קינן: פתיחת שוק הביטוח לתחרות תוביל להוזלה דרמטית

שתי תופעות שאירעו בשנה האחרונה עשויות להשפיע על כל תחומי החיים: הראשונה היא "משבר ההגירה" ברחבי אירופה. תנועת הפליטים ומבקשי המקלט המדיני השנה באירופה, היא הגדולה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה, וכבר משנה סדרי עולם ביבשת כולה, בפן הדמוגרפי, הכלכלי והחברתי.

התופעה המשמעותית השנייה היא גל הטרור האסלאמי, שרק הולך ומתעצם. בין שזה בסיני, בפריז, באפריקה ובכל מקום אחר בעולם, הטרור משפיע על כל תחומי החיים.

המשותף לשתי התופעות הללו הוא שאיש אינו יודע מתי בדיוק הן יסתיימו, ומה תהיה השפעתן, ואף יותר מכך - רק לפני שנה כשכולנו היינו פה, איש לא יכול היה לחזות אותן בעוצמה שבה התרחשו.

הנקודה שאני מנסה להדגיש היא - עד כמה העולם של היום הוא דינמי ומשתנה בצורה מהירה וקיצונית. לא מדובר רק בעולם העסקי ובמגזר ההיי-טק, מתברר, שגם שינויים גיאופוליטיים, דמוגרפיים, ביטחוניים ותרבותיים, מתרחשים בימינו כהרף עין.

נגזר עלינו לחיות בעולם שמשתנה בקצב מהיר מאוד. אין טעם להילחם בזה, אלא להיפך, לאמץ את השינויים, להתכונן אליהם גם בלי לדעת בהכרח מה יהיה טיב השינוי, ולפעול מהר, כדי לנצל אותם לטובתנו, ואגע בכך בהמשך.

במבט לכלכלה העולמית, ניתן לראות שכמעט כל המשקים סביב הגלובוס מאופיינים כיום בצמיחה כלכלית, בגידול בתעסוקה, ובשיפור ברמת-החיים הממוצעת. תוחלת-החיים עולה, וההתקדמות במחקר המדעי והרפואי צפויה להעלות אותה עוד יותר. המהפכה הדיגיטלית משפיעה על כל ההיבטים של חיינו. זאת, בסדרי-גודל המשתווים להשפעותיה של המהפכה התעשייתית של המאה ה-19.

אולם גם אם המגמה הכללית היא חיובית, יש להודות כי במישור המאקרו-כלכלי, 2015 תיזכר כשנה מאכזבת, בוודאי באופן יחסי לציפיות ולתקוות שהובעו בתחילת השנה. גם השנה נוכחנו שהמשבר הגלובלי שפרץ בסוף 2007 טרם הסתיים, והוא כנראה רחוק עדיין מלהסתיים, מה שגרם ל"אקונומיסט" להגדיר את המשבר כ-NEVER ENDING STORY, הסיפור שאינו נגמר.

אם תחילתו של הסיפור הייתה בארה"ב, והמשכו במשבר חובות באירופה, הרי שבזמן האחרון, הגורם הראשי לצמיחה המקרטעת הוא ההאטה החריפה בשיעורי הצמיחה של השווקים המתעוררים, במיוחד בסין. אך גם במדינות כמו ברזיל ורוסיה, שבעבר היו בין קטרי הצמיחה של העולם, והיום הן נלחמות כדי לא לגלוש למיתון עמוק.

ישראל, שהייתה בין המדינות שנפגעו מעט יחסית מן המשבר הגלובלי, בין היתר בגלל חוסנה של המערכת הבנקאית, מושפעת גם היא מההאטה העולמית. אומדן הצמיחה של המשק הישראלי עודכן כלפי מטה, לכ-2.5% במונחים שנתיים, רק מעט מעל שיעור הגידול באוכלוסייה. על רקע התגברות הסיכונים מגלי טרור נמשכים, ייתכן שאומדני הצמיחה במשקים המפותחים בעולם יעודכנו בקרוב פעם נוספת כלפי מטה.

השאלה המאקרו-כלכלית המרכזית העומדת בפני מנהיגים פוליטיים וקברניטים כלכליים, בעולם ובישראל, היא - כיצד להניע מחדש את הצמיחה ולהעלותה לרמות ששררו לפני המשבר.

המענה לשאלה זו משתנה בהתאם לנסיבות במדינות השונות. בישראל, התשובה טמונה בעידוד עסקים, הגדלת ההשקעות, ובעיקר בשימוש בחדשנות, כמנוף העיקרי לחידוש הצמיחה. בעידן שבו העולם משתנה כל העת בקצב מהיר, בעידן שבו קשה לצפות את העתיד, בעידן שבו מדי שנה ענקים נופלים וענקים חדשים נולדים, בעידן כזה - כולנו חייבים כל הזמן לחדש ולחדש.

