הצצה לתעריפון מוצרי הביזה של דאע"ש בסוריה

גם במשטר ג'יהאדיסטי, מוות ומסים נשארים שני הדברים הוודאיים ביותר בחיים. יש כאלה שלומדים את זה בדרך הקשה.

כאשר גורמים רשמיים בדאעש הכריזו על מס ה"זכאת" הדתי בקיץ האחרון, מנסור, חנווני בן 26 במזרח סוריה, עיכב את תשלום הזכאת שלו בניסיון "לבשל" את ספרי החשבונות.

כעבור שבוע פרצו 4 אנשי דאעש למכולת שלו, הורו לו לצאת החוצה ובדקו את החשבונות בעצמם. למרבה ביש-המזל, הם חישבו את המלאי שלו במחירים לצרכן. לא היו תגיות מחיר על שימורי הבשר, ולכן אחד מגובי המס נסע על אופנועו כדי לבדוק את מחירי הבשר המשומר בחנויות אחרות.

כעבור 5 שעות ביקורת המס הושלמה: החשבון הגיע ל-32,500 לירות סוריות, 108 דולר.

"הם אמרו לי, 'שקרן... איך ננצח אם אתה לא משלם זכאת?'", סיפר מנסור ל"פייננשל טיימס" באמצעות האינטרנט. כמו כל המרואיינים האחרים בשטחי דאעש, גם מנסור ביקש שלא לפרסם את שמו האמיתי, מחשש לביטחונו.

הנפט הסורי הוא כנראה מקור ההכנסה הרווחי ביותר של הארגון המיליטנטי, אך גם אם מטוסי ההפצצה של ארה"ב, צרפת ורוסיה יצליחו לעצור את הפקת הנפט, הכנסות מקומיות כמו מסים ימשיכו להניע את כלכלת דאעש. תחקיר של "פייננשל טיימס" מעלה שהארגון מרוויח ממסים, סחיטה והחרמת רכוש לפחות כמו מהמסחר בנפט.

מקורות ביון מערביים, לוחמי דאעש לשעבר ותושבים באזורי השליטה של הארגון אומרים שהזכאת, התשלומים האחרים וההחרמות מממנים את המשכורות שמושכות מגויסים חדשים ואת השירותים כמו ניקוי הרחובות וסבסוד הלחם (והפיתות) שדאעש מציג כהוכחה לכך שהוא מדינה ריבונית.

הזכאת, תרומת חובה לצדקה, שייך לימיו של הנביא מוחמד. הוא מחייב מוסלמים בעלי הכנסה מספיקה להעביר 2.5% מהונם, וניתן לחלק את הכספים לאלה שמשרתים במלחמה הקדושה, כפי שדאעש מצדיק את איסוף התרומות הזה.

מדינה או לא, החליפות המוצהרת של דאעש, שמקיפה כמעט מחצית מסוריה ושליש מעיראק, מתמחה בהטמעת חוקיה בקרב האוכלוסייה, בעזרת צבא קטן של גובי מס ומלשינים.

דאעש חודר לכמעט כל היבט בכלכלת הטריטוריה שלו, וגובה מאות מיליוני דולרים בשנה. אחרי חודשים של שיחות עם פקידים, אנליסטים ותושבים, "פייננשל טיימס" חשף כספים ממסחר, חקלאות וקבלת תשלומים מחו"ל, כולל משכורות שמשלמות ממשלות שנלחמות בדאעש, שכולם זורמים לקופות הארגון.

"אין מקור של כספים שהם לא נוגעים בו, זה עורק החיים שלהם", אומר עומאר, מנהיג מורדים סורי שניהל מבצעים משותפים עם דאעש במשך שנה לפני שהוא ברח לטורקיה, שם הוא שוחח עם "פייננשל טיימס".

גם כאשר מטוסי הקואליציה בראשות ארה"ב תוקפים תשתיות של דאעש, אחד הקשיים במאמץ הזה להרוס את הארגון הוא ההצלחה שלו בתרגום הזדמנויות לכסף.

הרבה לפני שדאעש השתלט על שטחים, הוא סחט כספים מעסקים, והרוויח עשרות מיליוני דולרים ממוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק. מכון המחקר האמריקאי רנד מעריך שלפני כיבוש מוסול ביוני 2014, דאעש כבר צבר הכנסה של 875 מיליון דולר ממוסול.

