סין בדרך להיות מעצמת שיבוט: תשבט בקרוב בני אדם?

במיתולוגיה הסינית, מלך קוף הוא חיה עם פרוות קסמים. כל מה שהוא צריך לעשות זה למרוט שערה, לנשוף עליה והיא הופכת בן רגע לשיבוט של עצמו. שו שיאצ'ון, מנכ"ל BoyaLife, אומר שהמשל הזה אינו רחוק כל כך מהמציאות בעיני חברת הביוטק הסינית שלו. לאחרונה הודיעה החברה על השקעה של 31 מיליון דולר במיזם משותף עם Sooam מדרום קוריאה. היעד: לשכפל/לשבט מיליון פרות בשנה מתאי השיער שלהן. "המלך הקוף נשמע כמו אגדה, אבל אנחנו באמת עושים את אותו הדבר", הוא אומר. "אנחנו מורטים 200 שערות, נושפים עליהן - ובום!".

בשנה הבאה אמורים החוקרים במעבדה של BoyaLife שנמצאת בשולי עיר החוף טיאנג'ין, להפיק תאי עור מכמה פרים שייבחרו בקפידה. המדענים יפיקו מכל תא את הגרעין שלו ויחדירו אותו לביצית בלתי מופרית של פרה אחרת. העובר המשובט יושתל בפרות חלב פונדקאיות ברפתות בכל רחבי סין. השאפתנות של שו מסחררת ראש. העדר המשובט הראשון של 100 אלף פרות יהיה "שלב מספר 1", והוא רואה בחזונו שיבוט של מיליון פרות בשנה בשלב מסוים בעתיד. כמות כזו תהפוך את BoyaLife למפעל השיבוט הגדול ביותר בעולם.

שו אומר שהטכניקות החדשניות ביותר מאפשרות לשיבוט להתנהל במתכונת של "פס ייצור" בקצב של פחות מדקה לתא. בהתבסס על משמרת של ארבע שעות ו-250 ימי עבודה בשנה, משבט מיומן יוכל "לייצר" 60 אלף עוברי פרה בשנה. צוות של 50 משבטים יספיק להיקף המתוכנן של הפרויקט שלו, ושו מתכנן להעסיק 300 עובדים בהשקעה כוללת סופית של כ-500 מיליון דולר. אם המיזם יתקרב ליעד שלו, הוא יהווה דוגמה נוספת לגאות האחרונה במחקר הביוטכנולוגי שובר הטאבו ופורץ הדרך שבו סין משיקה ייצור המוני ומסחור של פרויקטים שמצויים עדיין בשלב הניסויים הקליניים במקומות אחרים.

נושאת הדגל הסינית בביוטק היא BGI, לשעבר מכון הגנומיקה בבייג'ין, שפועל כעת משנזן. החברה הפכה לארגון הגנומי הגדול ביותר בעולם, עם יכולת אדירה לקרוא, לנתח ולשנות DNA של צמחים, חיידקים, אנשים ובעלי חיים. היא מעסיקה יותר מ-2,000 מדענים בעלי תואר שלישי, ו-200 מכונות למיפוי רצף גנטי מהחדשניות ביותר. בספטמבר האחרון כבשה BGI את דמיון הציבור כשהודיעה כי "חזרזירי-מיקרו", שפותחו במקור למחקר ביו-רפואי באמצעות עריכת גנים ושיבוט שלהם, יימכרו כחיות מחמד.

מדענים סינים הם מאמצים נלהבים של טכנולוגיית "עריכת גנים" בשם Crispr, שהומצאה בארה"ב לפני כשלוש שנים ומאיצה מאוד את ההוספה והקיצור של DNA בכל סוג של תא חי. בספטמבר האחרון פרסמו חוקרים מכמה אוניברסיטאות סיניות מחקר על עיזי קשמיר שהגנים שלהן נערכו כדי לייצר שרירים גדולים ושיער ארוך יותר שהופך אותן למקור גדול יותר של בשר וסיבי טקסטיל. "התוצאות הראו שעריכה סימולטנית בכמה אתרי DNA הושגה בבהמות גדולות והראתה ששיטת Crispr היא בעלת פוטנציאל להפוך להנדסה גנטית חזקה ויעילה בבהמות משק, ולכן להיות בעלת חשיבות קריטית וישימה לצרכי הרבעה", כתבו החוקרים במגזין המערבי המוביל Scientific Reports.

אבל היישום השנוי ביותר במחלוקת של עריכת גנים הוא בתאים אנושיים. באפריל השתמשו מדענים מאוניברסיטת סון יאט-סן בגואנז'ו בשיטת Crispr כדי לשנות את הגנום של 85 עוברים אנושיים שלא היו בחיים, למרות כמה מאמרים מוקדמים בעיתונות הרפואית המערבית שקראו להם שלא לעשות זאת. למרות שהניסוי נכשל, הוא גרר מחאות רמות של עמיתים בקהילה המדעית וכותרות מפחידות על הסיכונים שבהעברת שינויים גנטיים לדורות האנושיים הבאים.

רגולציה רופפת

מגזר הביוטק הסיני אמנם קטן במונחים כספיים - כך לפי מחקר של מקינזי שמצא שחברות ביוטק סיניות מהוות רק 3% מההכנסות של הסקטור הזה בעולם - אך הסינים שואפים להיות המובילים העולמיים בחלק מהביוטק המתקדם והשנוי ביותר במחלוקת. המבקרים אומרים שזה נובע במידה חלקית מרגולציה רופפת ומיחס סיני נינוח יותר לכמה מהבעיות האתיות בתחום זה.