זהו היתרון התחרותי האמיתי של ישראל. עם כל הכבוד למשאבי הטבע, המשאב האמיתי שלנו נמצא ביזמות, בהעזה, ב"חוצפה" הישראלית במובנה החיובי; היתרון שלנו נמצא ביכולתנו לחשוב "מחוץ לקופסה", לאלתר, להמציא את מה שעדיין לא חלמו עליו, ולהפוך רעיון גולמי למציאות יומיומית.

אתם בוודאי שואלים - כיצד כל זה ישפיע, מנקודת המבט שלי, על המגזר הפיננסי? האם הבנקים יתאימו את עצמם למציאות המשתנה? התשובה שלי לכך היא - שהבנקים ימשיכו להיות עוגן מרכזי בכלכלות העולם גם בעתיד, אבל האופן שבו הם מתנהלים יעבור טרנספורמציה עמוקה.

הבנקאות נמצאת היום בצומת דרכים. בנקים חייבים לשנות את מודל ההפעלה שלהם, להשתנות, ולהיפתח יותר לעולם סביבם. חדשנות מסוג זה מתבטאת בטכנולוגיה, וגם בשיתופי-פעולה חדשים, בסוג שונה של אינטראקציה עם לקוחות, ובהכשרה שונה של עובדים. בבנק הפועלים הבנו כבר מזמן שאם נרצה להמשיך להוביל עלינו לאמץ חדשנות כדרך-חיים.

היזם האגדי סטיב ג'ובס אמר פעם "חדשנות מבדילה בין המוביל לעוקב". אנו פועלים לקידום החדשנות בתרבות שלנו, בתשתיות שלנו ובמערך השירות שלנו, מתוך הכרה בכך שישראל תהפוך למעצמת טכנולוגיה פיננסית, בשנים הקרובות.

תחום שבו נוכל לפעול למען הצרכן תוך שיפור השירות והורדת מחירים הוא שוק הביטוח. בדיוק כשם שחברות הביטוח מתחרות היום בבנקים במתן אשראי ובמוצרי חיסכון, כך נכון לאפשר לבנקים לנצל את רשת ההפצה שלהם כדי לשווק מוצרי ביטוח ללקוחות. ואכן כבר היום 90% מהבנקים בעולם משווקים ומוכרים גם מוצרי ביטוח. אני תקווה ששר האוצר יוביל מהלך כזה, ויאפשר גם לאזרחי ישראל ליהנות מפתיחת שוק הביטוח לתחרות, שמשמעותה הוזלות של עשרות אחוזים למוצרי הביטוח לעומת היום.

במבט לעתיד הקרוב יותר, איני צופה מיתון במשק הישראלי בשנה הקרובה, אולם הסיכון הכלכלי העיקרי למשק הישראלי הוא "מלכודת דשדוש". עם זאת, אני אופטימי ביחס ליכולתו של המשק להימנע מנפילה אליה, אם, ובלבד, שיינקטו הצעדים הנכונים.

לצד החדשנות, יש להמשיך ולעודד את העסקים הקטנים והבינוניים, שטמון בהם פוטנציאל צמיחה גדול, למשק בכלל ולפריפריה בפרט. עסקים קטנים ובינוניים יוצרים מקומות עבודה חדשים, ותורמים רבות לחיזוק המרקם החברתי במדינה.

צעד נוסף שמטבעו חשוב לבניית הצמיחה בעתיד הוא הגברת ההשקעה בתשתיות. השקעה בתשתיות ובעסקים הקטנים, לצד יצירת חדשנות בענפי התעשייה הישראלית, הם הצעדים החיוניים להבראת המשק הישראלי. עלינו לעשות זאת בתבונה ובצניעות: לאמץ את החדשנות כדרך-חיים מתמדת, בלי לנטוש את היציבות והסולידריות, ולזכור כי לא כל הידע ולא כל החוכמה מרוכזים במקום אחד.

בעולם של המאה ה-21, אין די בתעשייה מפותחת, במשאבי טבע, ואפילו לא באוכלוסייה מפותחת. מהפכות מחייבות חדשנות וכושר הסתגלות גבוה ומהיר לחדשנות. מי שלא יחדש, מי שלא יהיה מסוגל להטמיע חידושים, מי שלא יאמץ את החדשנות כדרך-חיים וכהשקפת-עולם - יישאר הרחק מאחור ואפילו ייעלם מן המפה.

אני קורא לקובעי המדיניות - להמשיך לעודד ולהוביל השקעות בעולם החדשנות בכל תחומי החיים! במקביל, על ישראל להמשיך להשקיע, להכשיר ולעודד את הדור הצעיר בעולם החדשנות, כדי לבנות את עולם המחר. התרבות והסביבה החברתית בישראל מעודדת חדשנות ויוזמה, וזה הנכס הכלכלי הגדול ביותר שלנו. על כולנו לאמץ את הנכס הזה, לטפח אותו ולהשקיע בו - כי זה העתיד.

* הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים