סוף שנת המס 2015: כך תשלמו פחות על רווחים משוק ההון

השקעה במו"פ או בשותפויות נפט וגז, החזקה במניות שמחלקות דיבידנד באמצעות חברת החזקות וכמובן קיזוז הפסדים כנגד רווחים - ארבעה מומחי מיסוי מייעצים כיצד להשתמש בהוראות החוק כדי להפחית את שיעור המס

חדר מסחר / צילום: שמעון בלול  מבעד לעדשה
חדר מסחר / צילום: שמעון בלול מבעד לעדשה

לקראת סוף שנת המס 2015 ריכזנו עבורכם כמה עצות וטיפים למשקיע בשוק ההון. את הטיפים מביאים רו"ח צבי פרידמן, שותף בחטיבת המס של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte; עו"ד דורון לוי, שותף במשרד עמית, פולק מטלון ושות'; עו"ד זיו נויפלד, מנהל מחלקת המסים במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר; ועו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד עורכי הדין אלתר, המתמחה במסים.

טיפים אלו יסייעו לכם לנצל את הטבות המס, ולבצע פעולות נדרשות טרם סיומה של השנה וכניסת שנת מס חדשה.

קודם כל ההפסדים המועברים, ורק אחר כך ההפסדים השוטפים

עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד עורכי הדין אלתר, המתמחה במסים

הפסד הון מועבר בעל יכולות קיזוז מצומצמות מהפסד הון שוטף - חוקי המס מאפשרים לקזז הפסדי הון שמומשו במהלך השנה השוטפת גם כנגד רווחי הון, וגם כנגד הכנסות מריבית ומדיבידנד שנצברו במהלך השנה. מכיוון שכך, אם אכן קיימים רווחים פיננסיים שעליהם הנישום צפוי להיות מחויב במס, מומלץ תמיד לבחון לקראת סוף השנה אם כדאי לממש השקעות שבהן גלום הפסד, כך שניתן יהיה לממש את ההפסדים כדי לקזזם כנגד רווחי ההון, הריביות והדיבידנדים השוטפים.

יחד עם זאת, יש לשים לב כי מימוש בעודף של הפסדי ההון השוטפים הופך את ההפסד הלא מנוצל בשנת המס להפסד מועבר לשנים הבאות. הפסד זה הוא בעל יכולות קיזוז מצומצמות, שכן הוא יותר בקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד רווחי הון, ולא כנגד ריביות ודיבידנדים.

אם הגעתם לסוף שנת המס כאשר ברשותכם הן הפסד הון מועבר מהשנים הקודמות והן הפסדי הון שוטפים, דעו כי ניתן לממש ראשית כל את הפסדי ההון המועברים כנגד רווחי ההון השוטפים, ורק לאחר מכן לנצל את הפסדי ההון השוטפים ולקזזם כנגד רווחי ההון (במידה ונותרו כאלה) והכנסות הריבית והדיבידנד השוטפים.

הגשת דוחות לרשויות המס - במקרים רבים מומלצת הגשת דוח שנתי לרשויות המס, בייחוד כיום כאשר הגשת הדוח היא פשוטה יחסית, באמצעות האינטרנט, במטרה להקטין את חבות המס בגין תיקי ההשקעות ולמנוע עיוותים.

דוגמה לכך הם נישומים אשר להם תיקי השקעות בבנקים שונים או בבתי השקעות שונים, אשר עשויים לשלם מס ביתר אם לא יגישו דוח לרשויות המס, אשר יאחד בין התיקים השונים.

בהקשר זה, ובהמשך לנקודה הקודמת שהעלינו, נציין כי הבנקים אינם מעבירים הפסדים משנה לשנה באישורי הבנק, ולכן, אם אכן קיימים הפסדים כאלו, יש להגיש דוח בסוף השנה ולדאוג לקזז הפסדים אלו מרווחי ההון השוטפים.

יתר על כן, אף ללא קשר להפסדים המועברים, שימו לב כי הבנקים ובתי ההשקעות אינם מתואמים ביניהם לעניין קיזוז ההפסדים השוטפים במהלך השנה, כך שבנסיבות מסוימות תהיה חשיבות בהגשת דוח לרשויות המס תוך כדי קיזוז ההפסדים מהרווחים בתיקים השונים בצורה המיטבית מבחינת הנישום.

ייתכנו שיעורי מס שונים על השקעות שונות, ולכן, אם הפסדי ההון השוטפים ניתנים לקיזוז כנגד רווחים בהתאם לשיעור המס המיטיב עמכם, מובן שעדיף לקזז את ההפסדים תחילה כנגד ההכנסות מההשקעות בעלות שיעורי המס הגבוהים.

