מנועי V8 הם זן נכחד. אחרי משבר הנפט של תחילת שנות ה-70' הפכו המנועים הענקיים והצמאים הללו לסמל לבזבזנות ולחוסר היעילות של תעשיית הרכב, וגם כיום, כאשר משבר נפט חדש לא נראה באופק, הם עדיין מושכים אש והפעם בשל הפליטה הגבוהה. אבל ליצרני רכבי הפאר, הסמל V8 עדיין מסמל כסף גדול. מכיוון שעוד לא נולד יצרן הפרימיום, שלא מוכן להמיר את האג'נדה הירוקה שלו בעבור חופן גדול של "ירוקים", לכולם יש לפחות מנוע V8 אחד בארסנל שלהם. במקרה של ב.מ.וו מדובר במנוע מיתולוגי בנפח 4.4 ליטר, שפותח במקור עבור הסופר-סאלון M5 ומייצר לא פחות מ-450 כ"ס. אין רכב מתאים יותר עבור המנוע מאשר הכביש-שטח המוחצן X6, שיכול להרגיז את שוחרי איכות הסביבה אפילו בלי מנוע.
כבר פגשנו בדגם המחודש של ה-X6, וגם הפעם די היה בעיצוב המוכר כדי לפלס לנו דרך כמו שוברת קרח באוקיינוס הארקטי. נהגים לא צופרים ושודדי חניה לא מנסים להידחק למקום שאתה ממתין לו. אפשר לוותר על החלונות השחורים.
עיצוב הפנים מקביל לזה של כל סדרת X6, ורוב האופציות המאוד יקרות של ב.מ.וו מגיעות כאן כסטנדרט. המושבים הקדמיים דואגים לכל מחסורם של הנוסעים, החל מאיוורור וחימום וכלה בתשעה מנועים ששולטים על כל זווית - ריפוד יוקרתי מכסה כל פינה, מסך המולטימדיה משדר ערוצי טלוויזיה ברזולוציה גבוהה ומערכת הקול יכולה למלא גם אולם קונצרטים.
תא המטען פחות יעיל מזה של ה-X5 הזול יותר, אבל החלק האחורי הוא לא הצד החשוב ברכב הזה.
כמקובל אצל ב.מ.וו, אפשר לבחור במצב "אקו" במחשב ולנסוע בנחת כמו בכל כביש-שטח רגוע, אבל לא בשביל זה משלמים 860 אלף שקל. בחירה במצב ספורט הופכת את דוושת התאוצה להדק פירוטכני, שמחובר למטען נפץ. כל הקלישאות רלוונטיות לתיאור התחושה ברכב במשקל 2.2 טון שמאיץ מעמידה ל-100 ב-4.8 שניות: הגג שנדבק למושב, עצמים באופק שמתקרבים במהירות מבהילה, יללת המנוע, ובעיקר התחושה של נסיעה ברכבת הרים שועטת, למעט העובדה שכאן אין על מי לסמוך אלא על עצמך. למרבה המזל יכולות השלדה תואמות את פוטנציאל ביצועים.
הצמיגים הענקיים אוחזים בפניות בעוז, ההגה כבד ומדויק בפניות, הבלמים העצומים יוצרים תאוטה אדירה והכלי מגיב לפקודות הנהג כאילו היה רכב ספורט קומפקטי. חלק מהקרדיט מגיע למערכות בקרה אלקטרוניות מחוכמות, שפועלות מאחורי הקלעים כדי למנוע מהנהג לאבד את הרכב. יש אפילו יכולת שטח לא מבוטלת, עם יכולת צליחת מעברי מים ונסיעה מהירה על דרכי עפר.
במחיר של דירת שלושה חדרים בפריפריה, ה-50 לא ממש משתלב בערכים המקובלים של "תמורה לכסף", אבל המכירות בישראל מעידות שהוא אחד הפופולריים בהיצע. ולמה לא. אם כבר ליהנות, אז בגדול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
