אחת הטענות הנפוצות כלפי מנהלים שהם לוקחים מהכפופים להם את הקרדיט להצלחות ומפילים עליהם את האחריות לכישלונות. רוב האנשים רואים בהתנהלות הזו את החסם מפני קידום, כשחלק לא מבוטל בטוחים שהם מהווים איום על הבוס לכן הוא חוסם אותם.
האם הם צודקים? בחלק מהמקרים זה נכון, אכן ישנם מנהלים הנוהגים לקחת קרדיט לא להם, אם כי הרבה פחות ממה שנוטים לחשוב. וכשזה בכל זאת קורה איך מתמודדים עם זה? הפוך מהאינסטינקט. אם הבוס שלכם אכן לוקח קרדיטים כשיטה, במקום להלחם על הקרדיט תנו לו אותו מראש, עוד לפני שהוא מנסה לקחת.
למה? קודם כל כי זו הדרך הכי טובה לייצר תלות שלו בכם. איזה בוס לא רוצה מישהו שמניב לו הצלחות שאותן הוא יכול למנף הלאה אצל הממונים עליו? ככל שתביאו לו יותר מהסחורה הזאת אתם רק מחזקים את המעמד שלכם, מה גם שזו התשתית הדרושה לקידומכם. אנשים שמביאים ערך יוצא דופן בסופו של דבר זה ניכר, שהרי האנשים מסביב בכל זאת רואים ושומעים משהו, ומי שלא רוצה לסמוך על המזל לא צריך הרבה כדי להפיץ את הבשורה. אם יש לכם נטוורקינג מינימאלי בתוך הארגון שתפו אותו במה שאתם עושים, התייעצו עם האנשים לגבי הרעיונות החדשים שלכם (גם אם אתם לא צריכים שום עצה), ותופתעו לגלות שלא כל כך פשוט לקחת מכם את הקרדיט בעתיד.
משתלם להיות סוס
יתרה מכך, ככל שהבוס שלכם יצליח יותר בזכותכם, הסיכוי שלכם להחליפו לכשיקודם יעלה. אתם הופכים להיות הסוס עליו הוא רוכב להצלחה, ובדיוק את הסוס הזה הוא ירצה לשמר אצלו באורווה גם בהמשך.
בניגוד למה שרבים חושבים, בוסים שלוקחים קרדיטים מהכפיפים להם זה לא דבר פסול או בלתי צודק. ראשית משום שחלק לא מבוטל מהצלחות שלכם הם תולדה של מה שלמדתם מהבוסים שלכם או הצלחתם לעשות תחת שרביטם (כולל אתם שמגחכים עכשיו "בזכותו? לא למדתי ממנו כלום, הוא רק מפריע לי"). קחו בחשבון שגם הכפיפים שלכם, או העתידיים, חושבים עליכם בדיוק אותו הדבר, וזכרו שבלי בוסים ללמוד מהם היינו נשארים כולנו התקרה המקצועית של עצמנו ולא מתפתחים יותר מידי לשום מקום.
שנית משום שככה בנוי עולם העבודה, אלה הם חוקי המשחק וכדאי ללמוד אותם כמה שיותר מהר אחרת תישארו לעולם בקבוצה של המקטרים ולא של המצליחים. עולם העבודה זה לא אוניברסיטה, אין מבחנים אינדיבידואליים וציונים בהתאם, העבודה היא עבודת צוות ולא תמיד תזכו לכל הקרדיט המגיע לכם. מי שרוצה להצליח ולהתקדם חייב ללמוד להכיל את התסכולים הללו ובמקום ליילל "לקחו לי" למנף את הסיטואציה לטובתו.
מה קרה עם הרעיון הגדול
דוגמא קטנה מניסיוני המקצועי בהתמודדות עם בוס שהתקשה מאד לקבל רעיונות שאינם שלו, טובים ככל שיהיו. האיש נהג לפסול על הסף כל יוזמה של מי מאיתנו, כך שמלכתחילה הוא לא נדרש לגנוב קרדיט מאף אחד. רק הרעיונות שלו הם שהוצאו אל הפועל. לקח לי כמעט שנה להבין שככה עובדת השיטה ובמקום להצטרף למקהלת המתוסכלים מסבבי פיתחתי שיטה משלי. כל רעיון שרציתי לקדם "מכרתי" לבוס שלי כרעיון שלו. זה הלך בערך ככה "תגיד מה קרה עם הרעיון הגדול שהיה לך לפני שנה...?" הוא נפל בפח הזה בכל פעם מחדש כמו שעון, אני הצלחתי לקדם את הנושאים והיוזמות שרציתי. אגב, מדובר היה בבוס מוכשר מאין כמוהו, על גבול האורים ותומים בתחומו, איש ממנו למדתי הרבה מאד למרות מלחמות מהבוקר עד הערב כמעט על כל דבר, חוץ מהקרדיט שנתתי לו מראש. ותאמינו לי שהרווחתי בגדול, תרתי משמע.
והכי חשוב, אל תשלו את עצמכם. מי שבאמת רוצה להתקדם לתפקידים בכירים שייקח בחשבון שגניבת קרדיט זו פחות או יותר הבעיה הכי קטנה הצפויה לו. חייהם של אנשים בעמדות בכירות רצופים אתגרים ומאבקים יומיומיים איתם צריך להתמודד באין סוף דרכים יצירתיות, ולדאבוני "לקחו לי" איננה מהמוצלחות שבהן. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.