מכבסת מילים

א.קניתי מכונת כביסה עם פתח עליון ועם אחריות לשלוש שנים. לא עברו שלוש שעות מאז שהמתקין שהגיע להתקין עזב, והמכונה שבקה חיים. עוד לא הספיקה לכבס פעם אחת. התקשרתי ליבואן שחתום על תעודת האחריות. אתה צריך להתקשר לחנות, אמרו לי. התקשרתי לחנות. אתה צריך להתקשר ליבואן. התקשרתי ליבואן. תגיד, אמרו לי, המכונה מתצוגה? כי אם היא מתצוגה - אין אחריות. אתם מציגים את המכונות שלכם במחסן בהוד השרון כשהן מוערמות בערימות, מוחזקות ברצועות קלקר, עטופות ביריעות ניילון וארוזות בקופסאות קרטון, שאלתי. לא, ענו. אז לא. אבל רגע, אמרו ביבואן, לא רשום לנו שמי שהתקין לך את המכונה הוא מתקין שלנו - אז אין לך אחריות. בא בן אדם עם מכונת כביסה, עם קבלה ועם תעודת אחריות, אמרתי, לא היה לי מושג שאני אמור להעביר אותו פוליגרף. מצטערים, אמרו לי.

בשלב הזה דרשתי לדבר עם האחראי. כמו שיודע כל ישראלי, הייתה זו תחילתה של אודיסאה מופלאה שבמסגרתה נדדתי מטלי לאמנון, מאמנון למיכל, ממיכל לטניה, מטניה לאבי ומאבי בחזרה לטלי. כל אחת ואחד מהם דרש ממני לפקסס משהו לאנשהו וכולם היו נורא נחמדים, אמפטיים, וממש מקצוענים בלהטיל את האחריות מהם הלאה. זה היה די מרשים, האמת. דמיינתי אותם יושבים זה לצד זה וצוחקים בקול רם. יכול להיות שהדמיון שלי מוגבל, ואולי בעצם כולם היו אותו בן אדם שיודע לדבר בכמה קולות ומבטאים. יכול להיות שהיה זה היבואן עצמו, אם יש בכלל מישהו כזה.

בסוף הואיל מישהו לרמוז שמתישהו בין הימים א' ל-ה', בשבוע כלשהו, בחודש שמתחיל באות י', או ב-ג', בין השעות עשר בבוקר לשלוש בלילה ובין השנים תשע"ו לתשע"ט יגיע טכנאי. אחרי הכול - יש לי תעודת אחריות. הרמתי את הקול. הקדימו ביומיים. איחרו בשעתיים. בא בן אדם. אבל הוא רק מוביל. לא מתקין. מי מתקין? תתקשר לחנות. מהחנות ליבואן. מהיבוא למרכז שירות, חכה שעה, שמע ג'ינגל על כמה המוצרים איכותיים והשירות מעולה - אמת בפרסום תמיד הייתה השקר הכי גדול שהגו פרסומאים שלא היו מזהים אמת גם אילו הייתה מלשלשת על ראשם. עונה אילנית, בחורה נחמדה, מאשימה את החנות, את המוקדן הקודם, את מזג האוויר, את נדידת היבשות, מתנצלת, בסוף קובעת לעוד חמישה ימים. לא לפני שפירטה רשימת סייגים שהייתה מתישה גם את חאפז אל-אסד המנוח, שהיה ידוע בשלפוחיתו הענקית ובסבלנותו האין-סופית. לי אין אף אחת מהתכונות הנ"ל.

עכשיו, כל מה שאני צריך זה לחכות לטכנאי ולהדחיק את העובדה שתעודות אחריות הן לא יותר מבדיחה פנימית של יצרנים על חשבוננו, שבמסגרתה לוקחים את כל מה שיכול להתקלקל ומוציאים אותו מהאחריות. אם התקלקל לוח האם - אין אחריות. אם זה המנגנון - טוב, על זה אין אחריות. נותר לי רק לקוות שהבעיה היא שריטה קטנה בצבע של המכונה, אולי זה כלול באחריות. אני בטוח שאילו הייתי לוקח את תעודת האחריות ועושה ממנה טיארה היא לא הייתה עפה לשום מקום וישר מאשימה מישהו אחר.

העניין הוא שאתה לא יכול להאמין לאף אחד בכלום. מכונת כביסה, מתווה גז, זיהום סביבתי, מחדל ביטחוני, שחיתות - כולם שקרנים ואף אחד לא אחראי לשום דבר. אה, מלבד בכל מה שנוגע בלקחת לך את הכסף בזמן.

ב.אחריות. חיפשתי בגוגל את הביטוי "לקח אחריות" ומצאתי שהרוב המוחלט של התוצאות מתייחס לארגוני טרור. מתברר שהם, ובמיוחד דאעש, האחרונים שנושאים בגאון את לפיד האחריות ולוקחים אותה ברצון. אני בטוח שכשאתה מתקשר לקו החם של דאעש הם לא מעבירים אותך ממוחמד לאחמד ומאחמד לעאבד ומעאבד לעלי, ומבקשים ממך לפקסס דברים לכל מיני מספרים. שם אחריות זו אחריות. חבל שלא קניתי מכונת כביסה באחריות דאעש. שם אין שטויות כמו הבדלה בין מוביל, מתקין וטכנאי - כולם עושים הכול, ומהר.

