"גם הבנקים פועלים ולאומי יכולים להיסחר אצלנו מעבר לדלפק"

מה משותף לחברות הישראליות דלתא, ביולייט וננו-דיימנשן, ולחברות הענק אדידס, רוש ומארקס אנד ספנסר? כולן נסחרות "מעבר לדלפק" בשוק ההון האמריקאי. אם בדרך כלל האסוציאציה על מסחר מעבר לדלפק (OTC) היא של חברות קטנות במיוחד, או כאלה שיש להן בעיות של עמידה בכללי דיווח - ב-OTC Markets, המפעילה שלוש פלטפורמות מסחר מעבר לדלפק בארה"ב, מבקשים לשנות את החשיבה. סגן נשיא OTC Markets, ג'ייסון פלטרוויץ, הגיע לביקור בישראל, שבמסגרתו הוא נפגש עם חברות ומשתתף בכנס בבורסה בת"א, בשיתוף עם חברת PR Newswire ופירמת עורכי הדין גרוס חודק ושות'.

"זה הכנס הראשון שלנו בישראל, ואנחנו רוצים לפתח את הקשרים פה, גם עם הבורסה בת"א", אומר פלטרוויץ בראיון ל"גלובס".

ה-OTC היא לא בדיוק בורסה כמו בורסות הנאסד"ק וניו יורק (NYSE), אלא מוגדרת כ"מערכת מסחר אלטרנטיבית", שבה חברות יכולות להיסחר ולהגיע למשקיעים האמריקאים בלי צורך לעמוד בכללי הרגולציה של ה-SEC (רשות ניירות ערך של ארה"ב) או בכללי סרביינס-אוקסלי. OTC Markets מפעילה שלוש פלטפורמות: ה"נחותה" ביותר היא "פינק", שהייתה מוכרת בעבר כפינק שיטס, שבה יש מינימום של סטנדרטים פיננסיים שיש לעמוד בהם, וכך ניתן למצוא בה חברות שפשטו רגל, Penny stocks ושלדים בורסאיים.

הפלטפורמה השנייה היא OTCQB, שמתאימה לדבריו לחברות בשלבים מוקדמים של התפתחות, והשלישית היא OTCQX, שבה הדרישות הגבוהות ביותר, ונסחרות בה גם חברות ענק כמו רוש, פולקסוואגן ואחרות.

"יש הרבה חברות גדולות שלא רוצות להיסחר בבורסות ניו יורק או נאסד"ק, כי הן נסחרות בשוקי הבית שלהן - בורסות פריז או פרנקפורט למשל - והן אינן רוצות כפילויות של עלויות המסחר. הן נסחרות כ-ADR (איגרת מעקב אחר מניה הנסחרת בבורסה מחוץ לארה"ב, ש'ח'ו) ודוגמה טובה לכך היא חברת המזון Danone, שנסחרה בבורסת ניו יורק ועברה ל-OTC", אומר פלטרוויץ. חברות זרות ב-OTC נדרשות רק לתרגם את הדיווחים שהן מפרסמות בשוקי הבית שלהן לאנגלית.

השיקול הוא לרוב כלכלי. "זה קל ויעיל יותר ברמת העלויות של החברות", הוא אומר. לדבריו, עלויות המסחר ב-OTC הן 10,000-20,000 דולר בשנה, תלוי בפלטפורמה, וזאת לעומת 1-2 מיליון דולר בשנה בנאסד"ק או ב-NYSE.

- וזה מספיק מכובד מבחינת בעלי המניות הפוטנציאליים?

"כן. אנחנו מוכרים על-ידי ה-SEC וקהילת הברוקרים באיכות החברות, ויש אצלנו מותגים עולמיים גדולים. לחברות קטנות זה מאוד מכובד לומר 'אני נסחרת לצד BASF או אדידס', למשל. עיצבנו ובנינו את פלטפורמת ה-OTCQX, שדורשת סטנדרטים גבוהים, כולל דרישות מסוימות לפי הגדרות ה-SEC. חברה שלא עומדת בזה - יורדת ל- OTCQB או לפינק. זה נותן רמת ביטחון למשקיע".

