בתקופה האחרונה עומדת סוגיית התחרות במתן האשראי לציבור ויצירת אלטרנטיבה לבנקים בתחום זה במרכז הדיון הציבורי. על פי נתוני בנק ישראל, נכון לאפריל השנה סך האשראי שניתן למשקי הבית עומד על כ-130 מיליארד שקל, ורובו המוחלט הוא אשראי שמגיע מהבנקים ובעיקר משני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי.
האם יש סיכוי להעביר נתח משמעותי מהסכום הזה לגופים אחרים, ובכך גם להקטין את הריכוזיות בו, וגם לאפשר לציבור ולעסקים קטנים ליהנות מאשראי זמין יותר ובתנאים נוחים יותר? חברת מידרוג כינסה דיון בנושא בהשתתפות בכירים בשוק ההון והאשראי החוץ בנקאי. ערן היימר, מנכ"ל חברת הדירוג, אירח את אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש; יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות; מיכה אבני, מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה; ועמית לוינשטיין, מנכ"ל eLoan, פלטפורמה אינטרנטית למתן הלוואות עמית לעמית. בשני הגופים האחרונים, מיטב דש היא בעלת החזקות משמעותיות.
- מה בעצם בתי ההשקעות וחברות הביטוח יכולים לעשות כדי להוות אלטרנטיבה למימון עסקים קטנים וצרכנים?
רביב: "מתוך ענף הפיננסים, בתי ההשקעות הם אלה שיכולים לתת תחרות בתחום האשראי. הם מביאים את הידע, הניסיון והמוניטין הנדרש וזה גם משלים את העסקים הקיימים שלהם - עולם החיסכון לטווח ארוך והפנסיה שנחשף כבר היום לצורכי אשראי. שוק האשראי בישראל סובל מריכוזיות ברורה והפתרון של חברות הביטוח לא טוב כי גם שם יש ריכוזיות גבוהה וגם שם מדברים על איך לפזר אותה.
"בתי השקעות, לעומת זאת, רגילים להתמודד עם שווקים מרובי שחקנים ולכן אנו לא חוששים להתחרות בבנקים בתחום האשראי הצרכני והאשראי לחברות קטנות ובינוניות. אנו מזהים הזדמנות עבור הלקוחות ועבורנו כעסק ואנו מתכוונים לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים".
- איך אפשר להגיע לפתרון אמיתי ולייצר אלטרנטיבה שתכניס תחרות לשוק כל כך ריכוזי?
מרוז: "הרגולטור הוא זה שצריך לקחת בשתי ידיים את בתי ההשקעות כדי להכניס אותם לשוק. הרגולטור צריך לאפשר השוואת תנאים בשוק ריכוזי ומונופוליסטי - בטח בתחום אשראי לעסקים וצרכנים שלמעלה מ-90% מהם מקבלים אשראי בנקאי. זה לא רק השוואת תנאים, אלא אפילו העדפה מסוימת ו'הגנת ינוקא' כדי שבתי השקעות יכנסו. הרגולטור לא צריך לחשוב איך לייצר מנגנון מאוזן, אלא צריך כאן מהלך שובר שוויון. כמו שהמפקחת על הבנקים יודעת לשמור על נותני הפיקדונות כך המפקחת על שוק ההון צריכה לייצור רגולציה מתאימה".
היימר: "באווירה הציבורית של היום יהיה קשה מאוד לייצר 'הגנת ינוקא' מכיוון שמדובר בלתת הטבה לגופים, ומקבלי ההחלטות מפחדים מזה".
מרוז: "בתי ההשקעות מפוקחים ברגולוציה כל כך חזקה ופרטנית על כל הפעילות שלהם ולכן לא צריך להיות חשש מכניסתם לשוק האשראי. המפקחת על שוק ההון יכולה לשמור על זכויות העמיתים ולאשר להשתמש במקורות הזמינים כדי לתת אשראי צרכני. זה המהלך היחיד שיכול לייצר שובר שוויון".
- לאחרונה אושר תיקון לחוק הבנקאות שאפשר לחברות אשראי להנפיק אג"ח - איך זה ישפיע?
אבני: "זה היה צעד מתבקש וחשוב שמתחיל לשבור את השוויון כי היום גופים שנותנים אשראי צריכים לגייס הון ולהתמנף כדי לתת אשראי. צריכים לקנות כסף מהבנק כדי למכור אותו הלאה וזה בהגדרה לא מצב של תחרות. היכולת להנפיק אג"ח תשנה את כל המבנה של השוק. תחרות בצד של המקורות תיצור תחרות מול המערכת הבנקאית המונופוליסטית".
לוינשטיין: "מה הרגולטור צריך לעשות? הדוגמה הכי טובה מגיעה מאנגליה, שם הרגולטור השקיע בתחום 140 מיליון פאונד וזה נותן הכרה וחותמת כשרות לפלטפורמות האלה. גם מדינת ישראל צריכה להשקיע בפלטפורמות ולתת לגופים גושפנקה. הציבור לא מחליף בקלות בנק ולכן רק אם יכנסו שחקנים חדשים תהיה תחרות. שוק האשראי הצרכני ואשראי לעסקים קטנים עומד על 500 מיליארד שקל - 1% של חיסכון זה 5 מיליארד שקל בשנה, ולכן זה אינטרס ממשלתי - לחסוך כסף ללווים".
- מה נדרש כדי להשוות את התנאים מול הבנקים?
רביב: "אנחנו רואים אוקיינוס של אשראי מרוכז בידי מעט מאוד בנקים, יש כאן פוטנציאל אינסופי והמחוקק יצטרך להתערב: להכניס שחקנים חדשים ולתת העדפה מתקנת כדי שנוכל לפעול. אני לא מחפש הקלות - תנו לנו שוויון. ריבית בנקאית היא לא חזות הכול. יש הכנסות מימון והכנסות תפעול שמפצות על הסיכון. שחקנים שונים ידרשו זאת בצורה מסוימת, יש עיוות והתפקיד של המחוקק הוא להיכנס לעומק הדברים. ועדת הרפורמות של ח"כ אלי כהן נכנסת לעומק ואני מקווה שימשיכו כך".
ערן היימר: "כדי שתיווצר תחרות צריך שיהיה יותר היצע מביקוש, צריך עלייה במספר השחקנים, צריך מודעות צרכנית, ופתרונות לחסמי מעבר ורגולציה מקלה. אנחנו עדיין לא שם. יש מספיק שחקנים בחלק מהסקטורים, היצע של כסף ברמת המאקרו לא חסר, אבל התחרות לא מחלחלת לאזרחים ולעסקים קטנים, מכיוון שבסקטורים האלו הבנקים משחקים לבד.
"כדי שהתחרות תגיע לכולנו צריך שלגופים המוסדיים תהיה יכולת ותשתית להעמיד אשראי לכולם. תעודת זהות בנקאית זה שנות ה-70. צריך לחשוב קדימה מבחינת הטכנולוגיה, להקפיץ אותנו דור אחד קדימה. אין היום אפילו שיח על איזה פתרונות טכנולוגים אנחנו יכולים להביא לעולם, ומדברים רק על לאמץ את מה שהיה בארה"ב לפני שנים רבות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.