היתרונות המיסויים הטמונים בהשקעה בקרן כספית

עו"ד זיו נויפלד, מנהל מחלקת המסים במשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס אמיר

קיזוז הפסדים - מיסוי רווחי הון מניירות ערך נעשה על בסיס עקרון המימוש. לפי עיקרון זה, רווחים או הפסדים מנייר ערך שטרם נמכר אינם מוכרים לצורכי מס. נישומים אשר להם רווחי הון מניירות ערך שמומשו, טוב יעשו אם ישקלו לממש ניירות ערך המגלמים בחובם הפסד, וזאת כדי לקזזם כנגד רווחי ההון שצמחו להם. לעומת זאת, לנישום אשר צבר במהלך השנה הפסדים, נמליץ לשקול לממש נכסים מורווחים, כדי לעשות שימוש בהפסדים אלה. אם לא יעלה בידיו להשתמש במלוא ההפסדים שצבר, ניתן לצבור את ההפסדים ולהעבירם לשם שימוש בהם בשנות מס המאוחרות לשנה שבה נוצרו, אך לשם כך יש להגיש דוח למס הכנסה, דבר הכרוך בפרוצדורה ועלויות אשר לא תמיד משתלמים.

הפסדים מניירות ערך ניתנים בתנאים מסוימים לקיזוז כנגד הכנסות מדיבידנד או מריבית אשר צמחו לנישום, וזאת בין בקשר עם אותם ניירות ערך הפסדיים ובין בקשר עם ניירות ערך אחרים - אך רק אם אין מדובר בבעל מניות מהותי (קרי, בעל מניות המחזיק מעל ל-10% בחברה משלמת הדיבידנד או הריבית).

השקעה בקרן כספית - קרן כספית היא למעשה קרן נאמנות. לצורכי מס הכנסה, מרבית הקרנות הכספיות בחרו להיחשב לקרנות פטורות, היינו - הקרנות עצמן פטורות ממס הכנסה, ואילו המשקיעים בהן מתחייבים במס הכנסה בגין השקעתם בקרן.

הגם ששיעור המס החל על השקעה בקרן כספית עשוי להיות גבוה מזה שחל על הריבית הנצברת בפיקדון בנקאי, להשקעה בקרן כספית מספר יתרונות מיסויים.

יתרון אחד טמון בעובדה שמיסוי ההשקעה בקרן כספית מתרחש רק במימוש ההשקעה בפועל, כאשר בחישוב הרווח יש לנטרל את שיעור עליית האינפלציה. זאת לעומת השקעה בפיקדון בנקאי המתמסה באופן שוטף על פני צבירת הריבית, הממוסה על מלוא הרווח הנומינלי מבלי להביא בחשבון את שיעור עליית המדד.

יתרון מיסויי נוסף הטמון בהשקעה בקרן כספית קשור לאפשרות לקזז הפסדי הון מניירות ערך כנגד הרווחים מההשקעה בקרן, אפשרות שלא קיימת לחוסכים בפיקדונות כספיים בבנק.

 

לחפש שותפות חיפושים שהדוחות שלה מראים הפסד עסקי מהותי

עו"ד דורון לוי, שותף במשרד עמית, פולק מטלון ושות'

החזקת מניות שמחלקות דיבידנדים באמצעות חברת החזקות - אחד ממנגנוני המיסוי בדין הישראלי הוא המודל הדו-שלבי, שלפיו חברה ובעלי מניותיה הם נישומים שונים ונפרדים. החברה ממוסה בגין רווחיה, ואילו בעל המניות ממוסה בגין חלוקת רווחים כדיבידנד (ככל שהרווחים חולקו ובעת חלוקתם).

סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה קובע, כי "בחישוב ההכנסה החייבת לפי סעיף קטן (א), לא תיכלל הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר בני אדם אחר החייב במס חברות...". אם כן, כאשר הדיבידנד מחולק לחברה אחרת ("חברה אם") שיעור המס בגינו יהיה אפס, שכן מדובר בדיבידנד בין-חברתי. לפיכך, נוהגים בעלי חברות להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת החזקות (במקום החזקה ישירה על-ידי בעל המניות). במצב זה, ניתן למשוך את הרווחים מהחברות הפעילות לחברת ההחזקות ללא תשלום מס, ולהשקיע את הכסף במסגרת פעילות חברת ההחזקות.

נוסף על כך, ככל שבעל המניות עובד בחברה כשכיר, יכולה החברה לשלם לו משכורת או דמי ניהול כדי לאפשר לו ליהנות ממדרגות המס הנמוכות (ולדרוש זאת כהוצאה מוכרת בחברה).

נישום שיש לו הפסדי הון מהעבר ורווחי עסקים, יכול לבחון השקעה בשותפות לחיפוש נפט/גז שהדוחות שלה מראים הפסד עסקי מהותי - ולקזז את חלקו בהפסד למול רווחי העסקים שלו, ובעת מכירת הנייר בינואר ניתן לקזז את רווח ההון כנגד הפסדי ההון שיש ללקוח. תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות בעלי זכויות בנפט), התשט"ז-1956, מאפשרות לנכות הוצאות שהושקעו בחיפוש שדות נפט על-ידי שותפות לחיפוש נפט בשנה שבה הוצאו. מנגד, הכנסות השותפות ייוחסו למחזיקי יחידות השתתפות, כבכל שותפות, באופן שבו סיווג ההכנסה בידי המחזיק (כהכנסה עסקית, הכנסת ריבית, הכנסה הונית וכו') ייעשה על פי סיווג ההכנסה בידי השותפות.