כאשר הארגון משתלט על שטחים חדשים, הוא מסתמך תחילה על החרמת רכוש כמקור הכנסה. הכוונה היא לביזת בנקים, בסיסי צבא ובתיהם של פקידים עיראקים. בכל ווילאיה (מחוז), דאעש מקים וממשיך להפעיל "משרד שלל מלחמה" שמחשב את הערך הדולרי של השלל ומשלם חמישית ממנו ללוחמים שהשתתפו בכיבוש. מוצרים לא צבאיים נמכרים ב"שוקי שלל" מקומיים, אומרים לוחמים ותושבים. חברי דאעש יכולים לרכוש אותם בחצי המחיר.

"אפשר לקנות הכול: דלתות לבתים, מקררים, מכונות כביסה, מכוניות, פרות, ריהוט", אומר בעל חנות שעובד ליד השוק בכפר סליחייה על הגבול הסורי-עיראקי. "כל זה רווח נקי".

בשנה האחרונה, מסים והחרמות רכוש התחרו כנראה בנפט כמקור ההכנסות העיקרי של הארגון, לפי מקורות ביון מערביים ולוחמי הארגון לשעבר. הכנסות הנפט, שמועברות ישירות להנהגת הארגון, נאמדות ביותר מ-450 מיליון דולר בשנה שחלפה.

כאשר ההכנסה ממקורות חד-פעמיים כמו ביזה והחרמות יורדת, דאעש מבטיח מקורות הכנסה לטווח הארוך יותר. מעבר לנפט, זכאת ומסים נוספים מוטלים ברמה המקומית. המושל המחוזי, וואלי, מפקח על הגבייה באמצעות מועצת זכאת מקומית, אומרים תושבים שעובדים עבור הארגון. כך מקבלים הפקידים את הגמישות לבסס את הגבייה על התנאים המקומיים, או למלא את כיסיהם הפרטיים בהעדר פיקוח.

רק המסים על משכורות ממשלתיות לפקידים עיראקים במוסול הכניסו לארגון 23 מיליון דולר השנה, לפי אומדני "פייננשל טיימס" שמתבססים על מספר התושבים שהם עובדי מדינה. ממשלת עיראק המשיכה לשלם את המשכורות הללו במשך כמעט שנה אחרי שדאעש השתלט על העיר.

כמות הזכאת על גידולי חיטה וכותנה הגיעה ליותר מ-20 מיליון דולר, לפי סטטיסטיקה שסיפקו פקידים עיראקים ואיכרים סורים. אם מכניסים לחשבון את תפיסות היבולים במחסנים הממשלתיים, ההכנסה עולה ל-200 מיליון דולר.

מטוסי הקואליציה בראשות ארה"ב שינו את מטרות התקיפות שלהם, כדי לפגוע בהכנסת הארגון מהנפט. בחודשיים האחרונים, הם פוגעים במתקני נפט בשדות עצמם, כולל תחנות שאיבה וכלי רכב שבשימוש דאעש. אבל כל עוד הסוחרים מספקים מוצרים, האיכרים מעבדים שדות וקרובי משפחה משגרים מחו"ל כספים לשטחי דאעש, הארגון ימצא דרכים להרוויח.

מומחי כספים בקואליציה בהנהגת ארה"ב שנלחמת בדאעש אומרים ששליטת הארגון בשטחים שכבש מטרפדת את עבודתם. כפי שעיצומים כלכליים שמכוונים נגד ממשלות פוגעים בחייהם של תושבים ומשתקים עסקים, פגיעה במקורות ההכנסה של דאעש גורמת סבל לאוכלוסייה שחיה תחת שליטת הארגון.

מתיו לוויט, בכיר לשעבר באוצר האמריקאי, אומר שכמה חברי קונגרס בארה"ב דוחפים לקמפיין אגרסיבי יותר. "יש מהם כמה שרוצים לדעת למה אנחנו לא מבצעים במוסול הפצצות שטיח, ומתייחסים אליה כמו צרפת תחת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. אבל אנחנו מנסים למזער את האפקט שיש לכך על התושב-בן הערובה הממוצע, כדי שהוא לא יהפוך לתומך של דאעש", הוא מסביר.

מס זהה בכל המקומות

בגבול הדרום-מערבי של טורקיה, עד 600 משאיות סמיטריילר ביום מעבירות מזון וציוד בנייה לסוריה. כמה נהגים וסוחרים אומרים שרוב הסחורות עוברות דרך אזורים שבשליטת המורדים, נמנעות מכניסה לשטחים שבשליטת נאמני הנשיא בשאר אל-אסד, ועושות את דרכן ישירות לשטחי דאעש.

