"חסמי ההשקעות המרכזיים בישראל הם בתחום המיסוי וביציבות הרגולטורית. גם המצב הביטחוני מפריע, אבל הוא לא מהווה חסם משמעותי", אומרת בשיחה עם "גלובס" מנהלת היחידה להשקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה, זיוה איגר, שפתחה בשבועות האחרונים בקמפיין נרחב בשורה של מדינות בניסיון לעודד השקעות זרות בישראל. הקמפיין הזה כולל כנסים שכבר נערכו ביפן ובאוסטרליה, וכנסי משקיעים נוספים שייערכו בקרוב בסין, בבריטניה ובמהלך השנה הבאה גם במדינות נוספות. "אנחנו בפירוש רוצים למתג בעולם את הכלכלה הישראלית כמקום שמתאים וראוי להשקעה ריאלית, באופן שיאפשר להקים כאן תשתיות ייצור ולפתוח מקומות תעסוקה חדשים", אומרת איגר.
לדבריה, בעקבות פעילות שהשלימה היחידה שבראשותה ביפן, "מהרגע שיצאנו מכנס שעשינו ביפן, אני מקבלת עשרות מיילים עם בקשות לשגר לישראל משלחות של נציגי חברות גדולות שמחפשים מקומות להשקיע בהם. אם אנחנו מדברים על השקעות ריאליות, יש כבר עסקה מאוד יפה, של חברה מאוד גדולה מיפן שרוצה לייצר בישראל בהיקפים משמעותיים. עוד מוקדם למסור על כך פרטים, אך עם זאת אני מאמינה שכבר בשנה הקרובה נראה השקעה ריאלית משמעותית במשק הישראלי. בלי קשר למקרה הזה, יש על הפרק עסקה שאני מנסה לקדם עם משקיע מקנדה שרוצה לקיים כאן השקעה יפה".
לדבריה, "מלאכת השכנוע של משקיעים לבוא לישראל היא אתגר לא פשוט, בין השאר על רקע פערי עלות העבודה בין ישראל למדינות במזרח הרחוק. במקרים אחרים משקיעים מעדיפים לפתוח קווי ייצור קרוב לשווקים ובנושא זה לישראל אין יתרון. עם זאת, כשחושפים לפני המשקיעים הפוטנציאליים את הכלכלה הישראלית ואת החדשנות - הם מגלים בה עניין רב, ואופציות ההשקעה שמוצעות להם מגרות אותם. חרף סוגיות כמו אי-ודאות מסביבת שיעורי המס והרגולציה, ישראל עדיין מציעה סל תמריצים אטרקטיבי: מס החברות בישראל הוא מהנמוכים בעולם ואנו מציעים לחברות תמריצים אחרים, שאף מדינה אחרת לא מציעה להם".
היחידה להשקעות זרות ולשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה הוקמה בידי איגר לפני כשנה, במסגרת ארגון מחדש שנעשה בפעילות הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת). את המשקיעים מבריטניה, שלפניהם תופיע איגר בימים הקרובים לצד יזמים ואנשי עסקים ישראלים, היא מגדירה הזדמנות: "בריטניה התעוררה מהמשבר של 2008 ויש הרבה מאוד כסף שמתגלגל שם ברחוב והמשקיעים מגלים עניין בהשקעות. את הפעילות שלנו בבריטניה נפתח בבורסת לונדון, ומעבר לפנייה למשקיעים הרבים שמהווים פוטנציאל להשקעות בישראל, יש במהלך זה גם אמירה, שהבריטים תומכים ומאמינים בכלכלה הישראלית", אומרת.
מהפעילות של תנועת החרם נגד ישראל, ה-BDS, איגר מעדיפה להתעלם: "דווקא הכנסים שלנו במדינות רבות משדרים לעולם מסרים הפוכים לחלוטין. אני כבר מקבלת פניות ממדינות כמו ברזיל ומקסיקו לקיים כנסים דומים ולחשוף משקיעים פוטנציאלים לשוק הישראלי".
מנתוני משרד הכלכלה עולה כי בישראל פועלות כ-300 חברות זרות ובשנת 2014 הושקעו במשק הישראלי כ-6.4 מיליארד דולר בידי משקיעים זרים. עוד עולה מהנתונים כי בחמש השנים האחרונות הסתכמו כלל ההשקעות הזרות בישראל ביותר מ-40 מיליארד דולר. ההשקעות המרכזיות הם בתחומי המחשוב, הציוד החשמלי, שירותי מידע ושירותים פיננסיים. השקעות אלה כוללות את הרחבת הפעילות של ענקית השבבים האמריקאית אינטל בקריית גת ובפעילות של חברת HP. "כרגע אני לא רואה באופק השקעה בישראל בקנה מידה שמתקרב לזה של אינטל. ועדיין, יש עוד שתיים-שלוש הזדמנויות על הפרק למפעלי ייצור שייתכן שיגיעו לישראל, ואז איאבק על כך שהם ייפתחו בפריפריה", אמרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.