"טבע מחויבת למדינת ישראל, ללא תנאים. זאת מדינתנו, כאן נולדנו ומכאן צמחנו והתפתחנו, ותמיד נזכור זאת", כך אמר אמש (מוצ"ש) איש השנה של "גלובס" לשנת 2015, מנכ"ל ענקית הפרמצבטיקה טבע, ארז ויגודמן. "נשמח לקבל הטבות מס ממדינת ישראל - הן חשובות לנו בתחרות הבינלאומית, אך גם אם לא נקבל הטבות מס נישאר בישראל ולא נצא". עם זאת, הוסיף ויגודמן, "מדינה שתיתן לתעשייה שלה 'לברוח' תאבד את הנשמה שלה ואת יכולתה לייצא ולחדש".
ויגודמן קיבל לידיו את שרביט הניהול של טבע לפני קצת פחות משנתיים, לאחר משבר מהגדולים בתולדותיה. טבע הייתה אז לא רחוקה מקבלת הצעת השתלטות עוינת. כעת היא שבה לבצע רכישות ענק של יותר מ-40 מיליארד דולר, בדרך לקפיצת המדרגה הבאה.
בראיון מיוחד למוסף "איש השנה" שיחולק הערב (א') למנויי "גלובס" מתייחס ויגודמן גם לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן ב-40 מיליארד דולר ומגלה ש"אנשים קרובים אמרו לי: 'אתה מטורף! אתה מסכן הכול!'. תחשבו על מצב שטבע לא מצליחה לקנות את אלרגן וגם לא את מיילן. מה היה קורה?!". הוא גם הוסיף שרכישת החטיבה של אלרגן "מיועד להקנות לנו פרופיל פיננסי שיאפשר את הרכישה הבאה הגדולה, של חברת תרופות מקור".
ממגננה למתקפה
בהתייחסו לזכייה, אמר ויגודמן: "עבורי, יותר מכל דבר אחר, זוהי בחירה מחודשת והחזרת האמון בטבע כ'ספינת הדגל' של הכלכלה הישראלית, על כל מה שהיא מייצגת. הזכויות למקום שאליו הגענו שייכות בראש ובראשונה לאלי הורוביץ", אמר והוסיף כי "לכל חברה, גם למצוינות ביותר, יש במחזור החיים שלהן עליות ומורדות. החוכמה היא לדעת לצאת במהירות מהתקופות הקשות, לפני שיהיה מאוחר מדי. ב-2014 עסקנו בעיקר במגננה, בחיזוק תשתיות, בסגירת פערים, וב-2015 עברנו למתקפה בכמה חזיתות".
"החזית המרכזית, אם כי לא היחידה, היא בתחום הרכישות והמיזוגים. התחלנו עם רכישה של שתי חברות בתחום מוצרי המקור (לבריס ואוספקס) שיוצרות עבורנו פוטנציאל מכירות של 4-6 מיליארד דולר לפחות, ובתחום המיגרנה אנו מדברים על תרופה שיש לה פוטנציאל להיות הקופקסון הבא של טבע. ואז עברנו לרכישת אלרגן".
לדבריו, רכישת אלרגן אינה עוד רכישה של חברה גנרית. "זו עסקה שמשדרגת את טבע מבחינה אסטרטגית, תפעולית ופיננסית ומציבה אותנו בעמדת מובילות פוטנציאלית של ענף הפארמה הגלובלי כולו. המשאבים שנוכל לייצר משילוב כוחות כזה יופנו למהלכים שיחזקו אותנו בשנים הבאות הן בתחום תרופות המקור והן בתחום התרופות הגנריות. כשטבע תשלים את עסקת אלרגן ניגע בכל יום בחייהם של 250 מיליון אנשים בכל העולם, שיצרכו תרופה של טבע. כלומר, אחד מכל חמישה מרשמים שיירשמו מדי יום בארה"ב יהיה של טבע, אחד מכל ארבעה בבריטניה ואחד מכל שמונה בגרמניה, וזאת באמצעות ארון התרופות הגדול ביותר בעולם ובאמצעות 58 אלף עובדי טבע ברחבי העולם".
