לגאווין מאריוט, מנהל השקעות בכיר בתחום המניות של שרודרס, לא ממש משנה מה יהיה קצב העלאת הריבית בארה"ב ב-2016, והאם השוק מתמחר כיום קצב איטי או מהיר יותר מזה שלבסוף יהיה בפועל. "לנו, כמשקיעים במניות שבוחנים קודם את החברה הבודדת ורק אחר כך את השוק בו היא פועלת, זה לא ממש משנה. אנחנו יודעים שמתישהו שיעורי הריבית יתחילו לעלות, ואנחנו חושבים שהעלייה תהיה מתונה ובשליטה.
"הפד (הפדרל ריזרב) עשה עבודה טובה בניהול הסביבה הכלכלית מאז המשבר של 2008, ככה שיש לנו ודאות גבוהה יחסית שאיך שלא תהיה סביבת הריבית בארה"ב, היא תהיה מנוהלת היטב והפד לא יעשה שום דבר שיערער את בריאותה של הכלכלה. מכאן, שלדעתי הזעזוע (אם בכלל) שתעורר הודעה על העלאת הריבית, יהיה מוגבל ביותר".
מאריוט סבור כי "בתוך המצב הזה, החברות העסקיות כבר מיצבו עצמן היטב לקראת אפשרות העלאת הריבית, הן ברמת המאזן והן ברמת תזרים המזומנים. רואים אצלן משמעת הוצאות ופעילות במינוף נמוך יותר, בהסתכלות שלוש שנים קדימה, שבהן תעלה הריבית ויעלה מחיר החוב. לכן, לדעתנו, החברות העסקיות יצליחו לנווט בהצלחה את דרכן ולהמשיך להציג צמיחה ברווחים".
- החשש מהעלאת ריבית בארה"ב, פגע השנה במדינות המתעוררות ובמטבעות שלהן. האם ייתכן שב-2016 נראה את שוקי המניות שם חוזרים להתאושש, אם קצב העלאת הריבית יתברר כאיטי ביותר?
מאריוט: "לא, כי להערכתי הציפייה היא שהעלאות הריבית יהיו איטיות מאוד. אבל תגובה חיובית כן יכולה לבוא בשנה הבאה, בדיוק מאותה הסיבה שראינו את הראלי באוקטובר. אז השוק דהר קדימה אחרי שהתברר כי הנמכת התחזיות בידי האנליסטים במהלך הרבעון השלישי הייתה חריפה מדי, ובסופו של דבר הרבה חברות, ובמיוחד במגזר הטכנולוגיה, הכו בשל כך את התחזיות".
- וספציפית לגבי השווקים המתעוררים?
"לטעמנו זה לא נכון להסתכל על השווקים המתעוררים כמקשה אחת, מאחר שמדובר במדינות שונות עם כלכלות שונות, ולכן להעלאת הריבית בארה"ב לא תהיה השפעה אחידה על כולן. מה שכן נראה זה עלייה בפיזור בהשקעות במדינות המתעוררות, לפי הכלכלות שלהן ולפי מחירי המניות בהן. בחלק המדינות המתעוררות אנחנו רואים הזדמנויות פנטסטיות, בעוד שלגבי אחרות אנחנו זהירים יותר".
- והיכן נמצא את ההזדמנויות הפנטסטיות?
"למשל בהודו, שיש לנו דעה חיובית מאוד על השינויים המבניים ארוכי הטווח שמתרחשים בה. אבל מעבר לכך אנחנו רואים שם גם הזדמנויות בטווח הקצר, למשל אצל חברות שחשופות לגידול בביקוש המקומי לשירותי תקשורת, בנקאות ועוד. מהצד השני, לגבי חברות בברזיל אנחנו זהירים יותר, לנוכח הסביבה המאקרו כלכלית הבעייתית שם".
- ומה בנוגע לסין? האם אנחנו באמת צריכים לחשוש כיום מפני משבר כלכלי או פיננסי שם בשנה-שנתיים הקרובות?
"הסיכון הכללי קיים, כי יש עדויות לעלייה ברמות הסיכון שהמשקיעים נוטלים על עצמם, בזכות גישה אפשרית למינוף ולספקולציות. אז הסיכון הוא שהפעילות בשוק המניות תפגע בביצועי הכלכלה הסינית והעולמית, ולכן חלק מהחששות בעולם הם בהחלט אמיתיים. אבל האם לדעתנו מדובר במצב שיביא לתוצאה של כישלון מערכתי בסין? אנחנו לא חושבים כך".
- האם אתה חושב שהמשקיעים בעולם המערבי באמת מבינים כיום את סין וכלכלתה, או שהיא עדיין נחשבת ל'קופסה שחורה'?
"אני חושב שכיום הבנת השוק הרבה יותר טובה משהייתה לפני חמש שנים. בכל הקשור להערכת השווי של החברות הציבוריות, עדיין יש הרבה אתגרים, בגלל פערים בנושאים של שקיפות, גילוי וממשל תאגידי.
"אבל בנושא של הבנת הכוחות שפועלים על הכלכלה הסינית, הרי שהממשל המרכזי עשה עבודה טובה למדי בלאותת למשקיעים הגלובליים על העברת המיקוד מכלכלה המבוססת על השקעות הוניות, לכלכלה המבוססת על צריכה פרטית כמחוללת הצמיחה. כך, שלמשקיעים בעולם יש כיום הבנה סבירה של הכוחות הפועלים בסין, ושל גורמי הצמיחה שמהם צפויות החברות ליהנות".
- באוגוסט האחרון נכנס העולם הפיננסי להלם. הבנק המרכזי של סין החליט לבצע פיחות יזום של כ-4% במטבע היואן, ובתוך שבוע מדדי המניות בכל רחבי העולם נפלו בשיעורים שבין 10% ל-15%. ולמה בעצם?
- כאשר הבנקים המרכזיים של יפן ואירופה בחרו להחליש את הין ואת האירו מול הדולר, הם זכו למחיאות כפיים מהמשקיעים. אז למה הצעד הזה של הבנק המרכזי הסיני גרם לכזה חוסר ודאות בעולם?
"לא נראה שבאמת היה גורם מובהק לכך. מדובר כנראה במספר גורמים שהובילו לאותה נפילה, כמו עלייה מהירה מדי בשווי החברות בחלק מהשווקים, או ירידה בשיעור הצמיחה של כלכלת ארה"ב, מבלי שיהיו מדינות אחרות שיפצו על כך בשיעור הצמיחה הגלובלי. אבל הסיבה העמוקה ל'מכירת החיסול' בשוקי המניות בכל העולם הייתה חוסר תיאבון של המשקיעים להשקעה בנכסי סיכון, והערכה שמדובר בזמן טוב למימוש רווחים. זאת, כשפרופיל הסיכון-סיכוי של השוק נראה פחות מעודד מאשר קודם לכן".
- לסיכום, ממה אנחנו צריכים לפחד במיוחד לקראת 2016?
"אני חושב שמעבר לדאגות המרכזיות של 2015 שעדיין איתנו, כגון האם הפד יצליח לנהל את סביבת העלאת הריבית והאם יוון תצא מגוש האירו, הרי שקיימת הדאגה מכמויות החוב בעולם. יש עדיין יותר מדי חובות, ולמרות זאת רמות החוב בעולם רק הולכות ותופחות. מתישהו צריך יהיה לטפל בכך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.