכסה את ההשקעה שלה, ואולי אף כזו שתהווה נכס אסטרטגי בעל ערך מוסף.
בערוץ 10, למשל, הצהירו באופן ברור שהם מוותרים על הערך המוסף בהפקות המקור המתוסרטות. עם השינוי באג'נדה של החברה והמעבר שלה לשידור שמתמקד בשידורי תעודה ותחקיר, זולים ואפקטיביים, הוחלט גם לשנות גישה כלפי היצירה הדרמטית.
דרישת נאותות ההפקה של הרגולטור עומדת על כ-250 אלף שקל לפרק? הערוץ עובר לשדר סיטקומים רזים כמו "בנות הזהב" או "לה פמיליה" (שתיהן בהפקת אולפני הרצליה), שעלות פרק אחד שלהן לא עולה על 300 אלף שקל.
סדרות כמו אלה - שהן חביבות לצפייה על הקהל אך אינן מותירות חותם תרבותי עמוק, אם לנסח זאת בעדינות - הן הפתרון האולטימטיבי בעבור ערוץ 10. הן עונות בדיוק על דרישות הרגולטור על-מנת שיסווגו תחת ההגדרה "סוגה עילית" ("דרמה", במובן הישראלי הרגולטורי, יכולה להיות גם סדרה קומית, ואין בהגדרתה זו משמעות לאופי תוכנה). בזמן קצר יחסית מופקת כמות משמעותית של פרקים (ל"בנות הזהב" הופקו 40 פרקים במכה), ומעל לכל - מדובר בתוכן שאפשר לשדר אותו שוב ושוב בשידור חוזר, ולצופים זה לא ממש משנה. שידור נוסף של התוכנית משמעותו הכנסות נוספות שמשיגות רייטינג דומה לזה של השידור הראשון.
אדפטציה לצפיית בינג'
עד עתה, למשל, שודרו 4 תוכניות של "בנות הזהב" והניבו רייטינג של 8.6% צפייה. לעונה הקודמת של הסדרה שודרו לפחות 3 סיבובים של שידורים חוזרים, ובכל פעם נתוני הצפייה לא היו שונים משמעותית מהשידור הראשון. כך שאם הסדרה לא כיסתה את ההשקעה בפעם הראשונה, היא ללא ספק עשתה זאת בשידור השני. משם זה רק מרוויח.
"חברות" (בהפקת יואב גרוס), שבימים אלה עובדים על עונה שלישית שלה בערוץ 10, בה הושקע סכום גבוה יותר לפרק מאשר הסיטקומים האחרים, השיגה בשידור הראשון של עונתה השנייה 10.8% צפייה. בשידור השני - שעלותו כאמור אפסית - השיגה התוכנית רייטינג של 10.1%, כמעט ללא הבדל.
בשוק ההפקה חוששים שההתנהלות של ערוץ 10 תהווה דוגמה גם לזכייניות ערוץ 2. אחרי הכול, הפקה של תוכנית ריאליטי מחזיקה פוטנציאל כלכלי גדול יותר, מניבה נתוני צפייה גבוהים יותר, מאפשרת גמישות בברייקים הפרסומיים ותוכן שיווקי, ובעיקר מחייבת צפייה בזמן אמת.
וזה אולי הקושי הגדול ביותר של זכייניות הטלוויזיה המסחרית - ההבנה שאופי הצפייה משתנה, ושהקהל לא מהסס להקליט סדרות דרמה, להריץ את הפרסומות ולצפות במספר פרקים בזה אחר זה.
עובדות אלה עמדו לנגד עיני הזכיינית קשת, שאמש (ד') שידרה את הפרק האחרון של "כפולים". הזכיינית לקחה סיכון גבוה כששיבצה את דרמת המתח המצליחה בפריים הראשון, כלומר מיד לאחר החדשות. בדרך-כלל סדרות דרמה משודרות מיד לאחר תוכנית ריאליטי, בתקווה שזו תהווה מקפצה נוחה להעלאת הרייטינג ולמקסם את ההכנסות הכלכליות. כך נוהגת כיום רשת עם "המדרשה", וכך לשם השוואה נהגה קשת עצמה עם "החדש של עומרי גורדון", שנכשלה כלכלית.
עלות ההפקה של כל אחת מ-3 הסדרות הללו עומדת על בין 700-800 אלף שקל לפרק, פי 2.5 לפחות מהסיטקומים של 10. זה לא שבקשת וברשת לא עושים סיטקומים כלכליים וזולים, אשר ממוקדים בעיקר לעמידה במכסות הרגולטוריות, אך לשתי הזכייניות הללו יש הכרה ברורה שכגופי שידור מובילים בישראל, הדרמות שהם משדרים חייבות להוות נכס אסטרטגי בעל ערך מוסף.
כך בדיוק התייחסו בקשת ל"כפולים". על-מנת להתמודד עם נטיות הקהל כלפי הדרמות, הם החליטו להפוך את ערבי הצפייה הראשונים בה ככאלה שמיועדים לדור המקליט והצופה בבינג'.
