הבורסה ליהלומים תיכננה תוכן שיווקי בחצי מיליון שקל

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן, שהביאה כבר לשתי הרשעות חמורות בריבוי עבירות מס וזיוף מסמכים, ועשויה להביא אולי להרשעות נוספות, חשפה את העובדה כי עשרות לפחות מהיהלומנים בישראל, לרבות חלק מהבולטים שבהם, לקחו חלק בתעשיית זיוף חשבוניות, פדיון צ'קים והפקדת כספים בחשבונות סודיים מעבר לים, כדבר שבשגרה.

התופעה של התחמקות ממס, הברחת נכסים וזיוף בענף היהלומים כתופעת רוחב זכתה לסיקור נרחב ב"גלובס" ובכלי תקשורת נוספים, ואף תזכה בקרוב לפרסום מדאיג במיוחד מבחינת הנהלת הבורסה בתוכנית "המקור" בערוץ 10.

אז מהי האסטרטגיה ל"ניהול המשבר"? לפי ההצעה שעלתה בהנהלת הבורסה ליהלומים ונדחתה לפי שעה, הבורסה תכננה רכישה מאסיבית של תוכן שיווקי, לרבות תשלום לכאורה על כתבה מחמיאה בערוץ מסחרי. אם תתקלו בקרוב בתוכן הנחזה לתוכן עיתונאי, המאיר את הענף הנוצץ באור יקרות - דעו לכם שמדובר בתוכן בתשלום.

הנהלת הבורסה ליהלומים נעזרת בשירותי משרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן, יועצי התקשורת הקבועים של הבורסה, כדי להתמודד עם הפרסומים הלא מחמיאים בתקשורת.

אך המענה לפרסומים עצמם, מתברר, לא סיפק את הנהלת הבורסה, שביקשה גם ליזום אייטמים חיובים לשיפור תדמיתה ולשיפור תדמית הענף בעיני הציבור. במשרד יחסי הציבור הוותיק "זינקו על המציאה" וגיבשו במהרה תוכנית תוכן שיווקי שעלותה חצי מיליון שקל.

"תוכן אפור"

בשבוע שעבר הובאה התוכנית לאישור הנהלת הבורסה, שם ספגה ביקורת קשה מחלק מהנוכחים בישיבה, ולפי שעה לא אושרה.

"למה שציבור היהלומנים חברי הבורסה יישא בהוצאה של חצי מיליון שקל, כשרובינו לא קשורים בכלל לפרסומים בעיתונות?", זעמו חלק מהמשתתפים.

בשבוע הבא יערכו בחירות להנהלת הבורסה ליהלומים, ולאחריהן ככל הנראה יובא עניין הקמפיין להצבעה בשנית. בין היתר פורט בישיבת הנהלת הבורסה כי התוכנית של משרד יחסי הציבור כוללת כתבה אוהדת ויזומה בערוץ מסחרי. לא נמסרו פרטים על התוכנית שבה אמורה להתפרסם הכתבה.

משרד רימון-כהן-שינקמן מסר בתגובה לפניית "גלובס" כי בין היתר הציע לבורסה להשתמש ברצועה "דקה ל-8", בערוצים 2 ו-10. מדובר ברצועת פרסום יוקרתית, שנרכשה מראש בבלעדיות (בשני הערוצים) על-ידי חברה הנקראת (ולא בכדי) "גרי קונטנט" ("תוכן אפור") מקבוצת אדלר-חומסקי, איתה נדרשים משרדי הפרסום ויחסי הציבור לשתף פעולה, ונחשבת לאפקטיבית במיוחד.

חלק מהפרסומות ששודרו ברצועה הזו ספגו ביקורת ציבורית בחודשים האחרונים, בשל העובדה שהן מתיימרות להידמות מבחינה ויזואלית ותוכנית למהדורות החדשות המשודרות מיד לאחר דקת הפרסומת. בין המפרסמים ברצועה הזו בשנה האחרונה היו גופים כמו כיל, חברת החשמל ונובל אנרג'י.

באשר לכתבה האוהדת בערוץ המסחרי שעליה דובר בהנהלת הבורסה - לא ידוע אם הכוונה הייתה לפרסום ב"דקה ל-8" או לכתבה נפרדת.

בחודשים האחרונים פורסם כי הרשות השנייה בוחנת מספר מקרים של הפרות לכאורה של כללי השידור בערוצים המסחריים, באמצעות "שיתופי-פעולה" מסחריים החשודים כפרסום סמוי בתוכניות כמו "הישרדות", "מאסטר שף", "הבוקר של קשת" ואפילו במהדורת החדשות של ערוץ 10.

