מלחמת עולם בין האוצר לבנק ישראל סביב דוח שטרום

המלצות הוועדה להגברת התחרות בין הבנקים פורסמו היום על רקע מתיחויות והאשמות בין בנק ישראל והאוצר. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג האשימה את אגף תקציבים בהפצת דוח אלטרנטיבי התוקף את המלצות הוועדה והזהירה מ"נטיעת הזרעים" למשבר פיננסי דומה לזה שפקד את ארה"ב והמערב ב-2008.

ואילו שר האוצר משה כחלון, בצעד חריג, הזהיר כי יפעל לשנות המלצות בדוח הביניים שאינן מקובלות עליו, אם ימצא זאת לנכון.

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, טען כי ניתן להוזיל את עלויות האשראי בשיעור דומה לזה של הוזלת תעריפי הסלולר.

פרסום דוח הביניים של הוועדה להגברת התחרות בין הבנקים התעכב בכמה שעות לאחר שבנק ישראל טען כי מנוסח דוח הביניים הושמטו שתי הסתייגויות שהעלו נציגי הבנק בוועדה המשנה לנגידה נדין בודו טרכטנברג וראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן.

בבנק ישראל טענו בנוסף כי בדוח הביניים הוצגו באופן מסולף סיכומים שהושגו בוועדה, בין היתר בנושא אי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מהבנקים השולטים בה, דיסקונט והבינלאומי. בבנק ישראל טוענים כי הפרדת החברה תפגע באופן בלתי פרופורציונלי בבנקים הבינוניים.

את ההמחשה הבולטת ביותר למתיחויות ולחילוקי הדעות בין הצדדים סיפק שר האוצר משה כחלון שהכריז במסיבת העיתונאים להצגת ההמלצות כי "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות. אם יהיו דברים שאני חושב שצריך לשנות אותם - אני אפעל לשנות אותם. אני מכבד את הוועדה, מכבד את המסקנות, אבל אם אני אמצא לנכון שאני מחויב לשנות דברים אני מודיע בצורה חד--משמעית, אני לא מתחייב לקבל את המסקנות".

"אפשר להוזיל כמו בסלולר"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה כי "זה לא סוד שיש הרבה צעדים במחלוקת. אנחנו גם מודעים לכך שהופץ מסמך בידי אגף תקציבים שהוא סוג של דוח אלטרנטיבי מה שמשקף את זה שהדיונים לא מוצו".

במשרד האוצר טענו בתגובה כי לא קיים מסמך כזה, אלא מדובר בנייר עמדה שאינו שונה מניירות עמדה שהפיצו חברים אחרים בוועדה.

המתיחויות ניכרו בפניהם של חברי הוועדה שהשתתפו במסיבת העיתונאים. יו"ר הוועדה, דרור שטרום, נשאל על ידי "גלובס" לגבי קביעה במצגת שחולקה לעיתונאים שלפיה הכנסת תחרות לענף הבנקאות תביא לאזרח "חיסכון גדול פי 3 מבשוק הסלולר". שטרום השיב כי התחשיב מתבסס על גודל שוק אשראי משקי הבית: 140 מיליארד שקל.

"לא לקחנו ניתוחים של איזה אחוזים נוריד מהריביות וגם אי אפשר לעשות ניתוחים כאלה בשלב זה", אמר שטרום, "אנחנו כן יודעים שבחלק מהמגזרים יש רווחיות עודפת. שוק הסלולר היה 20 מיליארד ולכן גם אם תוריד חמישית תביא חיסכון עצום לציבור".

הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הוסיף כי "יש כאן אפסייד נוסף", הגדלת היקף האשראי, הנגישות. "ביחס לרמת סיכון האשראי כאן רמת המחירים גבוהה. אם נקבל פה את תוצאות שוק הסלולר מאוד נשמח, גם במחיר וגם בהיקף האשראי".

- כלומר אפשר לצפות להורדת מחירים של 50%?

"אם יתרחבו מקורות האשראי כמו שאנחנו רוצים, אז כן. בטח".

המחלוקות בין בנק ישראל לאוצר

1. הפרדת כאל מדיסקונט והבינלאומי: בנק ישראל מתנגד להפרדת כאל משיקולי תחרות בתוך המערכת הבנקאית בנימוק שמדובר בצעד לא מידתי שיפגע בבנקים הבינוניים ויסכן את יציבותם. סוכם על בחינה נוספת ע"י ועדת היישום בעוד 4 שנים

2. מבנה הפיקוח: אגף התקציבים מעוניין להעביר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות מבנק ישראל לאגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח באוצר. בנק ישראל מתנגד בנימוק שעיקר הפעילות של החברות כיום היא סליקה המפוקחת על-ידי הבנק המרכזי לפי חוק ובעתיד מתן אשראי, תחום שבו יש מומחיות לבנק ישראל. בנוסף טוענים בבנק שהפיקוח צריך להישאר בבנק ישראל. יו"ר הוועדה שטרום אמר: "כרגע הפיקוח יישאר בבנק ישראל". חבר הוועדה פרופ' אבי בן-בסט הציע להתנות את השארת הפיקוח בבנק ישראל בכך שיאמץ רגולציה אירופית בנושא התחרות, אך עמדתו נותרה במיעוט.

3. הנפקת אג"ח לצורך מתן אשראי: הרוב בוועדה מציע להתיר לחברות בנות/אחיות של חברות ביטוח להנפיק אג"ח ולתת אשראי, והכול תחת אותו מפקח, בתוך ביטול סעיף 21 לחוק הבנקאות הקובע כי הנפקות אלה יפוקחו על ידי בנק ישראל.

4. איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי: בבנק ישראל מתנגדים לאיסור שלטענתם ירע את מצבו של הצרכן בצורה לא מידתית. בבנק המרכזי טוענים כי כרטיס אשראי הוא שירות בסיסי בניהול חשבון עו"ש, כי מדובר בצעד קיצוני שאינו קיים בעולם וכי הוצאת שחקנים מהתחרות תחליש, ולא תגביר את התחרות. בבנק מציינים כי גם בפתיחת שוק הסלולר לא נאסר על סלקום/פרטנר להעניק שירותים ולהתחרות וכי ישנו חשש מהותי ליצירת מונופול של הנפקת כרטיסי אשראי בידי שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד בלא תחרות מהבנקים תפגע בצרכנים. טענה נוספת שמעלה הבנק המרכזי בהקשר זה היא שמגבלה כזו תפעל לצמצום מסגרות האשראי לצרכנים, שכן חברות כרטיסי האשראי קטנות ואינן בעלות יכולת כיום לספוג את כל המסגרות של הבנקים. ועל כן הריבית לצרכן תעלה בהשוואה לריבית הנהוגה כיום.

5. תמרוץ בתי השקעות, חברות מוסדיות וחברות בנות של מוסדיים להציע אשראי צרכני: בבנק מתנגדים להצעה לאפשר למוסדיים להנפיק אג"ח ועד 25% מתמורת ההנפקה תירכש מכספי העמיתים - בנימוק שמדובר בניגוד עניינים.

בנוסף מתנגד הבנק המרכזי להצעת הוועדה לאפשר מתן אשראי לעמית כנגד חשבון הפנסיה בנימוק שמדובר בשימוש רגרסיבי בהטבות מס פנסיוניות לצריכה ולצעד שיביא לערעור הביטחון בעת פרישה.