"90% ממה שאנחנו מוכרים תלויים כעת בדאעש... להם יש את כוח הקנייה", אומר מרוואן, שמביא לסוריה שמן בישול, חומרי ניקוי ואורז.

בחמש שנות מלחמת האזרחים הוא שילם שוחד יומיומי לנקודות ביקורת שמוחזקות על ידי המיליציה שנאמנה לאסד והמורדים שנלחמים בה. בשטחי דאעש הוא מציג קבלה שמוכיחה שהחברה שלו שילמה את הזכאת השנתי שלה, ומניחים לו לעבור ללא בעיות.

משאיות שנוסעות מעיראק לשטחי דאעש משלמות מכס שמניב הכנסה של 140 מיליון דולר בשנה, לפי דיווחים של נהגים ואנליסטים עיראקים.

אבו מוחמד, סוחר שמוכר ירקות משטחי המורדים בשטחי דאעש וגם הוא משתמש בשם בדוי, אומר שכמה מחבריו העבירו את המסחר שלהם לשטחי דאעש מפני שהעסקים שם בטוחים יותר. "אתה יכול להשאיר שם את המחסן שלך פתוח, ואיש לא יגנוב ממך סיכה. כל מה שאתה צריך זה לשלם את הזכאת", לדבריו.

מסגרת הזכאת של דאעש זהה בכל שטחי השליטה שלו. הוא גובה 2.5% מההון של התושבים האמידים והעסקים, בין שמדובר על מפעל או נהג משאית יחיד. מחקלאים הארגון גובה 5% מהיבולים בהשקיה ו-10% מגידולי הבעל. הוא יכול להיות גמיש. רופאים במזרח סוריה פטורים מתשלום זכאת בתמורה לתורנות שבועית בבתי חולים של הארגון.

אפשר לשלם גם בבהמות

חקלאות היא אחד המקורות הרווחיים ביותר של זכאת, כאשר הגידולים הנפוצים ביותר הם חיטה, שעורה וכותנה. איכרים עיראקים ששוחחו עם "פייננשל טיימס" סיפרו שהם שילמו זכאת בבהמות משק ויבולים, ואילו בסוריה דיווחו איכרים שגובי מס רבים של דאעש מחשבים את מחירי השוק של הגידולים וגובים את המס במזומן.

דאעש מקדיש תשומת לב מיוחדת לגודל השטחים של כל איכר. תושבים מקומיים מספרים שגובי המס של הארגון נוהגים להפחיד חברות מקומיות שעוסקות בקציר/קטיף/איסוף יבולים כדי לשכנע אותן להלשין על האיכרים, ולהפך, כדי להעריך במדויק את גובה המס שיוטל עליהם.

עזאם, חקלאי שמגדל חיטה, שעורה וירקות מחוץ למוסול, אומר שהוא נדהם ממספר פעילי דאעש שעוסקים בגביית המסים. "הם באים בכל הצבעים והמידות. חלק מהם עיראקים, חלק סורים, חלק אפילו זרים", הוא סיפר ל"פייננשל טיימס" בטלפון. "הם באו בקבוצה כזו גדולה, כמו שיירה ממשלתית".

דאעש מפיק כמה פעמים רווח מאותו יבול, לפי סוחרים ואיכרים שעבדו עם הארגון. הוא גובה זכאת מקציר החיטה, לדוגמה, אבל גם קונה חלק מהחיטה כדי למכור אותה בהמשך העונה במחיר גבוה יותר, והוא גובה מס מהמשאית שמובילה את החיטה.

מס על המשכורות

אחד ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר של הארגון בשנה שעברה היה גבייה עקיפה ממקור מפתיע: ממשלת עיראק. בגדד עדיין העבירה משכורות לעובדי מדינה שמתגוררים באזורי דאעש, כולל מוסול, העיר השנייה בגודלה במדינה שבה מתגוררים לפחות מיליון בני אדם. אומדני מספרם של עובדי המדינה הללו שונים. פקידים בכירים עיראקים מעריכים שעד 400,000 עובדי מדינה נשארו בשטחי דאעש.