נציין, כי הן ניכוי ההוצאות והן ייחוס ההכנסות החייבות לצורך מס יחולו רק על מחזיקי היחידות שהחזיקו בהן ביום 31 בדצמבר, או ביום מחיקת השותפות מהמסחר בבורסה.

31 בדצמבר בכל שנה הוא המועד שנקבע ככזה שבו כל המחזיקים ביחידות אלו יהיו זכאים בגין ההפסדים, או חייבים בגין הרווחים של אותן שותפויות באותה שנה.

החזקה ביחידות השתתפות העוסקות בחיפושי גז ונפט מאפשרת למחזיקים בהן בתום השנה ליהנות ממשטר מס מיוחד, שלפיו ניתן ליצור למחזיק בהן הפסד עסקי שוטף לצורכי מס (ביחידות שיש בהן הפסדים מחיפושי גז ונפט); זאת תוך המרת הפסד הון שיש לאותו משקיע להפסד עסקי היכול להתקזז כנגד הכנסות עסקיות אחרות שלו.

 

הזדמנות אחרונה לנצל את חוק האנג'לים להשקעה בסטארט-אפ

ר"ח צבי פרידמן, שותף בחטיבת המס של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte

השקעה בחברות מו"פ, "חוק האנג'לים" - "חוק האנג'לים" הוא כינוי לחוק אשר חוקק במסגרת חוק ההסדרים ל-2011, שנועד לקדם את תעשיות המחקר והפיתוח בישראל. זאת דרך תמריץ מס לעידוד השקעות של יחידים (אנג'לים) בחברות הזנק בשלבי צמיחתן ובשלבים הראשונים של פעילות המחקר ופיתוח, במטרה לסייע לאותן חברות במימון השקעותיהן במחקר ופיתוח.

תמריץ המס ניתן בדרך של התרת ההשקעה ליחיד כהוצאה כנגד הכנסה מכל מקום, ובלבד שההשקעה תבוצע עד לתום שנת 2015 (2011-2015) תמורת הקצאת מניות בחברה.

חברת המטרה על פי חוק האנג'לים היא בעיקר חברה ישראלית, שאינה סחירה בבורסה, ו-75% לפחות מסכום ההשקעה של היחיד מושקעים בהוצאות מחקר ופיתוח.

יחיד המצוי בשנת המס 2015 בשיעורי המס השוליים הגבוהים, טוב יעשה אם יבחן אפשרות להשקיע בחברות מו"פ כאמור עד לתום 2015.

השקעה בנכסי מעטפת בעלי דחיית מס (כגון: קרן נאמנות פטורה, תעודת סל, קופת גמל בניהול אישי וכיוצ"ב) - השקעה בנכסי מעטפת בעלי דחיית מס גורמת לכך שהכסף הנחסך בשל דחיית המס מושקע בהשקעות אחרות מניבות רווחים, כך שכסף זה מהווה מנוף לרווחים נוספים וליצירת תשואות גם על מרכיב המס שנחסך.

ניקח, לדוגמה, קרן נאמנות "פטורה", שרווחיה השוטפים פטורים ממס ואילו מחזיק התעודה בקרן מחויב במס רק בעת מכירת התעודה. נניח שראובן השקיע 100,000 שקל בקרן "פטורה" אשר רכשה באותו מועד מניות בחברת X בע"מ, ומאוחר יותר מכרה את אותה השקעה בסכום של 250,000 שקל, והשקיעה סכום זה במניות Y בע"מ - שגם הן עשו חיל ושוויין היום הוא 500,000 שקל. ראובן מחליט למכור את השקעתו בקרן בסכום של 500,000 שקל. בהנחה של אינפלציה 0%, הרי שראובן ישלם מס בשיעור של 25% על רווח הון של 400,000 שקל - סך של 100,000 שקל - ויישאר עם רווח נקי לאחר מס בסכום של 300,000 שקל.

אילו היה משקיע באופן ישיר במניות חברת X בע"מ, והיה משלם אז את המס בשיעור של 25%, היה נשאר עם השקעה של 212,500 שקל (לאחר מס), שאותה היה משקיע במניות חברת Y בע"מ, מרוויח בגינה 212,500 שקל (100% תשואה), ומשלם מס בגין רווח כאמור בסכום של 53,125 שקל (25% מס) - ונשאר עם רווח נטו של 150,375 שקל. כל רווחיו נטו (לאחר מס) במניות חברת X בע"מ וחברת Y בע"מ היו מסתכמים לסך של 271,875 שקל, לעומת 300,000 שקל באמצעות קרן "פטורה".

אנו רואים כיצד ניצל ראובן את הכספים שהתהוו מדחיית המס כמנוף לעשיית רווחים נוספים בשוק ההון בדרך של יצירת תשואות גם על מרכיב המס שנחסך. הדבר נכון לכל השקעת כספים בנכסי מעטפת בעלי דחיית מס.