בשנת 2010 מכרה סיאט בישראל מעט יותר מ-3000 יחידות ודורגה במקום 19 בטבלת המסירות, פער של כמעט 14 מקומות ממותג האב פולקסווגן. את ינואר-נובמבר 2015 סיימה עם 7,600 מסירות, כמה עשרות יחידות יותר מפולקסווגן, ומקום אחד, אבל סמלי מאוד, לפניה בדירוג.
למהפך הדרמטי הזה אחראית במידה רבה האיביזה, שהפכה בישראל בשנים האחרונות למקבילה המוטורית של משקאות האנרגיה: קטנה, זולה, מלאת מרץ ומייצגת את דור הצעירים האופנתיים וחסרי המנוח של ישראל. סיאט טיפחה והשרישה את התדמית הזו באמצעות קמפיינים יצירתיים וממוקדים קהל היעד ובאמצעות תמחור סופר-אגרסיבי. בתדמית קל היה להבחין בנסיעת המבחן המקומית בדור החדש של האיביזה. צעירים התקרבו, החליפו דעות ואז הביטו בתימהון בנהג ששיבה זרקה בשערו, כאילו ראו את אבא ואמא מעזים ללבוש "סקיני ג'ינס".
מעצבי סיאט מודעים לאופי האייקוני של המכונית בקרב קהל היעד ולפיכך ציידו אותה בעיצוב מוכר ודי חסר תעוזה, במיוחד בגרסת החמש דלתות האמנטרית. עיצוב הפנים מעורר פיהוק. משטחים של דיפוני פלסטיק זול למראה בגוונים של שחור ואפור כהה, הגה בסיסי למדי, ריפוד מושבים עמיד ועמדת פיקוד תכליתית, שהמאפיין המעניין ביותר שלה הוא מסך מולטימדיה, שכולל מחשב דרך ומאפשר להזין אפליקציות אלמנטריות דוגמת ווייז.
המכונית גדולה ומרווחת יותר מקודמתה, במיוחד במושב האחורי שמציע כעת מרחב ברכיים וכתפיים סביר בהחלט לשני מבוגרים. בידוד הרעשים, שהיה נקודת תורפה של בדגם היוצא, שודרג משמעותית.
הדגם ההתחלתי מצויד במנוע טורבו-בנזין עם 3 צילינדרים בנפח של 1 ליטר בלבד. לקוחות שעבורם נפח מנוע עדיין שקול לסטטוס, עלולים לעקם את אפם לנוכח הנתון הנ"ל, אבל המנוע הזה הוא הכוכב האמיתי של המכונית ומהווה הוכחה נחרצת עד כמה התקדמה הנדסת הרכב בשנים האחרונות.
הינוקא מייצר 110 כוחות סוס ומומנט של 20 קג"מ ובשילוב עם תיבת DSG הוא מעיף את המכונית כאילו היתה ספורטיבית חמה. הצליל אמנם נשמע קצת מוזר, אבל התאוצות נמרצות (אפס ל-100 ב-9.2 שניות), קל לצבור מהירויות רציניות ולשמור עליהן על הכביש המהיר ובעליות ארוכות האיביזה משאירה מאחור מכוניות עם נפח מנוע כפול. כל זה מגיע בליווי צריכת דלק ריאלית של כ-16-17 קילומטרים לליטר.
את מערכת ההנעה הנמרצת משלימה התנהגות כביש קלילה ומדויקת, שנעזרת במשקל עצמי נמוך (מעט יותר מ-1000 קילו) ומתמסרת להעברות משקל מהירות ולשעשועי אספלט על כבישים מתפתלים אפילו על צמיגים די בסיסיים. נוחות הנסיעה טובה משמעותית משל הדגם היוצא הקשוח, ולמרות שהמכונית עדיין מקפצת על רמפות ומהמורות גדולות, גם נוסעים מבוגרים לא יסבלו בה.
דגם החמש דלתות האוטומטי הבסיסי עולה 86 אלף שקל וממשיך בכך את המסורת של תמחור "חברתי" (יחסית כמובן) שבו החל הדור הקודם. במחיר הזה, ועם הביצועים המלבבים, הוא מציע שילוב מרשים בין הנאה, שימושיות וחיסכון, אך סביר להניח שרבים יוסיפו כמה אלפי שקלים עבור גלגלים רחבים וצבעים זוהרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
