קריסת בטר פלייס: המפרקים יחקרו את שי אגסי ועידן עופר

כ-3.5 שנים לאחר קריסתו של מיזם בטר פלייס, נפתח שלב החקירות למציאת האחראים לקריסה. בין המוזמנים לחקירה בכירים בחברה ובחברה לישראל שהשקיעה במיזם המכונית החשמלית.

ל"גלובס" נודע כי מפרקי החברה, עו"ד רו"ח סיגל רוזן-רכב ראב"ד ממשרד מגריזו בנקל ושות' ועו"ד שאול קוטלר, זימנו בשבוע שעבר לחקירה מנהלים לשעבר בחברת בטר פלייס, ובשלב הבא בבירור האחריות לקריסת המיזם הם עתידים לזמן לחקירה את איש העסקים שי אגסי, מייסד ומנכ"ל בטר פלייס העולמית לשעבר, וכן גורמים בכירים בחברה ובשוק שנטלו חלק במיזם, ובהם איש העסקים עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, ויו"ר החברה לישראל לשעבר, אמיר אלשטיין.

בהמשך יזומנו גם מנכ"ל בטר פלייס ישראל לשעבר, האלוף במיל' משה קפלינסקי, וכן אוון ת'ורנלי, שעמד בראש בטר פלייס אוסטרליה.

עוד נודע ל"גלובס" כי המפרקים שוקלים לזמן לחקירה גם את ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל לשעבר, אך טרם התקבלה החלטה בעניין.

1,000 תביעות חוב

כמעט 10 שנים חלפו מאז יצא לדרך מיזם בטר פלייס, וכ-3.5 שנים מאז קרס בפיאסקו עסקי ש"שרף" עשרות מיליוני שקלים, והחקירה באשר לעומק הבור שהותירה החברה והסיבות לכישלון - עדיין בעיצומה.

נוכח תביעות חוב מרובות וכפולות שהוגשו בתיק נגד חברות שונות מקבוצת בטר פלייס (מעל 1,000 תביעות חוב נדונות בתיק), טרם הוגשה לבית המשפט הערכה מלאה של החובות שהותירה אחרי בטר פלייס. בחודשים הקרובים עתידים המפרקים להגיש דוח כולל המפרט את חובות החברה, אך בינתיים החלו השניים בביצוע הליך חקירתי לבחינת נסיבות הקריסה והאחראים לה.

בחודשים האחרונים ניהלו עו"ד רו"ח רוזן-רכב ועו"ד קוטלר בדיקה סמויה, באמצעות יועצים כלכליים, יועצי ביטוח ואחרים, באשר לנסיבות הקריסה וכיצד למקסם את הכספים שייכנסו לקופת הפירוק.

לפני כחודש פנו המפרקים לבית המשפט בבקשה לעבור לשלב הגלוי של הבדיקה ולזמן לחקירה בעלי מניות, נושאי משרה, מנהלים בעלי תפקידים וגורמים נוספים הקשורים בחברות מקבוצת בטר פלייס, בארץ ובחו"ל.

בית המשפט אישר את הבקשה, ומכתבי זימון לחקירה נשלחו בשבועות האחרונים לגורמים שונים שהיו מעורבים בפעילות החברה.

בשבוע שעבר התייצבו במשרדי המפרקים מספר מנהלים בדרג ביניים ונושאי משרה לשעבר בחברת בטר פלייס, בהם גם אלן גלמן, סמנכ"ל הכספים של בטר פלייס.

אושר תקציב לחקירות

על-פי חוק מחויבים המפרקים לבדוק את הנסיבות שהובילו את הקבוצה לפירוק, ובין היתר אם העסק נוהל בתרמית, ואם יש מקום לחייב מי מנושאי המשרה והבכירים בחברה באופן אישי בחובות החברה.

בשלב זה המפרקים חוששים כי נעשו מהלכים לא ראויים בחברה - הגם שטרם הכריעו אם מדובר בתרמית, רשלנות או כשל ניהולי אחר - ועל כן החלו לפעול במסגרת סמכותם ולזמן לחקירות את הגורמים שהיו מעורבים בניהול החברה.

בבקשה שהגישו לזימון נושאי משרה ובכירים לחקירה, ציינו המפרקים כי במסגרת הבדיקה הסמויה שביצעו יחד עם משרד רואי החשבון והחקירות הכלכליות MNS ומשרד עורכי הדין קפלינסקי, נבדקו מסמכים רבים ומידע של החברות מקבוצת בטר פלייס, פרוטוקולים, פוליסות ביטוח, מסמכים להוכחת חובות, דוחות כספיים, הסכמים ועוד - וכל פעילותם בהקשר זה תוארה בפירוט במסגרת בקשות חסויות שהוגשו לבית המשפט בחודשים החולפים.

המפרקים מבהירים כי הם טרם גיבשו דעה אם יש מקום לנקוט הליכים משפטיים כנגד נושאי המשרה והבכירים שזומנו, אך יש מקום לחקירות פרונטליות כדי לקבוע את היקף אחריותם.