בשבועיים הראשונים שודרו שני פרקים ברצף, בזה אחר זה, עם מעט מקבצי פרסומות, אם בכלל. הפרומואים הזהירו מ"ספוילרים", על-מנת לחייב צפייה בזמן אמת, ולמנוע זיפזופ לתחרות ההגונה שערוץ 10 הציב - "בייבי בום".
מבחינת נתוני הצפייה זה עבד. התוכנית זכתה לממוצע צפייה גבוה של 727 אלף צופים בכל פרק, וממוצע צפייה של 26.1% במשקי-בית יהודיים. ועדיין, הקהל הקליט ויותר מזה הלך לאינטרנט. ההנחה היא שבצפייה דחויה התווספו לכל פרק עוד 2% צפייה לפחות, אך מאסת הצפייה במאקו, אתר הזכיינית, הייתה מרשימה - 380 אלף צופים בממוצע בכל פרק וכ-2.7 מיליון צפיות לצפייה כה.
קשת מבינה שהיא לא יכולה לתרגם כל עין של צופה שהיא מאבדת ממסך הטלוויזיה, לסכום דומה לזה שהיא מניבה מעין שצופה במסך מאקו. מה שמוביל לשאלה, האם השידור של "כפולים" - 8 פרקים ששודרו באופן איטנסיבי ותחרותי - היה כלכלי? התשובה הפשוטה היא שאם קשת הייתה מסתמכת אך ורק על מסך ערוץ 2 - ככל הנראה התשובה היא לא.
הזכיינית לקחה את הסיכון (האפקטיבי) בשיבוץ ובניהול התוכנית על המסך, רק לאחר שידעה בוודאות שהפוטנציאל הבינלאומי של הפורמט מתחיל להתממש. עוד לפני שהתוכנית יצאה להפקה, עוד בשלב הנייר, היה בה עניין בינלאומי, והיא נמכרה להפקה בארה"ב ולהפצה בגרסתה העברית ל-Fox International Channels לשידור ב-127 מדינות, כשזו הפעם הראשונה שהרשת רכשה סדרה זרה לשידור בגרסתה המקורית. במקביל גם ערוץ הכבלים הצרפתי Cannalּּּּּּּּ+ צפוי לשדר בקרוב את הסדרה בגרסתה המקורית. הפוטנציאל הבינלאומי הוא שהופך את הסדרה לכלכלית.
"שוק היצירה נפגע"
העניין של קשת, כמו גם של רשת, בשוק הבינלאומי, זוכה לא אחת לקיתונות של ביקורת משוק ההפקה המקומי. לא אחת נשמעים מפיקים המבקרים את העניין של הזכייניות בחו"ל, בטענה כי מסך ערוץ 2 וקהלו מהווים מעבדת ניסויים בעבור צופי העולם. במקרה זה, "כפולים" מוכיחה בדיוק ההפך - אלמלא הנטייה של קשת החוצה, אולי הצופה הישראלי לא היה נהנה ממנה כלל.
לשם השוואה, ניתן לראות את הסדרה "בני-ערובה" שתעלה בקרוב בערוץ 10, אשר לא תתאים לאופיו ולגישתו כלפי דרמות. מדובר בעונה שנייה לסדרה יקרה (למעלה מ-700אלף שקל לפרק), שזכתה לעניין בחו"ל. על-פי גורמים בשוק, הסדרה מתאפשרת רק בזכות העובדה שמפיק הסדרה חיים שריר רכש את זכויות ההפצה בחו"ל, בתמורה לכך שנטל על עצמו מהפקת העלויות.
"הנישול של זכויות המפיק ביצירות הדרמה מטרידות אותנו בעיקר", אומרת יו"ר איגוד המפיקים המשותפת יפעת פסטרלניק, שחולקת את תפקידה עם המפיקה ענת אסולין. האיגוד ידון בנושא בכנס הבינלאומי ה-9 של איגוד המפיקים, "Think Global", שיארח ראשי קרנות מרכזיות באירופה לצד מפיקים ומפיצים בכירים.
"אם הוט ו-yes אין לנו שום בעיה", אומרת פסטרלניק, "ערוץ 10 בכלל לא פונה אלינו, הוא היה שנים במאבק כלכלי, איגודי היוצרים תמכו, ואנחנו לא רואים איך RGE פונה לשוק העצמאי והגוסס היום. רק חברות הפקה מוכנות להיות מפיקות בפועל עובדות בשוק, כאלה שמייצרות את מה שמפותח בתוך הזכיינית".
לדבריה, לאחרונה נעשה סקר בין חברי האיגוד שהציג מציאות קשה בשוק. "אנחנו מעריכים ששני שליש מהמפיקים לא עובדים", היא אומרת.
"המציאות היא שאתה עובד רק אם אתה קשור בטבורך לאיזה זכיין. הבעיה היא שלצערנו זה מספק את הרגולטור, כי הכול עומד על-פי כל הכללים, אבל שוק היצירה נפגע. אנחנו נופיע בפני וועדת פילבר, ואנחנו מקווים שייקחו את השינוי הזה בחשבון".
השקעה בסדרות מתוסרטות-קשת רשת ערוץ 10
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.