רבות דובר בשנים האחרונות על הצורך בהגברת התחרות במערכת הבנקאות. רוב הליקויים בה טמונים למעשה בתחרות המועטה על האשראי הצרכני ועל האשראי לעסקים קטנים, המקבלים את עיקר המימון שלהם מהמערכת הבנקאית ויש להם נגישות נמוכה לשווקים ולפתרונות חלופיים לאלו הקיימים במערכות ה"מפוקחות".
בים האשראי החוץ-הבנקאי, ישנו רק "מתחרה" משמעותי אחד, והוא חברות כרטיסי האשראי המעמידות נכון להיום אשראי צרכני בהיקף של כ-6.4 מיליארד שקל, בריבית ממוצעת של 8.4%. לא רבים יודעים זאת, אבל החברות האלו מעמידות גם אשראי עסקי בהיקפים גדולים, בדמות הלוואות וניכיון שוברים לעסקים קטנים, במחזורים של כמה מיליארדי שקלים בשנה.
נדמה שהמחלוקת העיקרית בין ועדת שטרום לבין הפיקוח על הבנקים היא סביב המלצת הוועדה לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי במשך ארבע שנים.
קשה לראות איך הפיקוח על הבנקים וכמובן הבנקים המסחריים עצמם יסכימו למגבלה כזאת - שהיא תקדימית ואין לה אח ורע בעולם וממילא פוגעת גם בציבור הצרכנים הנהנים ממסגרות אשראי של עשרות מיליארדי שקלים הניתנים כנגד אותם כרטיסים. אך גם אם המגבלה תתקיים, הבנקים ימצאו דרך לפצות את עצמם. ראשית, אין ספק שהם יתמקדו מיידית בהנפקת כרטיסי חיוב (Debit) ללקוחותיהם - כרטיסים כאלה, הנשענים על חשבון העו"ש, הם עיקר כרטיסי החיוב בעולם (כשני שלישים מהכרטיסים באירופה). כוח השיווק של הבנקים אמור לדחוף חזק מאוד את הכרטיסים הללו לחשבונות הלקוחות.
נוסף על כך, צפוי שהבנקים המספקים את עיקר מקורות המימון לחברות האשראי יעלו את מחיר המקורות ובכך יאלצו את חברות האשראי להעלות את הריביות על מסגרות האשראי החוץ-בנקאי. כדי לפצות על הרווחיות, צפוי שחברות האשראי יתמקדו בדחיפת כרטיסי אשראי מתגלגלים (Revolving) הנושאים ריביות דו-ספרתיות גבוהות. כך, שוק האשראי עשוי להשתנות והכרטיסים הרווחים היום, מסוג חיוב נדחה (Deferred debit), הנותנים מסגרת אשראי של שבועיים בממוצע חינם ללקוחות, עלולים להיעלם מהעולם.
הפתרון לבעיה הזאת נעוץ לדעתי בשינוי התפיסה הפיקוחית. אם ברצון הרגולטורים לאפשר תחרות של ממש, עליהם לאפשר לחברות האשראי המופרדות לגייס הון במחירים תחרותיים לבנקים, כלומר לגייס פיקדונות מהציבור.
יש לבצע זאת בהדרגה ובפיקוח, אך אין ספק שרק גיוס מקורות במחירים שווים תוליד תחרות אמיתית בין השחקנים, כפי שנעשה בהצלחה גם בפתיחת השוק לתחרות בסלולר. מתן אישור כזה ייטיב הן עם הלווים, שייהנו מריבית נמוכה יותר, והן עם ציבור המפקידים, שיוכלו לקבל ריבית מעט גבוהה יותר על חסכונותיהם. גם הבנקים המוכרים יקבלו פיצוי נאות בגין העלאת השווי של חברות האשראי, ובשוק תיווצר תחרות אמיתית.
ובטווח הארוך: האם לא מתבקש שחברות האשראי יהפכו למעשה לבנק האינטרנטי האולטימטיבי? מתן אפשרות לחברות האשראי "לשחק בשני צדדי המגרש" יהפוך אותן אטרקטיביות למשקיעים רציניים, שיוכלו להשקיע בהקמת פלטפורמה אינטרנטית מלאה וליהנות מתשתית קיימת של גוף חזק, בעל תזרים מזומנים יציב, הון מספק, תשתיות, נהלים וניסיון בנקאי, תשתיות רגולטוריות ומערכות תפעוליות קיימות.
* הכותב כיהן בעבר כמשנה למנכ"ל חברת ויזה כאל וכסגן הממונה על הרישוי בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. כיום הוא יועץ כלכלי בכיר ומומחה לתחום האשראי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.