פרלמן במיטבו
הפתעה נעימה למעריצי יצחק פרלמן, הכנר הישראלי-אמריקאי האהוב. 16 שנים חלפו מאז שהוציא פרלמן את האלבום האחרון שלו, שנים שבהן עסק בעיקר בהוראה ובניצוח. כעת, כשהוא חוגג 70, יוצא אלבום חדש בכיכובו. לצידו מנגן עמנואל אקס, פסנתרן אמריקאי ותיק ורב זכויות. החיבור ביניהם הגיוני מאוד: אקס הוא בן 66, וקרוב לפרלמן לא רק בגיל אלא גם בתפיסה המוזיקלית.
באלבום החדש מנגנים השניים שתי סונטות לכינור ופסנתר. הראשונה היא הסונטה מספר 1 של הצרפתי גבריאל פורה (Faure), שחוברה בסביבות שנת 1872 ומאופיינת בזרימה רכה ומעודנת. השנייה היא הסונטה אופוס 18 של ריכרד שטראוס, יצירת נעורים יפה ורומנטית שמזכירה מעט את ברהמס. לשתי הסונטות יש הרבה מן המשותף: שתיהן חוברו בשלב מוקדם בחייהם היצירתיים של המלחינים, שתיהן בשלות לגמרי מבחינה מוזיקלית, ושתיהן קשות מאוד לנגינה.
לגבי הביצוע - עניין של טעם. פרלמן מנגן כאן בגישת הביצוע האופיינית שלו: הרבה ויבראטו (הרעדה של המיתרים כדי להשיג תוספת הבעה), צליל גדול, ופרשנות רומנטית עתירת רגש. אקס מלווה בנאמנות, ונראה שהשניים ממש מתחברים זה לזה מבחינת הפרשנות. יש בביצוע הרבה רגעים נהדרים, אבל לעיתים גם משהו מעט כבד. זה נכון במיוחד במוזיקה של פורה, שדורשת לטעמי יותר עידון ו"אווריריות" ופחות עומס צלילי.
מי שרגיל לפרלמן - כנראה יאהב יותר. ההקלטה, בכל מקרה, מצוינת.
יצחק פרלמן ועמנואל אקס (Ax) מבצעים סונטות לכינור ופסנתר מאת גבריאל פורה וריכרד שטראוס. דיסק "דויטשה גרמופון".
הצבעים של יוג'ה
הפסנתרנית הסינית-אמריקאית יוג'ה וואנג הפכה בשנים האחרונות לאחת מיקירות הקהל הישראלי, תודות להופעותיה עם התזמורת הפילהרמונית. לוואנג שני מאפיינים עיקריים: נגינה וירטואוזית מרשימה, ונטייה ללבוש שמלות חושפניות במיוחד. המאפיין השני הופך את ההופעות החיות שלה למסקרנות מאוד ("מה היא תלבש היום"?), אבל יש הטוענים שהלבוש הפרובוקטיבי מסיט לעיתים את תשומת לב הקהל ממה שבאמת חשוב (המוזיקה, בכל זאת). באלבום החדש מוכיחה וואנג שהיא קודם כל פסנתרנית מעולה. בדיסק, כידוע, אין מה לראות אלא רק לשמוע, ולכן אפשר להתרכז במוזיקה ולא בהצהרות אופנה. האלבום מתמקד במוזיקה צרפתית, ומציג יצירות מלב הרפרטואר. במרכזו עומדים שני הקונצ'רטי לפסנתר ותזמורת של ראוול, שלביצועם מצטרפת לוואנג תזמורת "טונהאלה" מציריך בניצוחו של ליונל ברינגייה. וואנג וברינגייה שיתפו פעולה גם בארץ בשנה שעברה (עם הפילהרמונית הישראלית), וזו הזדמנות טובה לשמוע אותם שוב גם בהקלטה. בנוסף לקונצ'רטי של ראוול מנגנת וואנג את הבלדה אופוס 19 לפסנתר של גבריאל פורה, שהיה מורו של ראוול.
הביצוע של וואנג וברינגייה נהדר: עשיר, חם, זורם ומלא צבע, ואיכות ההקלטה פנטסטית. לטעמי, זהו אחד הביצועים המוצלחים שיש היום לקונצ'רטי של ראוול. מומלץ מאוד.
הפסנתרנית יוג'ה וואנג מבצעת יצירות מאת ראוול עם תזמורת "טונהאלה" מציריך. מנצח: ליונל ברינגייה (Bringuier). דיסק "דויטשה גרמופון".
טריפונוב מנגן רחמנינוב
ועוד אלבום חדש סביב הפסנתר, הפעם עם הפסנתרן הרוסי המטאורי דניל טריפונוב. טריפונוב מוכר בארץ היטב בזכות זכייתו הסוחפת בתחרות רובינשטיין, ובשנים האחרונות מנהל קריירה מסחררת מעל הבמות המובילות בעולם.
האלבום מוקדש ברובו לסרגיי רחמנינוב, האליל המוצהר של טריפונוב. הוא נפתח עם ה"רפסודיה על נושא של פגניני" של רחמנינוב, אותה מנגן טריפונוב עם תזמורת פילדלפיה בניצוחו של יאניק נזה-סגאן (Nezet Seguin). כל היצירות בהמשך הן לפסנתר סולו: "וריאציות על נושא של שופן", "וריאציות על נושא של קורלי", וגם הפתעה - סוויטה לפסנתר סולו בשם "רחמניאנה", אותה חיבר טריפונוב עצמו. בסוויטה יש חמישה פרקים בני 2-3 דקות כל אחד, והיא בהחלט מעניינת ונעימה להאזנה. לאוהבי פסנתר, ורחמנינוב במיוחד, האלבום הזה מציע מכל טוב - ובנגינה מעולה.
הפסנתרן דניל טריפונוב מבצע יצירות מאת רחמנינוב וטריפונוב עם תזמורת פילדלפיה. מנצח: יאניק נזה-סגאן (Nezet-Seguin). דיסק "דויטשה גרמופון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