שיבוט של בהמות משק באירופה אסור בחוק, למרות ששם הטכנולוגיה הזו החלה עם השיבוט של הכבשה דולי ב-1996 במכון רוזלין באדינבורו, סקוטלנד. בספטמבר האחרון הפרלמנט האירופי אף הצביע ברוב גדול בעד החלטה לאסור על שיבוט חקלאי ומכירה של בהמות משק משובטות, בנימוק שהצאצאים המשובטים סובלים מיותר בעיות בריאות בהשוואה לבהמות רגילות. בארה"ב, לעומת זאת, בני בקר משובטים בהצלחה זה כמה שנים. ב-2008 פסק מינהל המזון והתרופות, ה-FDA, שהשיבוט בטוח לבריאות. חברת שיבוט בהמות המשק המובילה ViaGen, חברה-בת של אינטרקסון, אומרת שהיא "סיפקה בהצלחה אלפי בהמות משובטות בריאות ללקוחות".

שו אומר שאנשים מתייחסים אולי לסין בסטנדרט כפול:"אנחנו משבטים בהיקפים של מיליונים, ופתאום אנשים אומרים 'היי, יש להם סטנדרט אתי נמוך יותר'. זה לא נכון. אנחנו פשוט עושים דברים בקנה מידה מסיבי", הוא אומר. "אילו היינו מקימים מפעל לייצור 10 פרות בשנה ולא מיליון פרות - איש לא היה ממצמץ".

יושנג ווי, חוקר בבית הספר למדעי החיים באוניברסיטת פקינג, אומר שחוקים לא ברורים מקלים על מתיחת הגבולות האתיים בסין. "זה לא שיש לנו מערכת אתית אחרת, אלא שסין חדשה יחסית בתחום ואין מספיק חוקים והגבלות. להתקדמות המהירה של סין בהנדסה גנטית יש קשר מסוים לרגולציה רופפת. קשה למפקחים להדביק את קצב ההתפתחות".

אבל אם יש פער אתי בין המחקר בסין ובמערב, כפי שיש כמה שמאמינים, הפער הזה מצטמצם כאשר "מדענים סינים מצטרפים לקהילה המדעית העולמית", אומר פיטר מיילס, סגן מנהל מועצת נאפילד לביו-אתיקה בלונדון. "נשמח לעבוד יחד עם הקהילות הבינלאומיות על רגולציה ויישומים נאותים לטכנולוגיה הזו", אומר באי צ'ונלי, נשיא האקדמיה הסינית.

שו מציין שה-FDA אישר לאחרונה לשווק את דג הסלמון הטראנסגני - החיה המהונדסת גנטית הראשונה שתותר למכירה כמזון. המפקחים בסין, לעומת זאת, לא אישרו עד כה לשווק בהמה מהונדסת כמזון, ואפילו לא גידולים של הנדסה גנטית לצריכה אנושית מלבד כמה יוצאים מהכלל. הם מתירים יבוא של כמה זנים מהונדסים, בעיקר פולי סויה להפקת שמן בישול ומזון לבעלי חיים.

אבל בעוד שמרבית המדענים קיבלו בברכה את אישור הסלמון המהונדס, תיתכן התנגדות צרכנית לדג הזה בארה"ב. כמה ארגוני סביבה כבר קוראים לרשתות שיווק להחרים את המוצר. כך, תנועת "ידידי כדור הארץ" קראה לתומכיה "לחגוג" את העובדה שרשת קוסקו "הצטרפה ליותר מ-60 רשתות מזון ארציות, ביניהן סייפוויי, טארגט והול פודס, שהקשיבו למדע ולצרכנים והתחייבו שלא למכור את הדג הבלתי נחוץ, המסוכן והבלתי מתויג הזה".

"במה שנוגע למזון שהושבח על ידי מדענים, שו אומר שהצרכנים הסינים שמרנים יותר מהאמריקאים, כך שיכול להיות שיהיה קשה לשווק בשר פרות משובטות. "תמיד קשה לגרום לאנשים לנסות דברים חדשים. קשה לגרום להם לתת אמון במדע". הוא משתמש באנלוגיה כדי להדגים למה בשר משובט הוא בריא: "אם יש לך כוס מים ואתה מוזג חצי ממנה לכוס אחרת, זה יהיה שיבוט. אם אתה מוסיף טיפת דיו לכוס - זה יהיה שינוי גנטי. הדבר שקובע הוא אם אתה משנה את הזן", הוא אומר.

זה נכון בתיאוריה, אבל בפרקטיקה קיימים מכשולים ביצירת עותק מושלם, אומר קחוי קי מאוניברסיטת צינגוהה בסין. "יש סיכונים מפני שזה לא יהיה עותק מדויק". עם זאת, שו אומר ששיבוט הוא הדרך הטובה ביותר לייצר די עגלים משובחים כדי לספק את הביקוש הגואה לבשר שסין צורכת בכמויות הולכות וגדלות, כאשר ההכנסה עולה. "בשר בקר משובט הוא הבשר הכי טעים שאכלתי", הוא מסכם.