הדוח הסודי שהכין האוצר והרתיח את בנק ישראל

האוצר ניסה להאריך את האיסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי ולסלוק אותם ל-10 שנים - כך עולה מהדוח האלטרנטיבי לוועדת שטרום שנכתב באגף התקציבים. הסיכום בוועדה לגבי האיסור ל-4 שנים ביטא פשרה בין עמדת אגף התקציבים לעמדת בנק ישראל שהתנגד לעצם הטלת האיסור, בין היתר בנימוק שבכל העולם אין מדינה אחת שבה בנקים אינם מורשים להנפיק כרטיסי אשראי. בנוסף מתברר כי באוצר סבורים שאי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל תפגע בתחרות בשוק האשראי ותעניק לחברה יתרון משמעותי לעומת מתחריה העתידיים.

הדוח האלטרנטיבי, שהעתק ממנו הגיע לידי "גלובס", הוא נייר עמדה של הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים בראשותו של דרור שטרום המסכם את עמדת האוצר בכל המחלוקות עם בנק ישראל בנושאים העיקריים.

לצפייה בדוח האלטרנטיבי הסודי - לחצו כאן

נייר העמדה של אגף התקציבים עורר מתח רב בין האוצר לבנק ישראל, והביא בין היתר לחילופי האשמות בין הצדדים ולטענות מצד בנק ישראל כי דברים שסוכמו בוועדה הוצגו בדוח בצורה לא מדויקת והובילו לעיכוב של שלוש שעות בפרסום הדוח לציבור.

את הכינוי "דוח אלטרנטיבי" הדביקה למסמך נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שאמרה אתמול במהלך במסיבת העיתונאים לרגל הגשת הדוח לשר האוצר כי "אגף תקציבים הפיץ דוח אלטרנטיבי לדוח הוועדה". באוצר טענו כי לא מדובר בדוח, אלא בנייר עמדה של נציגי האוצר בוועדה - הממונה על התקציבים אמיר לוי וסגניתו יעל מבורך. באוצר סרבו אתמול למסור מידע על תוכן המסמך.

מקריאת המסמך עולה כי יש בסיס לקביעתה של הנגידה כי מדובר בדוח אלטרנטיבי ולא בנייר עמדה נקודתי. מדובר במסמך בעל אורך דומה לדוח הביניים של הוועדה (כ-12 עמודים), המחולק ל-4 נושאים עיקריים: הפרדת חברות כרטיסי האשראי והכלים ליצירת תחרות; הסדרת הרגולציה על כלל נותני שירותי התשלום במשק; התשתית הטכנולוגית הנדרשת לעידוד התחרות בשוק שירותי התשלום והגברת התחרות בשוק האשראי באמצעות הגופים המוסדיים.

נושא הפרדת חברות כרטיסי האשראי היה אחד מנקודות המחלוקת העיקריות בוועדת שטרום. בנק ישראל התנגד כאמור להטלת איסור על הבנקים שמהם יופרדו חברות האשראי להנפיק כרטיסים חדשים, ולהפרדת חברת האשראי השלישית כ.א.ל מקבוצת דיסקונט-הבינלאומי המחזיקה בה. נציגי הבנק בוועדה, המשנה לנגידה פרופ' נדין בודו טרכטנברג וראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן, הציגו מחקר כלכלי שהראה כי הפרדת כ.א.ל תפגע באופן בלתי מידתי בבנקים הבינוניים דיסקונט והבינלאומי המחזיקים בחברה, ותפגע בסופו של דבר בציבור הצרכנים.

לעומת זאת, עמדתם של לוי ומבורך היא כי "המהלך להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא יביא ליצירת עשרות שחקנים חדשים אלא שלושה בלבד, ועל כן אין סיבה לוותר על הפוטנציאל התחרותי של חברת כ.א.ל, שהינו משמעותי. אי-הפרדת כ.א.ל תביא למעשה לכך שכשליש מסך האשראי שניתן כיום על ידי חברות כרטיסי האשראי... אינו שותף ליצירת איום תחרותי על המערכת הבנקאית. כך תיפגע משמעותית היכולת ליצור תחרות ולהביא לירידת מחירים בשוק האשראי הקמעונאי".

בנוסף טוענים לוי ומבורך כי "אי-הפרדת כ.א.ל, כאשר שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות מופרדות מהבנקים, מייצרת יתרון תחרותי משמעותי לטובת כ.א.ל, הן ביכולת גיוס מקורות ההון והן מבחינת נגישות ללקוחות" - יתרון שלטענת לוי ומבורך "יפגע בתחרות בשוק האשראי".

לוי ומבורך מציינים כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים איננה צעד מספיק על מנת לאפשר לחברות האשראי להתחרות בבנקים על מתן אשראי בתנאים שווים, ומציעים "צעדים משלימים" - ובראשם כאמור איסור על בנקים אשר הופרדה מהם חברת כרטיסי אשראי "להעמיד אשראי על גבי כרטיס או על גבי כל אמצעי תשלום אחר למשך 10 שנים". האיסור מנומק בחשש מכך שהבנקים יוכלו "למשוך במהרה בחזרה את כלל לקוחותיהם לכרטיסי האשראי (החדשים - ע"ב) ולא תינתן אפשרות לחברות כרטיסי האשראי לבסס את עצמן כשחקן בעל פוטנציאל תחרותי".

בנוסף טוענים השניים כי הנפקת כרטיסי אשראי מחייבת שיתוף פעולה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי - שיתוף פעולה שעלול ליצור מערכת תמריצים מעוותת שתפגע בתחרות בין שני המגזרים. במסגרת האיסור על הנפקת כרטיסים מציעים לוי ומבורך לאסור על הבנקים לסלוק ולתפעל את הסליקה וההנפקה של כרטיסי האשראי למשך 10 שנים.

בנושא הרגולציה מציעים לוי ומבורך ליצור מדרג בהתאם לרמת הסיכון, כאשר תאגידים הנותנים אשראי אגב קבלת פיקדונות מהציבור (בנקים - ע"ב) יישארו בפיקוח בנק ישראל, בעוד שחברות נותנות אשראי וחברות כרטיסי אשראי שלא מגייסות פקדונות מהציבור יועברו לפיקוחו של רגולטור עצמאי חדש: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שיהיה מבוסס על אגף שוק ההון במשרד האוצר, שיוצא מהמשרד ויחוזק. לוי ומבורך מציעים כי גם סמכויות הפיקוח על הסליקה יוצאו מבנק ישראל ויועברו לרגולטור הייעודי.

בתחום התשתית הטכנולוגית ממליצים לוי ומבורך לבצע הפרדה בבעלות על חברת שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) שבבעלות הבנקים בין תחום (מתג) כרטיסי האשראי (שיועבר לבעלות חברות כרטיסי האשראי והסולקים), לבין תחום (מתג) הכספומטים שיישאר בבעלות הבנקים. "אחזקה של הבנקים ו/או חברות כרטיסי האשראי בשני המתגים במקביל מעלה חששות תחרותיים הנובעים מיכולתם של בעלי השליטה בחברה לפגוע במחיר, באיכות או בשירותים שמספק אחד המתגים. בנוסף ממליצים לוי ומבורך לשקול הנפקת מניות מיעוט לציבור בשב"א על מנת להפוך אותה לחברה ציבורית לכל דבר.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "בנק ישראל תומך בכל מהלך שישרת את הציבור. בדוח ועדת שטרום ישנם צעדים מאוד משמעותיים שישנו את תמונת התחרות במערכת הפיננסית, שלגביהם הושגה הסכמה. יש לפעול ליישום מהיר של צעדים משמעותיים אלו".