עד לשלב זה אישר בית המשפט למפרקים להעסיק את משרד רואי החשבון MNS ואת משרד עורכי הדין קפלינסקי על בסיס שעות, במסגרת ראשונית של 50 אלף שקל לכל אחד, ובהמשך 75 אלף שקל לכל משרד.

בשלב זה מבקשים המפרקים מבית המשפט מסגרת נוספת של 70 אלף שקל לפי עלויות שעות העבודה למשרד רואי החשבון, על-מנת להמשיך את הביקורת החקירתית, וכן מסגרת נוספת של 25 אלף שקל למשרד עורכי הדין שיסייע בחקירות הפרונטליות שיתבצעו במהלך השבועות הקרובים.

על-פי חוק, אם המפרקים ימצאו כי מי מבעלי המניות או נושאי המשרה פעל באופן תרמיתי או אחראי בשל מעשיו לקריסת החברה, ניתן יהיה לחייב את אותו נחקר, באופן אישי, בחלק מחובות החברה - באישור בית המשפט.

רקע: החלום הגדול שקרס עם חובות של 40 מיליון דולר

במאי 2013 התנפץ חלום הרכב החשמלי הישראלי לרסיסים, כאשר החברה הודיעה כי היא נכנסת להליך פירוק, ומונו לה כמפרקים עו"ד רו"ח סיגל רוזן-רכב ועו"ד שאול קוטלר.

בחודשים שקדמו לקריסה "נטשו" את ספינת בטר פלייס מרבית הבכירים שעמדו בראש החברה ממועד יסודה. הראשון להודיע על פרישתו מהחברה היה מנכ"ל בטר פלייס העולמית ומייסדה, שי אגסי, ומספר חודשים אחריו הודיע גם משה קפלינסקי, מנכ"ל בטר פלייס ישראל, על עזיבה.

בינואר 2013 הודיע גם אוון ת'ורנלי, שעמד בראש בטר פלייס אוסטרליה, על פרישתו מהתפקיד, כשהוא מסביר זאת באי-הסכמה בנושא התפרסות בטר פלייס לשווקים בעולם.

במקביל הודיעה החברה באותם חודשים על פיטוריהם של מאות עובדים ועל תוכנית שיווק חדשה ואגרסיבית להחדרת המכוניות החשמליות לשוק באמצעות מבצעי מימון. ואולם, זמן קצר לאחר מכן, כאמור, קרסה החברה.

מבקשת הפירוק שהגישה החברה לבית המשפט עלה כי היקף החובות של בטר פלייס עמד על 40 מיליון דולר, ושווי הנכסים הסתכם בכ-9.5 מיליון דולר בלבד.

החברה אף ציינה בבקשה כי החברה לישראל ובעלי המניות האחרים החליטו להפסיק את השקעתם בחברה. החברה העסיקה אז 320 עובדים ושירתה מאות לקוחות שהשתמשו ב-940 מכוניות.

עד כה הוגשו מעל 1,000 תביעות חוב בתיק הפירוק, שחלקן התבררו וההליך בהן הסתיים. בדוח ביניים שהגישו לבית המשפט לפני מספר חודשים, תיארו המפרקים את השתלשלות הפירוק עד כה.

בין היתר תיארו המפרקים כיצד קיבלו לידם "חברה מדממת", עם קצב הוצאות חודשי של 8 מיליון דולר, אך בעקבות פעולות מיידיות ואינטנסיביות - שכללו בין השאר פיטורי עובדים, צמצום שטחי המשרדים, התאמת רמת השירות ללקוחות ושנמוך מערכות המידע - קוצצו ההוצאות החודשיות בכ-75% בתקופת הפירוק הזמני (תוך שישה שבועות), וירדו לרמה חודשית של פחות מ-2 מיליון דולר לחודש.

בנוסף, לחברה היה רק ציוד ייעודי ("ברזלים"), שערכו במסגרת פעילות של "עסק חי" עולה בהרבה משוויו הנכסי. לכן ניתנה עדיפות למכירה כ"עסק חי". 

לאחר ביטולו של שתי עסקאות מכר של פעילות החברות כ"עסק חי", הודממה פעילות החברות, ובוצע "מכר בחלקים" של פעילויות ורכוש החברות, במסגרתו הוסדר איסוף מסודר של הסוללות החשמליות שהיו פזורות בתחנות ההחלפה, והובטח המשך מתן שירות ללקוחות החברות.

בנוסף, המפרקים ביצעו פעולות להצפת ערך והנזלת נכסים, ובין היתר נחתמו הסדרים שהביאו להחזרי מיליוני שקלים ולהקטנת תביעות חוב כנגד החברה, לרבות הסדרים עם רשויות מס, עם חברות ליסינג, עם לקוחות ועם בעלי נכסים בהם פעלו תחנות החלפה.