מי חשב שנתניהו יהנה כל כך

"אדוני ראש הממשלה, אין ספק שלדבר אתה יודע, רק את התשובות שביקשנו במסגרת ההתייעצות הזאת לא קיבלנו", במלים האלה בחר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל לסכם את תהליך ההיוועצות הנדרש לצורך חתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שהסתיים היום עם הופעתו של ראש הממשלה, בכובעו כשר הכלכלה. הדיונים בוועדה סיפקו בשלושת השבועות האחרונים שפע של רגעים דרמטיים, אך דווקא מה שהיה אמור להיות מעמד השיא, רגע הקליימקס, עבר ללא דרמה. ה'שואו' של ראש הממשלה כבש את הזירה ושטף את האופוזיציה. ניכר שהנאתו של נתניהו גוברת ככל שהתמשך המעמד. הוא הדף את הביקורת, העביר את מסריו, עקץ את יריביו ויותר מכול - ריתק את שומעיו. ייתכן מאוד שנתניהו שואל את עצמו בדיעבד מדוע נגרר בעל כורחו להופעה היום בפני הוועדה ולא יזם אותה.

זה החל בהופעתו של נתניהו באולם הוועדה כשהוא מלווה בצבא המאבטחים הקבוע שתוגבר לרגל האירוע בשר אחד, שני מנכ"לים ויועץ לביטחון לאומי שימונה לראש המוסד. דווקא המנכ"ל הרלבנטי לדיון, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, נפקד. מקורבי נתניהו, מנכ"ל משרדו אלי גרונר, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד וראש המוסד החדש ישבו בצייתנות מאחוריו במהלך הדיון ודאגו להעביר לו פתקים ומסרים. השר יובל שטייניץ שישב לצדו סיפק לו תמיכה קולנית כשנדרש לכך. יו"ר הוועדה כבל התגלה כשכפ"צ כשהשתיק חברי כנסת סוררים, השליט משמעת בוועדה והקפיד לאפשר לנתניהו להשיב כרצונו על מה שרצה.

הממלכתיות ששידר נתניהו סיפקה תפאורה לשליפת הקלף הביטחוני - ונתניהו השתמש בו באופן מושלם כשהודיע על חשיפת מסמך מסווג (ולא שכח למלמל בטון מלכותי: "אני הרי גם האחראי על הסיווגים הביטחוניים"). המסמך לא היה עדכני ותוכנו לא חידש דבר - אבל האפקט הושג. גם כשדיבר על השיקולים המדיניים שמאחורי מתווה הגז, לא היה לנתניהו הרבה דברים חדשים לומר. הוא חזר על מה שהשמיעו מקורביו ופקידי הממשלה - ועדיין המסרים זכו לנפח וממדים אחרים לגמרי כשנשמעו מפיו של ראש הממשלה.

דווקא בהיבט הכלכלי, הפחות מרכזי בין השיקולים לדבריו, אמר נתניהו את מה שפקידיו ומקורביו לא רצו לומר: "הגענו למצב הנוכחי בגלל ריבוי הרגולטורים שלא עבדו בתיאום", אמר לכבל, "כל אחד מופקד על חלק אחד ורואה את החלק שלו והוא מתנגש עם האחר - וזה מה שקורה. ידידי כבל, כדאי לך לקדם כמה דיונים בנושא עודף הרגולטורים".

נתניהו לא נראה מוטרד במיוחד מהקמפיין הסוער שהתנהל נגדו בשבועות האחרונים. להתפתחויות הדרמטיות במצרים, שמאיימות למוטט את ההיגיון של מתווה הגז, הוא הגיב בדרכו הרגילה - מינוי שליח מיוחד שינהל מגעים עם המצרים במטרה למצוא פשרה. ההתנהלות הזו הזכירה את מינויו של יוג'ין קנדל לפני שנה, כדי להתמודד עם תוצאות הפצצה שהטיל דיוויד גילה.

גם הפרשה החדשה - פסק הבוררות של חברת החשמל - עוד תייצר מן הסתם דרמות, אבל היום הזה היה שייך לראש הממשלה.