סדקים באמון

הנושא של היום קשור ולא קשור לשוקי ההון הגלובליים. זהו מבט מרוכז במקצת על הנעשה במדינה החשובה באירופה, גרמניה, עם הערות על שכנתה הקרובה צרפת, ומה שאנו רואים בשוק האג"ח המדינתי של אותה מדינה חשובה, כסנונית של מה שיכול לקרות בהרבה זירות מסחר דומות בעולם.

אפתח בגרף מעניין:

 משה-שלום-גרמ-01-15-12

זוהי תצוגה גרפית של המהפך הגדול במידת הפופולריות של מנהיגת גרמניה, אנגלה מרקל. מי שכונתה "הטפלון הגרמני", "יד הברזל בכפפת הקטיפה", ועוד כינויים "מחמיאים" אחרים, נהנתה שנים רבות מעמדת ה"אמא" של האומה הגרמנית. רמות הפופולריות שלה היו מנותקות מאלו של מפלגתה ושימשו מקור לקנאה מתמשכת אצל רוב חבריה, בין קובעי המדיניות ביבשת אירופה. והנה, קרה משהו בזירה הזו כאשר מרקל הסכימה לקלוט כמות גדולה של מהגרים.

הקורלציה בין כמות המהגרים הנקלטים (בעמודות הכחולות) ועקומת האהדה כלפיה (הקו הכתום היורד) לא משאירה מקום לספק. לא רק זאת אלא שעלייתו של הורסט שואפר (הקו הכחול העולה), הנמצא הרבה יותר ימינה ממנה מבחינת דיעותיו הפוליטיות, מראה היטב לאן הולכים הקולות היוצאים מחיקה של מרקל.

כמה מילים על השכנה ממערב: צרפת.

בבחירות האזוריות שם ראינו כי מפלגת הימין של מרי לה-פן התחזקה כל כך, עד שעברה מבחינת אחוזי תמיכה כל מפלגה אחרת. אמנם, שיטת הבחירה מנעה ממפלגה זו לגרוף את ראשות כל אותם האזורים בהם התמודד אבל כמות הקולות ואחוזי ההצבעה עבור אותה מפלגה, כבר מהווים רעידת אדמה פוליטית.

השילוב הקטלני של צמיחה מזערית, רגולציה אירופית מזיקה, אבטלה גדולה וחוקי עבודה אבסורדיים (בגרמניה, עובד זמני המשתכר אירו אחד ליום ייחשב כעובד), ובמיוחד העלייה הדרמטית בחוסר הביטחון הכללי והאישי - כל אלה תומכים בעליית הימין היותר אסרטיבי, בכל מקום.

ומה זה קשור לשווקים הפיננסיים? רקע בעייתי כזה מייצר אי ודאות נוספת עבור מי שרוצה, או חושב, להחזיק חוב אירופי לטווח הרחוק. בימים בהם יש הרחבה כמותית של 60 (!!) מיליארד אירו בחודש, בנוסף להחלטות "מאכזבות שוק" מצד הבנק המרכזי, וכאשר יש באופק עליית ריבית דולרית, קשה יותר ויותר להצדיק שוק סולידי אירופי רגוע. רוצים הוכחה ויזואלית לשינוי בשכנוע העצמי? הנה גרף שבועי של אג"ח המדינה הגרמני:

 משה-שלום-גרמ-02-15-12

מה שמפחיד בגרף הזה אינו הכיוון אלא התנודתיות, וזו המתקיימת במיוחד בימי הירידות. סימנתי עבורכם את האירועים היורדים החשובים מאז אפריל השנה. ניתן לראות בעין בלתי מזוינת באינדיקאטורים שימי הירידות מהווים "פאניקות זוטא".

מדוע? מה כל כך מפחיד את השחקנים הגדולים - בעיקר מוסדות, לא משקיעים פרטיים - כאשר מתחיל גל יורד? האם אין היגיון לצפות למדרגות יורדות רגועות הרבה יותר, כמו אלו שהיינו רגילים אליהם רוב זמן קיום הנכס הזה? אחרי הכול, מדובר בנכס מגובה מדינה אדירה (גרמניה) שמאחוריה בנק מרכזי לא פחות מכובד (הבנק המרכזי האירופי, שבראשות "סופר מריו")...

שימו לב למה שקרה באירוע האחרון: תנועה חדה, הדומה לפער מחירים יורד, ופער מחירים אמיתי עולה לסגירה מהירה (התערבות!?). מטרת הסקירה הזו לכוון אור למצב המוזר של חוסר השקט הקיים בזירה שבה היינו מצפים לשעמום מוחלט. בפועל, לפנינו התנהלות יותר גרועה מאשר שוק המניות.

השבוע יוחלט על הריבית בארה"ב. האם נראה תגובה חמורה באותה מידה? בכל מקרה, המעקב אחרי התנודתיות המוצגת, וזו הקשורה לאג"ח האמריקאי, יהיה עוד נדבך בהבנה אם ציבור המשקיעים מתחיל לאבד את אמונו, ו/או את סבלנותו, כלפי מעשי "הקסמים" המגיעים מן הבנקים המרכזיים. בשבוע הבא נסקור את תוצאות החלטת הריבית והאם היה הגיון בתגובה של השווקים אליה.

■ משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

■ מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.