תופעה של זיוף

בתחילת השבוע נגזר דינו של המורשע השני בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - היהלומן מאיר אוחנה. אוחנה נשפט לעונש הכבד של 10 שנות מאסר ומיליון שקל קנס, לאחר שהורשע בכך שבנה והפעיל מכונה משוכללת ומתוחכמת של זיוף מסמכים ופדיון צ'קים - מכבסת כספים מן הגדולות שנתגלו כאן.

במכבסה של אוחנה, ששירתה יהלומנים רבים, ניתן היה עד לשנים האחרונות לפדות צ'קים ולקבל בתמורה חשבונית פיקטיבית בגובה הצ'ק בגין עסקת יהלומים מומצאת שלא בוצעה מעולם. זאת, תוך קבלת כספי הפדיון בחשבון סודי בחו"ל, בניכוי 2% עמלה. כל זאת, תוך הונאת אנשי המכס, פקידי בנק ועוד.

הרשעתו של אוחנה מצטרפת לזו של מנחם מגן, שהורשע במסגרת אותה מסכת עובדתית פחות או יותר, לפי הודאתו, בהפעלת עסק שתיווך בין אוחנה ודומיו לבין היהלומים, בתמורה לעמלת תיווך נוספת בשיעור של 0.75%.

בנוסף למגן, ישנם עוד 6 כתבי אישום שהוגשו בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - אחד נגד דורון אלעד, שהיה שותפו של מגן ל"עסק" לפי כתב האישום; והשאר - נגד הלקוחות - יהלומנים בולטים בענף. בפרשה נחקרו עוד עשרות יהלומנים נוספים, שלגבי חלקם, טרם הוחלט אם יועמדו לדין.

פרשת הבנק המחתרתי חושפת את עומק הנורמה של התחמקות מס בענף היהלומים. ב"מכבסה" של אוחנה לבדה "כובסו" יותר מ-4 מאות מיליון שקל. המספר הזה מתייחס רק למה שניתן היה להוכיח בבית המשפט ורק לשנים שבהן התמקדה חקירתו של אוחנה - ואוחנה ככל הנראה לא היה היחיד בתחום "עיסוקו".

שורה של תכונות הייחודיות לענף היהלומים, כמו הקלות שבה ניתן להבריח סחורה יקרת-ערך, מביאות לכך שרשות המסים מתקשה להשתלט על הנעשה בענף. בימים אלה יושבים ברשות המסים על המדוכה ומתכננים רפורמה במדיניות המיסוי בענף, כדי לנסות ולעצור את תופעת ההון השחור המגיעה, להערכת גורמים ברשות, לממדים חריגים בענף.

בנוסף לסוגיית ההתחמקות הישירה ממס, מספר סכסוכים עסקיים בין יהלומנים, שחלקם סוקרו ב"גלובס", חושפים את הנורמה של שימוש באנשי-קש והחבאת בעלי תאגידים בפועל מעיני רשות המסים, נושים ויריבים עסקיים.

תגובות

"אין לתייג את כל העוסקים בענף בצבעים שליליים רק בגלל כמה חריגים"

ממשרד רימון-כהן-שינקמן נמסר: "המלצנו להנהלת הבורסה לפרסם תשדירים על ענף היהלומים במקבץ 'דקה ל-8', בערוצים 2 ו-10, לא באמצעותנו, אלא באמצעות חברת גריי קונטנט מקבוצת אדלר-חומסקי. הנהלת הבורסה החליטה לדחות את הדיון למועד אחר. אנחנו מאמינים במדיום עליו המלצנו ומקווים שההנהלה החדשה שתיבחר תאשר את המלצתנו".

מהנהלת הבורסה ליהלומים נמסר: "אנחנו נדהמים מהרצון להכתים ענף שלם בגלל מקרה אחד. 'האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?'. ענף היהלומים מעסיק אלפי עובדים, וחבריו משלמים מסים כחוק.

"יתרה מכך, מאז חשיפת הבנק המחתרתי לפני כ-5 שנים, קיימה בורסת היהלומים עבודת מטה מעמיקה בשיתוף-פעולה עם רשות המסים, על-מנת לעקור אפשרות קיום גם של תופעות שוליים מסוג זה.

"גם בעניין המוגדר על ידכם כ'שימוש באנשי-קש' - הנורמה היחידה הקיימת בקרב היהלומנים ובבורסה היא של קיום החוק, ככתבו וכלשונו, ואין לתייג את כל העוסקים בענף בצבעים שליליים רק בגלל כמה חריגים".