כשאני חושב על זה עוד קצת, אני מתקשה לנקוב ביותר משלושה שמות של אישים בעשור האחרון (ולא מדאעש) שלקחו אחריות על מעשיהם לפני שמוצו כל, אבל כל, האפשרויות האחרות, כולל: זו הממשלה הקודמת/התקשורת, לא שומע אותך אתה קטוע, הכלב אכל לי את המחברת/דוח המבקר ועד ל: היי, ציפור!

השאלה, או הדרישה, הישראלית כל-כך לדעת "מי אחראי?!" היא עצמה מעידה כאלף עדים על כך שאין אחראי. הרי ממה נפשך: אילו היה אחראי - היית יודע מי זה ולא היית צריך לשאול. לשאול מי אחראי זה כמו לומר, אין אחראי. זה קורה לכולנו הרבה ברשתות גדולות: שם, הרבה פעמים יוצא לך לשאול "מי אחראי" ושאלתך חוזרת ונשאלת: מי אחראי, שואלת זו ששאלת אותה את מי שלידה. מי אחראי, מעביר נשאל 2 את השאלה הלאה, וזו נישאת באוויר הממוחזר וחוזרת אליך כהד: מי אחראי ראי ראי...

כך גם הקריאה הכול-ישראלית הנוספת: "זה פשוט חוסר אחריות!". אתה יכול לשמוע אותה נישאת בפי כול ובכל מקום. השבוע, תוך כדי הרפתקת מכונת הכביסה שלי והציפייה הנואלת שמישהו יחזור אליי וייקח אחריות, יצא לי להרהר בה לא מעט: אפשר לקרוא אותה בכמה דרכים. כן, זו זעקה, כמובן. זעקה של זעם ותסכול. אבל לא פעם היא נאמרת, ובעיקר נשמעת, דווקא כהשלמה, לא? נסו לומר אותה כך: "זה פשוט חוסר אחריות" - קצת כמו לומר: זה פשוט כוח הכבידה. אצלנו בישראל, ליידיז אנד ג'נטלמן, חוסר אחריות זו תכונה בסיסית. אולי זו שארית מהגולות הדוויות שבאנו מהן, שבהן לא היינו אחראים לדבר מלבד לדאוג להיות אחרון בתור לפוגרום. אולי עד שיגיעו אליך יתעייפו.

ג.מסופר על הנשיא האמריקאי הארי טרומן שהציב על שולחנו שלט קטן עם הכיתוב "האחריות נעצרת כאן". מה שלא מסופר זה שטרומן עצמו ישב מאחורי השלט. יש בעיה? הטלתי שתי פצצות אטום על אוכלוסייה אזרחית? המממ... דברו עם השלט. האחריות נעצרה שם. אני רק מחליף של רוזוולט, זה בכלל השלט שלו, תן לי להעביר אותך לאלינור.

ואלברט איינשטיין, עוד היפי, אמר שיש שני דברים אין-סופיים: היקום והטיפשות האנושית. ואני לא בטוח בקשר ליקום, הוסיף. הו, אלברט קשישא - עשית עבודה טובה בסך-הכול, אבל בוא נראה אותך מזמין מכונת כביסה בישראל של תשע"ו. במקום שבו הטיפשות נעצרת, האחריות ממשיכה להתפשט - קלה כנוצה. ובאשר ליקום, הוא ייגמר הרבה לפני שאצליח לכבס את התחתונים שלי. אם יש דבר שהוא באמת אין-סופי זה חייב להיות המספר שבו יכולה אחריות להתחלק בישראל.

ד.והכי מצחיק זה שעדיין אחריות היא תכונה שאנחנו מחשיבים. בכל מודעת דרושים תופיע המילה הנ"ל במקום ראשון או שני. כולם מחפשים מישהו אחראי. למה? כדי להטיל עליו את האחריות. ואם יימצא מישהו אחראי מספיק, תסמכו עליו שהוא כבר ידע להפיל אותה על מישהו אחר.

והכי מעצבן: שהאחריות הפכה למשהו שנלקח רק בדיעבד. תמיד אחרי שהסוסים עזבו את האורווה, כמו שאומרים. תמיד מאוחר מדי. רק אחרי שהמעשה כבר נעשה והקורבנות כבר הוקרבו עולה הדרישה ללקיחת אחריות. אחריות הפכה למין טובה שעושים לך. טוב, אחי, נו, בסדר, אני אקח את האחריות, תפסיק להתבכיין. ואז - זה כבר יפה - נזכור אותו תמיד בתור זה שלקח את האחריות, לא בתור זה שפישל.

אבל אחריות היא דבר שצריך להילקח גם למפרע, לא רק בדיעבד. אני לא האדם הכי אחראי בעולם, אבל זה בדיוק העניין: אני אדם אחד, אז אין לי ברירה. מה שעשיתי, זה עליי. אין לי, וגם לכם, מוקדי שירות וטלפנים ומתקינים שאינם טכנאים וטכנאים שאינם מגיעים ויבואנים לזרוק עליהם דברים, וממשלות קודמות להאשים, תקשורת להפנות אליה האשמה, ועדות למנות שיבדקו, מקורבים שיעמדו חוצץ. אפילו כלבה שתאכל לי את המחברת כבר אין לי.

כן, וגם מכונת כביסה עדיין אין לי. למישהו יש מספר הטלפון של דאעש?