בית ספר לחברות ציבוריות

למעשה, פלטרוויץ מספר שהקמת ה-OTCQX ב-2007 נולדה בין היתר על רקע הבעייתיות הנתפסת במסחר בפינק. "חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה לא רצתה להיסחר בפינק לצד חברת אמריקן איירליינס, שעברה לפינק בשל הליכי פשיטת רגל", הוא מספר. כך היה גם עם פולקסוואגן, שנסחרת לצד ג'נרל מוטורס שפשטה רגל. עוד קודם לכן, בסוף שנות ה-90, הפכה החברה את פינק שיטס לשוק אלקטרוני. קודם לכן היה מתפרסם ספר (עם דפים ורודים), ובו שמות מניות ומספרי טלפון ליצירת קשר לצורך מסחר בהן.

מעבר לחברות הענק, עיקר המסחר ב-OTC הוא של חברות קטנות, כולל ישראליות. פלטרוויץ סבור שכך החברות יכולות ללמוד איך להיות חברה ציבורית, איך מדברים עם המשקיעים ולהכיר את השוק, ואז להחליט אם לעבור להיסחר בנאסד"ק או ב-NYSE. מ-2013, כ-200 חברות עברו מ-OTC לנאסד"ק/NYSE, מתוכן כ-60 השנה. ב-OTC מכנים אותן "בוגרות" (graduates).

"אנחנו מאוד גאים בכך שאנחנו מאפשרים לחברות לעבור לנאסד"ק או ל-NYSE", אומר פלטרוויץ. "רבים חושבים שזה רע לנו כי אנחנו מאבדים ביזנס, אבל אנחנו אוהבים את זה. הרבה חברות הולכות לנאסד"ק מוקדם מדי ואין להן מה להציג לבעלי המניות, ואז הן הופכות ל'יתומות' - אף אחד לא מכיר אותן ואף אחד לא סוחר במניה. אצלנו הן לומדות לייצר קשרים עם בעלי המניות, ואנחנו מסייעים בקשרי משקיעים ובהודעות לעיתונות".

- מה טיב היחסים שלכם עם נאסד"ק ו-NYSE? גם להן יש זירות מסחר שמיועדות לחברות קטנות יחסית.

"זו לא בדיוק תחרות. זו דינמיקה מעניינת, כי אנחנו לא משחקים באותו מגרש - הדרישות שונות. אני חושב שאם תשאלי בנאסד"ק, הם יגידו לך שחברה שנסחרה קודם ב-OTC כבר למדה להיות חברה ציבורית. אנחנו לעולם לא נתחרה בהם על הנפקות של חברות כמו עליבאבא - אנחנו כלל לא יכולים לבצע אצלנו הנפקות ראשוניות לחברות זרות - כך שאנחנו פחות מתחרים בהם, ויותר משלימים אותם".

בכל הקשור ליחסים עם הבורסה בת"א ועם בורסות אחרות מחוץ לארה"ב, פלטרוויץ מציין שרישום של חברות גם ב-OTC, במקביל לשוק המקומי, מגדיל את הנזילות גם בשוק המקומי, כך שגם במקרה זה אין תחרות אלא השלמה.

אז מי התחרות ל-OTC? לדבריו, "בארה"ב אין לנו מתחרה, כך שהתחרות היא החדשנות והרגולציה. תמיד יש סיכון שחברות אחרות ייכנסו לשוק ויתחרו בנו, לדוגמה חברות מסחר אוטומטי. אבל אנחנו בסביבה כל כך הרבה זמן, והמשקיעים מכירים אותנו היטב, כך שזה מייצר חסמי כניסה. עם זאת, אם לא נעזור לחברות לצמוח, הן יילכו למקום אחר. יש בורסות שמתאימות לחברות בצמיחה, כמו AIM בלונדון, אבל ארה"ב היא עדיין השוק הגדול ביותר".

במסגרת ביקורו בישראל, פלטרוויץ נפגש גם עם חברות שעשויות להירשם למסחר ב-OTC. לדבריו, "בדרך כלל מדובר על חברות צומחות בתחומי הטכנולוגיה והביוטק, שבישראל יש הרבה כאלה, ואנחנו יכולים לתת להן גשר למשקיע האמריקאי. כשיש מניה שנסחרת בדולרים ולפי שעון ארה"ב, זה נוח מאוד למשקיע האמריקאי". עם זאת, הוא מציין גם מועמדות מפתיעות למדי להיסחר ב-OTC: "גם בנק הפועלים ובנק לאומי יכולים להיסחר אצלנו", הוא אומר. "לדעתנו, אנחנו יכולים להציע להם הזדמנות מעניינת. נסחרים אצלנו בנקים גדולים מרחבי העולם, כמו BNP Paribas הצרפתי, וגם לבנקים הישראליים זה יכול להתאים".