הבית היהודי ממשיך במסורת

מבקר המדינה מביא את המופע של ח"כ אורן חזן לשיא כשהוא מצביע על העבירה הפלילית של התצהיר השקרי ובעצם מציע למערכת הפוליטית איך להיפטר מחבר הכנסת המביך. אבל חומרה לא פחותה קיימת במה שקשור לשר החינוך נפתלי בנט וסיעת "הבית היהודי".

בפריימריז שנערכו בתחילת השנה לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הצביע "גלובס" על עיוותים במימון המתמודדים והמפלגות ("מיליונים נשפכים, והשועלים מחפשים פרצות חדשות"), וכך נכתב אז: "בפריימריז הקודמים של הבית היהודי-המפד"ל, ב-2013 - אותם פריימריז שבהם התמודד בנט לראשונה וכבש את המפלגה - מצא מבקר המדינה כי בנט חרג בהרבה מתקרת ההוצאות המותרת בחוק. בנט היה מעורב באותם פריימריז באירוע חמור במיוחד: הוא שכר חוקר פרטי כדי שימצא לו חומרים מפלילים על ח"כ ניסן סלומינסקי, אחד המתמודדים בפריימריז".

בנט לא התנצל, אלא טען בתקיפות שלא דיווח על התשלום לחוקר הפרטי, כי בעצם מדובר בהוצאה מפלגתית למען המטרה הנעלה של "שמירת טוהר המידות בפריימריז של הבית היהודי-המפד"ל". המבקר דחה את הטענה של בנט והטיל עליו קנס חסר תקדים של 65 אלף שקל.

"באותם פריימריז של 2013 רשמה מפלגת הבית היהודי שיא נוסף: מחצית מהמתמודדים, ובהם חברי הכנסת איילת שקד, יוני שטבון ושולי מועלם, מסרו דיווח לא אמיתי למבקר המדינה על הוצאותיהם - ונקנסו.

"אבל שיא השיאים של מפלגת הבית היהודי היה בבחירות לכנסת של 2013. המפלגה, בראשות בנט, הסתירה ממבקר המדינה הוצאות בחירות בסך כ-10 מיליון שקל. 10 מיליון שקל נעלמו בצנרת מסתורית, בלי עקבות. זה היה אירוע חסר תקדים בתולדות מימון המפלגות בישראל. הקנס היה מגוחך - 380 אלף שקל".

המאמר ב"גלובס" ערב בחירות 2015 הסתיים כך: "ההיסטוריה של בנט ושל הבית היהודי במימון הפריימריז והבחירות לכנסת ב-2013, מעמידה את בנט ומפלגתו במקום הראשון ברשימת הטעונים תשומת לב מיוחדת בבחירות 2015".

מוסרי הדיווחים השקריים ב-2013 לא הוקעו כפי שמוקע היום ח"כ אורן חזן. בדוח הפריימריז המתפרסם היום מופיע השר בנט כחורג עיקרי מהכללים (ראו ידיעה נפרדת), כמי שהפר את החוק וההנחיות על-ידי ערבוב מכוון של הוצאות המפלגה והוצאות המתמודדים בפריימריז, וגם הסתיר מהמבקר "אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות".

אם מספר אחד ברשימה נוהג כך - מה לנו כי נלין על הזוטרים יותר ברשימה, למשל סלומינסקי שחרג מתקרת ההוצאות; אבי וורצמן שלא סיפק קבלות וחשבוניות; ושמעון ריקלין שלא דיווח על מלוא הוצאותיו ולא סיפק למבקר המדינה אסמכתאות.