מכרז בינ"ל לקידום תעלת הימים; המבקרים: פרויקט מגלומני

פרויקט תעלת הימים נועד להציל את ים המלח, שמפלסו יורד מדי שנה, ולהסדיר את חלוקת המים בין ישראל לירדן

ישראל וירדן פרסמו אתמול (ג') מכרז לביצוע פרויקט תעלת הימים, הקורא לחברות ישראליות ובינלאומיות להשתתף בהליך המיון המוקדם בפרויקט. הצעות יתקבלו עד מארס 2016. פרויקט תעלת הימים נועד להציל את ים המלח, שמפלסו יורד מדי שנה, ולהסדיר את חלוקת המים בין ישראל לירדן. כבר בדצמבר 2013 נחתם במטה הבנק העולמי בוושינגטון מכתב הכוונות לגבי פרויקט זה בין הצדדים.

בפברואר האחרון חתמו שר המים של ירדן חאזם אל-נאסר ושר האנרגיה אז סילבן שלום, היום המשנה לראש הממשלה, על הסכם "תעלת הימים", שעל פיו יונח מוליך בן 4 צינורות מים סוף לים המלח. התוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן והמים שיעברו בו יסופקו בחלקם באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה. ישראל תקנה ממתקן זה מים לצורך אספקה לערבה ולאילת. בתמורה, מתחייבת ישראל לספק מים לצפון ירדן מהכינרת. שלום בירך על פרסום המכרז ואמר: "עשינו צעד היסטורי נוסף להצלתו של ים המלח. המכרז הבינלאומי המשותף שיפורסם הינו הוכחה לשיתוף הפעולה בין ישראל וירדן ותשובה לכל מי שהטיל ספק שפרויקט תעלת הימים אכן יצא לפועל".

העלות המרכזית בפרויקט היא הקמת הצינור הארוך, הנאמדת ב-400 מיליון דולר. בישראל מקווים ומעריכים שהצינור ימומן באמצעות תורמים שירצו להירתם להצלת ים המלח. לטענת גורמים ממשלתיים, כמה מדינות כבר הביעו התעניינות במתן עזרה למימון הצינור, ובהן צרפת ויפן.

ואולם בכיר במשק המים בישראל, שמכיר את הפרויקט מקרוב, טוען היום כי "לא יימצא שום גורם בינלאומי שיהיה מוכן לממן 400 מיליון דולר בפרויקט. גופים אירופיים אינם מתעניינים בשיפור מערכת היחסים בין ישראל לירדן". לטענתו, "הדרך היחידה שבה יצליחו לממן את הצינור היא אם בסופו של דבר תהיה זו החברה שמקימה את מתקן ההתפלה שתממן חלק ניכר ממנו".

אותו בכיר טוען גם שהפרויקט לא יציל את ים המלח. "לפי הפרסומים, אמור הפרויקט להעלות את מפלס המים בים המלח ב-10 ס"מ בשנה. אבל ים המלח יורד בכל שנה במטר".

גם ארגוני הסביבה מבקרים את הפרויקט וטוענים כי זה "ניסיון להסתיר את כישלון הממשלה בהצלת ים המלח". עו"ד גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון אקופיס מזה"ת, טען הבוקר כי "פרויקט צינור הימים המצומצם שנחתם ב-2013 צריך להיעצר לפני שיגרום נזק סביבתי בלתי הפיך לים המלח כפי שאנו מכירים אותו". לדברי ברומברג, "יש לברך על הרצון להקים מתקן להתפלת מים, אך בו בזמן קשירת ההחלטה לקידום פרויקטים מגלומניים והרסניים סביבתית דוגמת הכוונה להזרים מים ממים סוף לים המלח הנה בעייתית ומיותרת. אותם גורמים שיוצאים בהכרזות בדבר הקמת צינור לים המלח ומימון בינלאומי הם אלו שמסתירים ומונעים פתרונות אפשריים להצלת ים המלח, ובהם הגדלת הזרמת מים במורד הירדן באופן משמעותי, וצעדים ממשלתיים להבטיח שימוש חסכוני יותר של מי ים המלח על ידי כיל. שני הפתרונות עדיפים כלכלית ובעלי תועלת סביבתית רבה יותר".