מחיר הנפט צונח - והמערב משנה את יחסו לסעודיה

משהו משתנה ביחסי המערב עם סעודיה. אפשר לקרוא זאת בעיתונים, לשמוע על כך מפוליטיקאים ולראות שזה משפיע על המדיניות.

מאמרים עוינים על הסעודים הם כיום נורמה בעיתונות המערבית. שלשום (א'), מאמר המערכת הראשי של "האובזרבר" הבריטי גינה את יחסי בריטניה עם סעודיה כ"ברית מזיקה שמסכנת את הביטחון הלאומי שלנו". יומיים לפני כן פרסם אתר הבי.בי.סי כתבה שהבליטה "גל חסר תקדים של הוצאות להורג" בסעודיה. לפני כמה חודשים, תומאס פרידמן, אולי בעל הטור המשפיע ביותר בארה"ב, כינה את דאעש "הצאצא האידיאולוגי" של סעודיה.

הפוליטיקאים מצטרפים לזה. זיגמר גבריאל, סגן הקנצלרית מרקל, האשים את סעודיה במימון קיצוניות מוסלמית במערב והוסיף: "אנחנו חייבים להבהיר לסעודים שהסתיימה תקופת עצימת העין". בבריטניה, לורד אשדאון, לשעבר מנהיג הליברל-דמוקרטים, קרא לבדוק את המימון של הג'יהאדיסיטים בבריטניה והפנה אצבע מאשימה לסעודיה.

העלייה הפתאומית של החששות מפני סעודיה נובעת במידה רבה מעליית דאעש. קובעי מדינות במערב יודעים שהמאבק בג'יהאד אידיאולוגי לא פחות מצבאי. כאשר הם מחפשים את מקור השקפת העולם של דאעש, הם מוצאים אותו בפילוסופיה הווהאבית שמקדם הממסד הדתי בסעודיה.

ההשפעה הסעודית בעולם נחלשת גם בגלל התפתחויות נוספות. "מהפכת הפצלים" בארה"ב הפכה את המערב לתלוי פחות בנפט הסעודי. בד בבד, הטלטלות במזרח התיכון מיקדו את תשומת הלב במדיניות החוץ הסעודית, עם ביקורת מיוחדת על המספר הגדול של האזרחים שנפגעו מההתערבות הצבאית הסעודית בתימן, ועל התפקיד שמילאה ריאד בהתקוממות בבחריין ב-2011.

ואולם לפי שעה, כל הביקורת הזו הובילה רק לשינוי קל במדיניות המערב. לסעודים עצמם, השינוי המפחיד ביותר היה נחישותו של הנשיא ברק אובמה להשיג עסקה גרעינית עם איראן, מול פני התנגדות עזה של סעודיה. מעבר לעסקה האיראנית, היו רק מחוות סמליות קטנות, כמו החלטת בריטניה, משיקולי זכויות אדם, לבטל השתתפות בחוזה להכשרת סוהרים בסעודיה.

המבקרים המערביים של סעודיה רוצים לראות את הכפפות מוסרות. הם מאשימים את ממשלות בריטניה וארה"ב בכך שהן בציפורני הכסף הסעודי. לורד אשדאון הצביע על השפעת "עשירים מהמפרץ הפרסי" בפוליטיקה הבריטית. סעודיה נשארה גם שוק חיוני ליצרני נשק מערביים. ב-18 החודשים האחרונים ארה"ב אישרה מכירה של נשק וציוד צבאי לסעודים ביותר מ-24 מיליארד דולר.

ישנן גם סיבות סולידיות להמשך שיתוף פעולה מערבי עם סעודיה, מעבר לכסף. חמש השנים האחרונות הדגימו שכאשר ממשלות נופלות במזרח התיכון, הן מוחלפות בדרך כלל על ידי משהו גרוע בהרבה. המבקרים הפנימיים החזקים ביותר של המלוכה הסעודית אינם ליברלים אלא מוסלמים קיצונים. החשש שסעודיה תהפוך לעוד מדינה ערבית כושלת רודף את המערב. דיפלומט בריטי בכיר העיר בקשר לכך: "אם ניפטר מבית סעוד, נתחנן בפניהם לחזור לשלטון בתוך חצי שנה".

יחסי סעודיה עם הג'יהאד מורכבים. זה נכון שהאסלאם בסעודיה סיפק תמיכה אידיאולוגית ולעתים כספית לג'יהאדיסטים ברחבי העולם, אבל נכון גם שהמשפחה המלכותית הסעודית היא יעד של דאעש ושל אל-קעידה. ביון שספקו הסעודים היה חיוני בסיכול כמה מזימות טרור במערב בעת ובעונה אחת. איש ביון מערבי מגדיר זאת כך: "הסעודים הם לעתים גם המקור של הבעיה וגם הנוגדן הכי טוב שלה".

כמה אסטרטגיים מערבים חולמים בהקיץ על ויתור על הברית עם הסעודים בתמורה לפיוס עם איראן. אילו הפוליטיקה הבינלאומית היתה משחק שחמט, זה יכול היה להיראות כמו גמביט (מהלך פתיחה) חכם.

בעולם האמיתי, ברית בין המערב לאיראן נראית עדיין רחוקה. אין כל ודאות ש"המתונים" ישתלטו באמת על טהרן, ובינתיים איראן ממשיכה לספק נשק ומימון לארגונים כמו חיזבאללה, ולערער יציבות במדינות שכנות. ברית עם המעצמה השיעית עלולה גם לערער את היחסים עם האסלאם הסוני, ולחזק קבוצות כמו דאעש. פעילי זכויות אדם יכולים גם לציין שאיראן מוציאה להורג אפילו יותר בני אדם מסעודיה.

אבל ההכרה בכך שיש עדיין סיבות טובות למערב לשתף פעולה עם סעודיה אינה אותו דבר כמו לומר ששום דבר לא צריך להשתנות. סובלנות דתית היא הנושא שעליו צריך ללחוץ על הסעודים.

תמיד היה משהו פחדני בגישת המערב למלוכה הסעודית. האירופים והאמריקאים השלימו עם מוסר כפול בוטה, שבו יכלו הסעודים לממן את אי-הסובלנות הדתית שלהם, בה בשעה שהם אוסרים פעילות של דתות אחרות בתחומי סעודיה. אולי זה הזמן לתת לסעודים לבחור: להסכים לפתיחת כנסיות, מקדשים בודהיסטים ובתי כנסת בסעודיה, או להשלים עם ניתוק המימון הסעודי למסגדים במערב.

 מחיר הנפט