ויגודמן התייחס לאמון שהחברה קיבלה ממש בימים האחרונים בהנפקת הענק שהשלימה בהצלחה בוול סטריט ולא שכח לפרגן לעמיתיו: "כל אלה לא היו אפשריים ללא האנשים המדהימים בטבע", מהיו"ר, דרך חברי ההנהלה של החברה, "שמובילים כצוות את החברה", ועוד.
ויגודמן התייחס בהרחבה לצורך בחיזוק התעשייה במשק. "הדרך העיקרית, כמעט היחידה, של מדינות בכלל ומדינות קטנות בפרט להגדיל את העוגה העומדת לרשות תושביהן היא להגדיל את הערך של מוצרים ושירותים הנמכרים בשווקים הבינלאומיים תוך כדי תחרות עם מוצרים ושירותים המיוצאים על ידי מדינות אחרות", אמר והתריע כי "לתעשייה תפקיד מכריע במשוואה הזאת. היא אחראית על 70% מהיצוא והיא קשורה בטבורה ל-80% מהמו"פ העולמי. מדינה שנותנת לתעשייה שלה 'לברוח' תאבד את יכולתה לייצא ועל פני זמן גם את יכולת החדשנות הנגזרת ממחקר ופיתוח. מדינה שנותנת לתעשייה שלה 'לברוח' תאבד גם את הנשמה שלה".
ויגודמן, שקודם לטבע כיהן בין היתר כמנכ"ל מכתשים אגן ושטראוס, הוסיף כי "אפשר וצריך לקיים כאן בישראל תעשיות מצליחות. צריך את החזון, האומץ, האסטרטגיה, אורך הנשימה, הנחישות ויכולת הביצוע שהפגינו יזמים ומנהלים שמקיימים כאן תעשיות מצליחות, גם ברמת המדינה".
הבחירה בויגודמן: הבטיח את עצמאות טבע
בנאום ההכרזה על איש השנה של "גלובס" נימק העורך הראשי של העיתון, חגי גולן, את הבחירה במנכ"ל טבע ארז ויגודמן. ואלה הם עיקרי הדברים:
כשארז ויגודמן קיבל לידיו את ניהול טבע, החברה הייתה באחד המשברים הקשים בתולדותיה. אחת מספינות הדגל של הכלכלה הישראלית נקלעה למשבר אמון קשה הן כלפי פנים - בין העובדים לבין ההנהלה, ובין הנהלה לבין הדירקטוריון; והן כלפי חוץ, כלפי המשקיעים - עם מניה שמדשדשת תקופה ארוכה, ועם סכנה ממשית "לאבד את העצמאות שלה", כפי שוויגודמן עצמו העיד בראיון למגזין איש השנה של "גלובס". "כפסע מהשתלטות עוינת". הבטן מתהפכת רק מן המחשבה על כך שטבע, "מניית העם", מצויה הייתה במצב רגיש כל כך.
ויגודמן עשה בטבע את מה שהוא היטיב לעשות גם בתחנות קודמות בקריירה ההישגית שלו: הוא הוביל אותה למגה-עסקה, שטרפה את הקלפים ומיצבה את טבע בפסגת תעשיית התרופות, כמנהיגת שוק הן מבחינה טכנולוגית, הן מבחינה מדעית והן מבחינה היכולות הכלכליות שעומדות כעת בפניה. לרבות, כפי שהוא עצמו העיד בראיון למגזין איש השנה: רכישת ענק נוספת, הפעם של חברת תרופות מקור.
כיום ויגדומן נמצא על הקו עם ארה"ב, בסגירות אחרונות של עסקת ענק שמבטיחה את מעמדה האיתן של טבע: רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן האמריקאית, תמורת יותר מ-40 מיליארד דולר. העסקה הגדולה ביותר בתולדות טבע, ובמשק הישראלי, שתהפוך את טבע לחברה בעלת שווי שוק המוערך ב-75 מיליארד דולר, וחשוב לא פחות מכך - תבטיח את עצמאותה גם בשנים הבאות.
"נחזיר את כל החוב מעסקת אלרגן בתוך 3.5-4.5 שנים"
בסיום דבריו של מנכ"ל טבע ארז ויגודמן, קיימו הוא והעורך הראשי של "גלובס", חגי גולן, שיחה אחד על אחד, שעיקריה מובאים כאן.
התחלת כרואה חשבון ומרצה באוניברסיטה, ניהלת חברת מזון, שטראוס, שמיזגת עם עלית, ניהלת גם את חברת הכימיקלים מכתשים אגן (כיום אדמה), ועכשיו את חברת התרופות טבע. אז מה אתה?
"אני קודם כל בן אדם. כשמקלפים מחברות שונות ואסטרטגיות שונות את כל הקליפות, בסוף נשארים אנשים. אני מאמין שבכל צוות ארגון יש פוטנציאל לביצועים גדולים יותר על ידי האנשים. החוכמה היא למצות את הפוטנציאל טוב יותר".
- זאת אומרת שמנהל טוב יכול לנהל כל דבר, בתנאי שהוא ניחן בכישורים הנכונים?
"מנהל טוב יכול לנהל כל דבר. ישנו קו שעובר בין ניהול למנהיגות. שמעתי משמעון פרס סיפור על התקופה שבה היה עוזר של דוד בן גוריון. הוא שאל אז את ראש הממשלה איך הוא מגדיר את תפקידו (של פרס) והוא ענה שפרס מנהל את מה שקיים ואילו הוא עצמו (בן גוריון) מנהל את מה שלא קיים. ניהול זה לנהל את מה שקיים - למצות את המקסימום. בתקופות שבהן אנו פועלים עתה, ובקצבי השינוי, אנו רוצים לראות יותר אנשים, בכל רמות הארגון, עוברים מיכולות של ניהול ליכולות של מנהיגות - לנהל גם את מה שלא קיים".
שנת 2015 הייתה שנה לא שגרתית עבור טבע. היא נעה בין שתי עסקאות ענק. הראשונה לרכישת מיילן - מהלך שנחסם בצל התקפות חריפות מצד יו"ר מיילן שרצה דווקא לרכוש את פריגו - והשנייה לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן. נראה היה בתחילה שתכננתם לרכוש את מיילן.
"לא. ב-2014 רצינו לבסס את התשתיות של טבע לקליטת עסקים והתהליכים החלו בתחום תרופות המקור. שם ביצענו שני מהלכים, עד שהגענו לרגע שבו היה לנו ברור שנלך על מהלך טרנספורמטיבי. מיפינו את כל ההזדמנויות בעולם, שמתאימות לקפיצה שאנו רוצים לבצע. היו לנו שתי רשימות על הקיר: האחת בתחום תרופות המקור האתיות והשני בתחום התרופות הגנריות. בלי שדיברנו עם החברות היה לנו ברור שאם נצליח לקנות אחת משלוש החברות הגנריות הגדולות בעולם, המתחרות הגדולות, זו תהיה קפיצת מדרגה חסרת תקדים של טבע, ושיהיה לזה יותר פוטנציאל מרכישות אחרות.
"אף אחת משלוש החברות הללו לא חיכתה לנו. בסדר שלנו, הראשונה הייתה החטיבה הגנרית של אלרגן, השנייה סנדוז שבשליטת נוברטיס והשלישית - מיילן. פנינו בתחילה לאלרגן וקיבלנו תשובה שלילית. הם אמרו שלא ימכרו את העסק הגנרי שחשוב להם. קיבלנו גם תשובה שלילית מנוברטיס ואז פנינו למיילן, שלא התכוונו לפנות אליה, כולם מבינים למה. האפשרות הייתה ללכת על מיילן ללא הסכמת ההנהלה של החברה במהלך של רכישה עוינת. כשהתקרבנו לזה הרמתי טלפון שוב לראשי אלרגן. אמרתי להם שאנו מתקרבים לרגע שבו נבצע מהלך בלתי הפיך - שאם נשלים את רכישת מיילן, הנכס שלהם יהיה שווה פחות וגם נשנה את שוק התרופות הגנריות ונקטין את מספר הרוכשים הפוטנציאליים. הם חזרו אלינו ואמרו שיש על מה לדבר. בשבועיים סגרנו את עסקת אלרגן".
- המהלך של רכישת אלרגן הוא סוג של הימור עבור טבע, האם הוא יצליח?
"בוא ניקח שלוש שנים ונראה - או שתתחרטו או שתבחרו אותי שוב לאיש השנה. אנו מכירים את אלרגן היטב ומאמינים שאנו מנהלים את הסיכונים ועושים את הכול למימוש הפוטנציאל".
- תאר לי את ההרגשה בשנייה שאתה חותם על התחייבות לשלם 40 מיליארד דולר.
"ראשית, מדובר ב-40.5 מיליארד דולר. זו אחריות כבדה. אבל מי שלא לוקח סיכונים מחושבים ולא יוצא מאזור הנוחות שלו, לא יוכל להגיע רחוק ולא יוכל לעשות מהלכים שישנו באמת את כללי המשחק. טבע של היום היא חברה שמייצרת משהו שקרוב לתזרים מזומנים חופשי של כ-5 מיליארד דולר. לאחר רכישת אלרגן נייצר בשנה הראשונה 6.5 מיליארד דולר וב-2018 נייצר כ-8.5 מיליארד דולר תזרים מזומנים חופשי. זה אומר שנחזיר את כל החוב מהעסקה בתוך 3.5 או 4.5 שנים. רק עתה סיימנו מהלך גיוס גדול בארה"ב".
- נשמעה ביקורת שטבע כמעט שלא משלמת מסים. דיברת על כך שאסור שהתעשייה תצא מכאן.
"כל הטבות המס של טבע ממוקדות בעיקר במוצר אחד - הקופקסון. כשהורוביץ ביקש הטבות מס למפעל הקופקסון, התוכנית שלנו אמרה שהתרופה תמכור 200 מיליון דולר מקסימום. זו הייתה תוכנית מסוכנת לטבע, כשזו הייתה התרופה האתית הראשונה שנו. בגלל הסיכון ביקשנו ממרכז ההשקעות לקבל מענק ולא פטור ממס. הם שבו אלינו ואמרו ששטבע תיקח את הסיכון ולא המדינה - אמרו לנו 'קחו אפס מס ואם תצליחו, תשלמו אפס מס'. בנוסף, כבר מזמן לא מדובר באפס מס ואנו משלמים מס על הקופקסון.
"כל המדינות בעולם מבינות שחלק ממשיכת המשקיעים וחברות זה דרך הטבות המס. האם יש משהו שהם לא מבינים ואנו מבינים טוב מהם? הם מבינים משהו אחד טוב מאיתנו - הטבת המס היא רכיב אחד משורה של היבטים. חברה עסקית יוצרת ערך מוסף ותורמת למוצר הלאומי הגולמי שמורכב לא רק ממס. טבע משלמת סכומים עתק להשקעה במרכזי מו"פ ועוד, במפעלים ובציוד, סה"כ ההשקעות של טבע בישראל - 14 מיליארד שקל. כך, גם אם קיבלנו לכל אורך השנים הטבות מס של בין 12 ל-14 מיליארד שקל, הרי שבשנה אחת אנו מחזירים את הערך המוסף לכלכלה פה. וזה לא רק טבע, זה גם אינטל".
- מה מניע אותך באופן אישי? זה לא כסף, נכון?
"לא כסף. לכבוש את ההר ולעבור להר הגבוה הבא אחריו. הר אחרי הר".
- מה הטיפ החשוב ביותר שאתה יכול לתת בתורת הניהול?
"לזכור תמיד שהכול מתחיל ונגמר באנשים".
- מה היעד הבא שלך? אולי פוליטיקה?
"אני מחויב לטבע לשנים הבאות. יש הסכם לעוד שלוש שנים. נדבר שוב אז".