חברים בוועדת הכספים בפרלמנט העיראקי אומרים שתשלומי השכר הגיעו ליותר ממיליארד דולר. המס שגובה דאעש ממשכורות נע בין 10% ל-50%.

"אין שום אפשרות אחרת אלא לקצץ את המשכורות הללו", אומר חייתם אל-ג'ובורי, סגן יו"ר ועדת הכספים. "לא יכולנו למצוא שום דרך אחרת".

אבל במוסול נמתחה ביקורת על ההחלטה הזו, בטענה שהיא מטילה עונש נוסף על האוכלוסייה. "אנשים ירעבו ללחם, ויידחפו לזרועות דאעש", אומר מנהלן עירוני לשעבר שנמלט מהעיר ונפגש עם "פייננשל טיימס" בעיר הצפונית אירביל שבשליטת הכורדים.

גם אם תשלומי המשכורות מבגדד ייפסקו לגמרי, העברות הכספים מקרובי משפחה שחיים בחו"ל ליקיריהם בשטחי דאעש מציעות לארגון הזדמנות מס. הקרובים משתמשים במערכת "חוואלה" של סידורי העברות כספים לא רשמיות שדומים לווסטרן יוניון, שכמעט בלתי אפשר לפקח עליה. תושבים מקומיים אומרים שרחובות העיירות זרועים כעת במשרדי החוואלה, שאחריהם עוקבים בצמידות אנשי דאעש, שגובים אחוז קטן מהמחזור.

"כל אדם שיש לו קרוב משפחה בחו"ל מקבל עזרה", אומר אבו ראמי, שנטש את עבודתו הממשלתית בראקה, בירת דאעש, כאשר הארגון השתלט עליה. "אחי חי בלבנון. כל חודש הוא שולח לי 100 דולר, סכום שהוא מרוויח ביומיים. הכסף הזה מספיק לי לגמור את החודש".

כאשר הקואליציה בראשות ארה"ב מנסה לצמצם את השטחים שבשליטת הארגון, מקורות מערביים צופים שדאעש ישתמש בשיטות סחיטה ברוטליות יותר כדי לשמור על זרימת הכנסותיו.

סורים ועיראקים שחיים תחת דאעש בורחים, ובכך מצמצמים את מאגר ה"נישומים". עלי, מורה בבית ספר יסודי בעיר מייאדין שנמלט ממנה בחודש שעבר, אומר שרוב הרופאים, המהנדסים והמורים מהעיר נמלטו ממנה בקיץ שעבר.

פקיד חקלאי ממוסול אומר שבמקביל, פחות משני מיליון דונם של אדמה יעובדו השנה בשטחי דאעש, ירידה משלושה מיליון דונם לפני שנה. עדרי בהמות המשק, הוא אומר, כבר ירדו במחצית. "השטח החקלאי ימשיך להתכווץ, הגידולים יתדרדרו עד שהאיכר עצמו יחליט לעזוב מפני שהוא לא יוכל להרוויח", לדברי הפקיד.

אולי מתוך חשש שהמדינה שלו תתרוקן מתושבים, דאעש מנסה למנוע נטישה שלהם. הארגון פרסם הוראות שאוסרות על יציאה ל"ארצות הכופרים" ללא בעיות רפואיות מיוחדות.

אבל רבים אומרים שיש גבול ללחץ שדאעש יכול להפעיל על האוכלוסייה הנותרת. באזורי לחימה או בכפרים מרוששים במידה קיצונית, הארגון גובה רק זכאת מינימלי או מוותר עליו לחלוטין. עלי המורה מספר שדאעש ניסה לגבות היטל של 20,000 לירות (כ-50 דולר) על כל ספר לימוד חדש מוקדם יותר השנה, אך ויתר על הרעיון כאשר המקומיים הפסיקו לשגר את ילדיהם לבית הספר.

סורים שעברו חמש שנות מלחמה מזהירים שכלכלת דאעש רחוקה מלקרוס, ומציינים שכל עוד התושבים מרוויחים כדי לשרוד, הארגון ימצא דרך לגבות מהם מס.

באחת מנסיעותיו האחרונות לשטחי דאעש, מרוואן הסוחר אמר שהוא הביט באי אמון באיכרים שמעבדים את השדות עד לקו החזית של הלחימה. "אתה רואה טילים עפים מעל הראש, והאיכרים ממשיכים לחרוש. אם הם לא יעבדו, מי יאכיל אותם?"

 תעריפי שוק הביזה