ביהמ"ש דחה תביעה של רוכשי דירות בפ"ת נגד מזרחי טפחות

בית משפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה שהגישה קבוצת דיירים נגד בנק מזרחי טפחות, ששימש מפקח על הוצאת כספים בפרויקט "בנה דירתך" בפתח תקווה. מדובר בתביעות בחמישה תיקים שונים, בסכום מצטבר של כ-7 מיליון שקל, שהראשונה שבהן הוגשה בשנת 2002. 

הפרויקט נוהל על פי מתווה שנקבע מראש על ידי הרשויות שיזמו אותו - משרד השיכון, עיריית פתח תקווה וח.ל.ד - חברה ממשלתית עירונית לשיקום ודיור פתח תקווה. במסגרת הפרויקט מונה מנהל פרויקט, ששימש כנאמן של המשתכנים ובידיו הופקדו חשבונות בנק בהם הופקדו כספי רכישת הדירות ששילמו המשתכנים. הנאמן היה אמור להוציא את הכספים בהתאם לתקציב שנבנה לפרויקט על ידי יוזמיו. 

בנק מזרחי טפחות שיוצג בהליך על ידי עו"ד אסף ניב ממשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות', נבחר לשמש כבנק שיפקח על הוצאת הכספים מחשבונות הפרויקט, בהתאם להוראות הנאמן. חשבונות הבנק בהם הופקדו תקבולי המשתכנים שועבדו לטובת בנק מזרחי טפחות, והוראות תשלום שניתנו על ידי מנהל הפרויקט הועברו אל הבנק לאישור, טרם ביצוען. 

התובעים טענו, כי מנהל הפרויקט חרג מסמכותו ונתן הוראות תשלום בחשבון שיועד לכיסוי הוצאות שאינן הוצאות בניה (כגון, שכר טרחה ליועצים ומומחים וכיוב'), ובחריגה מן ההגדרות המדויקות שנקבעו בתקציב הפרויקט. לפיכך, טענו התובעים, יש לחייב את הבנק בתשלום פיצוי בגין הוצאת הכספים העודפת מן החשבונות, זאת כיוון שהבנק התרשל בפעולותיו וחטא לחובותיו כבנק שהעניק, הלכה למעשה, שירותי ליווי בנקאי לפרויקט. עוד טענו התובעים כי חובתו של הבנק הייתה לבחון כל הוצאה ולוודא שהיא מתאימה התאמה מלאה לסעיפי תקציב ספציפיים. 

בית המשפט דחה את טענות התובעים, קיבל את טענות הבנק וקבע כי יש להבחין בין פרויקט זה, לבין פרויקט הכולל ליווי בנקאי "רגיל". על פי פסק הדין, ההבדל בין שני סוגי הפרויקטים נעוץ בשאלה אם הבנק המלווה היה מעורב בבניית תקציב הפרויקט. ככל שהייתה מעורבות כזו - אחריותו של הבנק תהיה גבוהה יותר. אלא שבמקרה זה, תקציב הפרויקט הוגדר על ידי יוזמיו ולא על ידי הבנק, שקיבל את התקציב כעובדה מוגמרת. 

בנוסף לכך, מנהל הפרויקט שימש כנאמן מטעמם של הדיירים והוסמך על ידם לשמש בתפקיד זה, הוא שנשא באחריות לביצוע ההוצאות בהתאם לתקציב. על יסוד קביעות אלה, דחה בית המשפט את הטענה לפיה הבנק נשא באחריות לבדוק אם קיימת התאמה מלאה בין ההוצאות שאת תשלומן אישר מנהל הפרויקט לבין תוכנם המדויק של סעיפי התקציב. 

השופט רפי ארניה, קיבל את גרסתו של הבנק במלואה וקבע, כי הבנק מילא את חובתו כלפי דיירי הפרויקט, לאחר שבדק, לגבי כל הוצאה והוצאה, כי היא אכן נדרשה בפועל עבור הפרויקט וניתנה בעדה תמורה, מבלי שמסגרת התקציב  הכוללת נפרצה. בית המשפט הוסיף וקבע כי היה מקום לאפשר למנהל הפרויקט גמישות ניהולית, במובן זה שיתרות שלא נוצלו בסעיפי תקציב מסוימים תוסבנה לכיסוי הוצאות שלא תומחרו באופן מלא בסעיפי תקציב אחרים, והכול בתוך מסגרת התקציב הכוללת.